חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

כך גילינו את מערת המלח הגדולה בעולם. פרק 6: הערוץ הצפוני - המשך

15/12/2013

גילויה של מערת המלח הגדולה בעולם
עמוס פרומקין
מלח"ם (המרכז לחקר מערות), המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

פרק 6: הערוץ הצפוני - המשך
כז אייר תשמ"ב, 19/5/82

הבטנו זה בזה בתמיהה ואחר כך לצדדים ולמעלה... למעלה! מעל ראשינו ראינו פיסת שמים זרועי כוכבים! הרעש, אם כן, היה קולו של מטוס שעבר מעלינו. הארנו כלפי מעלה וראינו את דפנות האולם מתרוממות לגובה רב מאד, אולי 50-70 מ', ומסתיימות כלפי מעלה במבנה שנראה כמו פיר. צורת הפיר אינה אופיינית או דומה לפירים שהכרנו עד כה. בדפנותיו טבועות עקבות גושי מלח שהתמוטטו, במקום קיר חלק שמעיד על המסה. בכל אופן, אור פנסינו לא הספיק ללימוד אופיו של הפיר. יש לגלות את פתחו בפני השטח ולרדת בו על מנת להכירו. בינתים הענקנו לו מספר: 27ה.

לרגלי הפיר, בחלל האולם שמעל מפלס הזרימה, יש גשר סלע העובר מהדופן הימני של האולם אל הדופן השמאלי, מרחק של כמה מטרים. המשכנו להתקדם במעלה מפלס הזרימה, ששינה כאן את אופיו: לא עוד מחילה אופקית כמעט, אלא קטע ששיפועו תלול. בנקודה מסוימת, בה חוצה מפלס הזרימה שכבה בלתי מסיסה, נוצר אפילו 'מפל' קטן שטיפסנו בו ללא קושי.

לאחר קטע הליכה נוסף של עשרות מטרים, שמענו קול מוכר - זמזום מטוס. כעת ידענו כבר למה לצפות. ואמנם, קולו של מיקי, שהלך בראש, בישר על פיר, ועוד איזה פיר! טיפוס קל הביא אותי לאולם חסר תקרה. מעלינו נפרסה יריעת שמים רחבה מעל ומעבר לציפיות שהותאמו לפיר הקודם. מבט בוחן בדפנות ובקרקעית הפיר (שסומן 27 ו') לימד אותנו שאנו נמצאים בקצה המערה ודרך פיר זה נופלים לתוכה מימי השטפונות החורפיים של נחל עילי גדול יחסית, שאותו כינינו מאוחר יותר –'הערוץ הצפוני'. מיפוי אגני הניקוז הראה כי אגן הניקוז של ערוץ זה הינו הגדול ביותר מבין נחלי הר סדום.

סיום פתאומי זה למסענו התת-קרקעי גרם בבת-אחת לשחרור כל המתח שבו היינו נמצאים. כעת הרגשנו לאות כבדה בכל גופנו והזדרזנו לחפש מקום לינה. במיקומנו הנוכחי לא היה טעם לצאת אל מחוץ למערה ואל הרכב, שבו שקי-השינה. העדפנו גם לבחון את שני הפירים האחרונים שגילינו בתאורת השמש בבוקר המחרת.

חזרנו מרחק מה במורד מפלס הזרימה, עד לטרסה חולית סמוך לשפת מפלס הזרימה. שם השתדלנו להרדם. מכיוון שלילה זה זכור לי פחות מאשר הלילה הראשון שבילינו במערה בחנוכה, יש להניח כי הצלחתי להרדם - כנראה בזכות התשישות הרבה והטמפרטורה האביבית שהיתה סבירה יותר הפעם.

 

משהתעוררנו כבר עלה השחר, אך סביבנו שרר חושך מוחלט. חזרנו אל פיר 27 ו' ועמדנו על אופיו המיוחד. בצדו המערבי נופלים מי השטפון על פני קיר מלח חלק שעוצב בהמסה. הדופן המזרחי, לעומת זאת, בנוי כולו תערובת סלעים, אבנים וחול של מפולת. אך גם כאן הקיר זקוף, כאילו התחפר הפיר בתוך שפך מהודק של חומרי המפולת. דופן זה של הפיר היה פחות גבוה מהדופן המערבי. נראה כי הפיר נמצא בקצה המערבי של דולינת התמוטטות גדולה.

כדי שנוכל לזהות את הפיר לכשנבוא אליו מלמעלה, נקטנו בשני אמצעים: שרטטנו את צורת שכבות המלח וסלע החפוי המתגלים בדופן המערבי, וכן פרשנו דפי ניר בקרקעית הפיר, בתקווה שנבחין בהם מלמעלה. הדרך חזרה החוצה נגמאה הפעם במהירות רבה יחסית. בדרך עצרנו להביט למרומי הפיר 27 ה', שהחזיר מעט אור פנימה בגלל גובהו הרב. אור מסנוור זה לא סייע לנו לעמוד על מבנה דפנות הפיר.

בתוך כשעה מרגע עוזבנו את קצה המערה היינו בפתח 27 א', כשאיתנו גם הציוד שהשארנו אמש בראש פיר 27 ג'. טרם ידענו כי הרפתקאותינו ביום זה רק החלו. נספר עליהם בהמשך כדי להקל על הבנת מבנה המערה.

ביציאתנו האחרונה להר סדום כבר הרגשנו את החום המעיק. חום זה מנע בעדנו לצאת להר במשך חודשי הקיץ. הפסקה זו באה בעתה ואיפשרה לנו לעבד את תוצאות הסקר שנעשה עד כה ואף לפרסם חלק ממנו בעלון מלח"ם 'נקרות צורים' 6, כדי לשתף את קהל חובבי המערות בארץ בתגליות החדשות.

לאחר שנת העבודה הראשונה עשינו גם 'חשבון נפש' לעבר ולעתיד של העבודה בהר סדום. הוברר לנו שהר סדום יהפוך ליעד מרכזי למחקר של מלח"ם בשנים הקרובות, ובמסגרת יעד זה עדיפות ראשונה להמשך מחקר מערת הענק שתשעת פתחיה הידועים עד כה הם 43 (א,ב,ג,ד), 27 (א,ב,ה,ו) ו-39.

נברנו במשך הקיץ בכל מה שנכתב על הר סדום ולא מצאנו רמז לכך שמערה זו נבדקה אי פעם. החלטנו לקרוא למערה בשם הזמני 'מערת מלח"ם', לכבוד הגוף שמגלה ושחוקר אותה. תכננו את משלחות חורף תשמ"ג כך שיכללו את חוג הנוער של מלח"ם בחנוכה, משלחות של צוות מלח"ם עם מדריכי חברה המעוניינים בנושא אחר כך, וכן משלחת מאוחדת של מלח"ם עם מועדון חובבי מערות איטלקי.