חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

מסלול מומלץ - נחל חווארים וביקור עין עבדת

24/09/2017

קיץ לא קל עבר על כולנו, בעיקר על המטיילים במדבר. אבל עכשיו, כשהחום הקיצוני מתחיל לחלוף, זו בדיוק העונה לחזור לטייל ברגל כמו שאנחנו אוהבים. הטיול הזה אופטימלי מהמון סיבות – קרוב לישוב, מתאים לכל המשפחה ונותן לנו הצצה לחברים שמתעוררים בסתיו.

אורך המסלול: 5 ק"מ
הגעה לנקודת התחלה: חניון בור חווארים נמצא על כביש 40, כ-2 ק"מ דרומית למדרשת בן גוריון. המגיעים מצפון ייתקלו בקו הפרדה רצוף בפניה לחניון. המשיכו עוד 2 ק"מ לצומת ציפורים והסתובבו שם.
הגעה לנקודת סיום: חניון עין עבדת עליון. על כביש 40, כ-3 ק"מ דרומית לחניון בור חווארים, ישנה פנייה שמאלה שמסומנת ב-3 שלטים חומים, על אחד מהם כתוב "עין עבדת". פנו שם שמאלה והמשיכו עד החניון כדי להתחיל ללכת במסלול עין עבדת.

בחניון בור חווארים נתחיל את הטיול בירידה קטנה אל תוך הנחל בסימון הכחול. לאחר כמה מטרים תראו מצד שמאל כניסה במדרגות תלולות אל תוך בור חפור באדמה, זהו בור חווארים.

בור חווארים - מי חפר אותו, מתי ולמה?

 


 

בור חווארים הוא בור מים אשר נחפר בסלע הקרטון, סלע קל לחציבה ואטים באופן יחסי למים, על ידי הנבטים. העם הנבטי היה עם שחי כאן מהמאה הרביעית לפנה"ס עד לתחילת המאה השניה לספירה ועיקר תעסוקו היה מסחר. הנבטים הובילו בשמים ותבלינים מתימן, דרך חצי האי ערב והנגב עד לנמל עזה ומשם שלחו את סחורותיהם לאירופה. הדרך המפורסמת שלהם, דרך הבשמים, עברה ממש כאן. הבור נחצב כדי לספק מים לסוחרים שעברו כאן. הוא אוגר את מי הערוץ שמעליו על ידי תעלת הטיה שמטה את המים לתוכו. ניתן אפילו לראות את סימני החציבה על הקירות בתוך הבור. ההסטוריון היווני דיודורוס מספר כי ייחודם של הנבטים היה ביכולתם לחיות במדבר על ידי חפירת בורות מים סודיים, עליהם רק הם ידעו – אנו רואים אל מול עינינו הוכחה לטענה זו.

 

נצא מהבור חזרה אל ערוץ הנחל ונמשיך ללכת בסימון הכחול. לאחר כ-300 מטר נעבור את "שער הצור" ,שכבת צור שעברה הטיה לכדי כמעט "עמידה" על ידי שבר גאולוגי בשם "שבר צין", ונראה מולנו את הגבעה הצהובה מסלע החוואר, על שמו קרוי נחל חווארים. בפיצול השבילים כחול-אדום, נמשיך בשלנו בשביל הכחול משמאל לגבעה הצהובה. לאחר כמה עשרות מטרים, נבחין מצד שמאל במבשרי הסתיו הרשמיים – החצבים.

 

 

החצב - מה אתה עושה פה?

 

החצב המצוי (שם מדעי:Urginea maritima ), הוא אחד הצמחים הבולטים בנוף הצומח בארץ וידוע כמבשר הסתיו משום שפריחתו היא בין אוגוסט לאוקטובר. החצב הוא גאופיט, כלומר יש לו בצל שחבוי מתחת לאדמה במשך כל השנה ואוגר מים וחומרי מזון. לקראת סוף הקיץ, החצב משתמש באותה אנרגיה שנאגרה בבצל, מוציא עלים ועמוד תפרחת ופורח בצבע לבן יפיפה. מגע בבצל החצב צורב ועקירתו קשה, בזכות תכונות אלה נתפרסם השימוש בו כצמח המסמן גבולות בין חלקות, כיוון שלא ניתן להזיזו ולשנות את גודל החלקה.
אז למה הוא פורח עכשיו? הרי ידוע שפרחים פורחים באביב. דווקא בגלל שמרבית הפרחים פורחים אחרי החורף, "החליט" החצב לפרוח בתחילת הסתיו, כדי להמנע מתחרות על חרקים מאביקים.

 

נמשיך במורד הנחל, בשלב זה ישנם כמה מעברים קשים והמדרון נעשה תלול אז יש להזהר בירידה. עוברים את פיצול השבילים כחול-ירוק וממשיכים בכחול שלנו. אחרי עוד קילומטר מהפיצול הירוק, הנחל נפתח ומתחילים לחפש את הפיצול עם השביל השחור שעולה ימינה על גדת הנחל. עולים בשביל השחור, ומתחברים איתו לערוץ המרכזי של נחל צין. עם השביל חוצים את ערוץ הנחל בזהירות. מרגע שהשיטפון הראשון יגיע לנחל צין, תצטרכו לנתר מעל הבריכות הקטנות שנוצרו בנחל. ממשיכים לאורך הכביש עד הכניסה לשמורת "עין עבדת". בכניסה לשמורה יש לשלם מחיר של 13-28 שקלים לאדם, תלוי בסוג המטיילים

 

עין עבדת - מים חיים בלב מדבר.

