חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

זהירות - מינים פולשים!

9/04/2014

שיר בנג'ו - מורה חיילת בביס"ש הר הנגב

 

מינים פולשים
דמיינו שאתם חוזרים הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומייגע. הדבר היחיד שאתם מסוגלים לחשוב עליו עכשיו זה כוס קפה והירגעות מול הטלוויזיה. אתם יושבים על הספה, לוגמים מהקפה וחושבים על היום שהיה לכם, פתאום באמצע המחשבות שלכם - רעש וסערה! מישהו זר נכנס, מבלי לדפוק, טורק את הדלת אחריו, זורק את החפצים שלו לכל הכיוונים, פותח את המקרר מוציא את כל המצרכים וסוגר אותו, הוא מתחיל ללכת לכיוון הספה שאתם יושבים עליה, שם עליכם רגליים כאילו אתם לא שם, שותה לכם את כל הקפה, מדבר בטלפון, ומעביר ערוצים. לא נעים בכלל!

 ילדים עוקרים מינים פולשים בחולות יבנה

אצל בני האדם פלישה כזאת כנראה תסתיים במלחמה, אבל בעולם החי והצומח זה קורה כל יום, קוראים לזה מינים פולשים והמלחמה פחות נראית לעין. מינים פולשים הם מינים של בעלי חיים, צמחים, פטריות ומיקרואורגניזמים אשר היגרו לבית גידול חדש בסיוע ישיר או עקיף של האדם, שם הם התבססו והתפשטו, תוך שהם גורמים לשינויים במערכת האקולוגית ודוחקים מינים מקומיים. מינים פולשים מצמצמים את מגוון המינים המקומי ומשנים את אופיים הטבעי של בתי גידול שונים. צמחים פולשים פוגעים בהמון דברים, כמו בגופי מים (יכולים להתפשט בנחלים ואגמים ולשנות את תכונות המים), חקלאות ותשתיות. בעלי חיים פולשים דוחקים פיזית את המינים המקומיים ומרחיקים אותם מבתי הגידול שלהם. הנזק הכלכלי העולמי של המינים הפולשים מוערך בכ- 1.4 טריליון דולר בשנה. בישראל יש לנו לא מעט מינים פולשים אשר עושים הרבה נזק. מי לא מכיר את הדררות, התוכים הירוקים שהתפשטו ממרכז הארץ ומגרשים נקרים מקיניהם, הצמח טיונית החולות המגביר את קצב ייצוב דיונות החול ודוחק מינים פסאמופיליים, השיטה הכחלחלה שהתפשטה ממישור החוף לכל רחבי הארץ ועוד ועוד. בכתבה זו נתמקד על כמה מהמינים הבעייתיים בנגב.

פולשים בנגב
טבק השיח הוא צמח זר בארצנו והוא הוגדר כבר כמין פולש. מוצאו מדרום אמריקה - מארגנטינה ומבוליביה. יש לו ריח ודמיון לצמח הטבק התרבותי שממנו מכינים טבק לעישון, אך הוא רעיל ולכן לא מעשנים את עליו (קרה שאנשים אכלו ממנו בארץ והורעלו). טבק השיח התפשט כבר ברוב בארץ, הוא גדל במגרשים ריקים בעיר ובאתרי בניה, במחצבות, באשפתות ובתעלות-ביוב פתוחות, בישובים נטושים ואפילו כבר החל להתפשט אל נחלים לא מופרים.

 

בנגב אפשר לראות אותו בצדי הדרכים. באזור שלנו, אזור מצפה רמון, מתפשט הצמח מהיובלים העליונים של נחל חווה שנה וכיום אפשר לראות שהוא הגיע כבר לחלק התחתון של נחל חווה, גבי חווה. בניסיון להיאבק בטבק השיח באזור מצפה רמון כדי לצמצם את ממדי התופעה, חברנו מדריכי בית ספר שדה אל ד"ר עופרי גבאי, האקולוגית של החברה להגנת הטבע, ויחד עם מדריכי הרשות לטבע וגנים הפעלנו פרויקט עקירת טבק השיח על ידי מדריכים מורי ותלמידים ממצפה רמון.