 


בתוך השמורה 3 מעיינות – עין מור, עין עבדת ועין מעריף. מי הגשמים מחלחלים במשך שנים בתוך שכבת הקרטון המשובצת עדשות צור של תצורת מור מגיל אאוקן שבונה את מצוק הקניון האדיר, ונאגרים בתוכה. מים אלה נעצרים כאשר הם פוגשים את שכבת החוואר של תצורת ת'קיה מגיל פלאוקן אשר אטימה למים. המים יצרו מאגר תת קרקעי שנחשף והתפרץ כאשר נחל צין התחתר במקום. בצורה דומה נוצרו מעיינות שכבה רבים באותו אזור: עין עקב, עין זיק ועין שביב.
המעיינות הם מקורות מים חשובים ביותר לבעלי החיים באזור זה. מסיבה זו, רשות הטבע והגנים שומרת בקפידה על המעיינות וניקיונם. אסור לאכול בשטח השמורה, אסור להיכנס למים, ואסור להשאיר זבל מכל סוג שהוא.
כדי שהרעב לא יתפוס אתכם בתוך שמורת עין עבדה, בה אסור לאכול, עשו הפסקת אוכל בספסלים בכניסה לשמורה. ניתן ללכת לשירותים ולמלא מים במבנה משמאל לתחילת המסלול.
בתחילת מסלול עין עבדת ישנו דגם של הנחל בשמורה, חלקו הקניוני ביותר של נחל צין – השני בגודלו בנחלי הנגב, אחרי נחל פארן. נתחיל ללכת בשביל בין שיחי מלוח ואשלים עד שנראה משמאל עץ אלה אטלנטית גדול.

 

אלה אטלנטית - שריד לתקופה שמחה יותר בנגב.


 

האלה האטלנטית (שם מדעי: Pistacia atlantica), הוא עץ גדול ומרשים שתפוצתו משתרעת מהרי האטלס שבמרוקו (זהו גם מקור שמה) ועד מרכז אסיה. שמה העברי של האלה נגזר מהמילה "אל" מכיוון שפעמים רבות הייתה נחשבת האלה לעץ מקודש בגלל הנוכחות המרשימה שלה בנוף: "...ועל הגבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה, כי טוב צלה..." (הושע, ד', 13). כמה מאות פרטים מופיעים באזור הר הנגב והם ככל הנראה שריד לתקופה לחה יותר ששררה באזור. האלות שהצליחו לשרוד את שינויי האקלים היו אלה שנמצאות באזור הר הנגב הגבוה וכאלה שנמצאות בתוך ערוצי נחלים וקיבלו מספיק מים כדי להתקיים.

אנו ממשיכים בערוץ הנחל וסוף סוף מתגלים לפנינו המים שכולם מדברים עליהם! נדלג מעל הזרם הקטן, נמשיך עד הבריכה הגדולה ושם נוכל ללכת הלוך וחזור עד למפל הענק והמרשים. הבריכה שמולו תגרום לנו לרצות לקפוץ לתוכה קפיצת ראש – אבל אסור! נחזור קצת אחורה ונעלה במדרגות הצרות כדי לעקוף את המפל. אם יתמזל מזלנו נרים את הראש ונראה נשרים ועופות דורסים אחרים המתעופפים מעלינו. חלקם מקננים בצוקים הגבוהים של הקניון.

סדרת דורסי היום - מלכי השמיים


 

לבני הסדרה יש קווי אפיון המייחדים אותם, ללא קושי, מעופות בני סדרות אחרות: גופם חזק ומכונס והחזה רחב, הצוואר קצר (למעט אצל נשרים) והראש לרוב עגול. הרגליים קצרות וחזקות, מכוסות בנוצות בחלקן או לכל אורכן. כל דורסי היום, למעט חריגים בודדים, ניזונים מן החי: חרקים, דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות או יונקים קטנים. אחדים מבני הסדרה ניזונים גם מפגרים והם תורמים רבות למערכת האקולוגית בהיותם סניטרים טבעיים.
מצבם של דורסי היום בארץ בעייתי מאוד, הם נפגעים רבות מהציוויליזציה: התחשמלות מקוי מתח, ציד בלתי חוקי והרעלות משניות – חקלאים שמנסים להדביר על ידי הרעלה מזיקים שונים, לא מודעים לכך שהרעל נשאר בפגר המזיק ואוכלי הפגרים מורעלים גם הם. אוכלוסיית הנשר המקראי למשל, צנחה משנת 2003 מכ-120 קינונים בישראל לפחות מ-50 קינונים.
כעת בעונת הסתיו, נוכל לראות דורסי יום שונים חולפים מעל ארץ ישראל בנדידתם לאפריקה לקראת החורף. בין דורסי היום הנודדים נוכל לראות איות, עיטים וזרונים.

נמשיך במעלה הנחל אל עבר קבוצת צפצפות הפרת שיפסקו לנו צל לעצירה אחרונה לפני העלייה מהקניון. הטיפוס האחרון במסלולנו הוא טיפוס של מדרגות ובסופו שני סולמות. בסוף העלייה מתגלה בפנינו הקניון האדיר של עין עבדת ומרחוק נוכל לראות גם את הישוב מדרשת בן גוריון. עשיתם זאת! סיימתם את הטיול! תוכלו לחגוג בגלידה בקיוסק של רשות הטבע והגנים שנמצא במקום, לידו ישנו גם מבנה של שירותים.
בימי שיטפונות בנחל, מקום זה הוא תצפית נהדרת על המפל של עין מעריף, אבל את זה נשאיר כבר לגליון החורף של "שפת המכתש".

 

 

 

מקורות:
אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל – צמחים בעלי פרחים א' ו-ב'/עורך: עזריה אלון
מדריך ישראל (הישן) – הר הנגב וחבל אילות/עורך: אברהם נגב
תולדותיה של רמת עבדת מתוך "טבע וארץ"/עמיר אידלמן