 

טבק השיח. מתוך ויקיפדיה

חשוב להבין כי עקירה של הצמח אינה פשוטה, חייבים ליווי של אנשי מקצוע וכלי עבודה. חשוב מאד לדעת כי העקירה מלווה במריחת רעל מאד מסוים על השורש הנשאר בולט מהקרקע, אחרת מכל נקודה של עקירה יתפשטו כמה ענפים והצמח הפולש רק יתחזק. פרויקט העקירה צמצם במעט את התופעה אך כלל לא מיגר אותה וחשוב להמשיך לטפל בבעיה.


עוד מין פולש שהגיע לאזור ירוחם ומתפשט לעברנו הוא המיינה ההודית. המיינה הובאה בשנות ה 90 למתחם הצפארי בפארק הירקון תל אביב ומשם היא ברחה או שוחררה. בהתחלה היא התפשטה רק לאזור גוש דן, אך תוך זמן קצר בעקבות קצב ההתרבות הגבוה והתוקפנות שלה היא כבר הגיעה לרוב הארץ. המיינה מקננת חורים והיא מתחרה על אותם חורי קינון עם מינים מקומיים כמו דרור ונקר סורי. נצפו מיינות שמוציאות ביצים של ציפורים מהקן. שבוע לאחר מכן נמצאו המיינות מקננות באותו קן.  

מינים מתפרצים
תופעה נוספת, דומה, נקראת מין מתפרץ. הכוונה היא למין של חי או צומח מקומי המתפשט בעקבות מגורי האדם ומתרבה באופן אינטנסיבי מאד, עד שנוצר מעין פיצוץ אוכלוסין של המין. כאן בנגב עורב חום העורף הינו מין מקומי השייך לאזור, אך בעקבות משכנות האדם תנאי המחייה שלו השתפרו והאוכלוסייה שלו גדלה מאוד. העורב חום העורף הוא אוכל כל: שאריות מזון, פירות וירקות, בעלי חיים קטנים כמו חרקים, זוחלים ציפורים ויונקים.


בעקבות כניסת צה"ל לנגב בשנות ה 80, האוכלוסייה של העורבים חומי העורף גדלה מאוד וכמובן שיש לזה השפעה על הטבע והסביבה. אם יש הרבה יותר עורבים ממה שהטבע יכול להכיל אז כל החיות שהעורב אוכל יפגעו והמספרים שלהם ירדו. בנוסף הוא מפריע ומציק לעופות דורסים וקורה שהעופות הדורסים פשוט נכנעים להצקות שלו.

 

החוברה נפגעת מהעורבים שהתפשטו באזור. צילום: אסף מירוז

חוץ מהעורב חום העורף המתרבה פה בקצב מואץ, בשנים האחרונות הגיע לאזור גם העורב האפור שגם הוא נחשב פה למין מתפרץ. המקומות בהם העורב האפור אמור להיות זה בחבל הים תיכוני אך הוא בכל זאת הגיע עד אלינו למדבר בעקבות התיישבות האדם, נטיעות של עצים לא מדבריים וייעור של מקומות במדבר. העורבים, הידועים בחיבתם לביצים, גוזלים וזוחלים קטנים, פוגעים פה במינים מקומיים של ציפורים דוגרות קרקע, כמו החוברות למשל ובעוד הרבה יונקים וזוחלים.

אז מה אפשר לעשות?
בנגב יש עוד לא מעט מינים פולשים כפרח הכנפון הזהוב המתפשט בצפון הנגב וסוגים שונים של ינבוטים אשר ניטעו בנגב על ידי קק"ל והיום יודעים שהם פוגעים במערכות האקולוגיות הטבעיות ולכן קק"ל הפסיקה לנטוע אותם. בגזרת המתפרצים נוכל לומר בצער כי התנים הגיעו לאחרונה אל שטח בית ספר וסביבותיו ומאיימים לדחוק את השועלים המקומיים; התנים נמשכים לאזורי המחייה של האדם בשל הזבל שהוא מייצר ומשמש להם כמקור מזון, ולכן חשוב להקפיד על ניקיון השטח.

 

יש כל כך הרבה מינים ומתפרצים - האם המלחמה אבודה? בכלל לא! חשוב להיות ערניים לסביבה שלכם ולשינויים הקורים בה. אם אתם רואים מין שלא ראיתם אף פעם, אולי זה מין פולש שהגיע אליכם לאזור.

 

תן זהוב. מתוך ויקיפדיה

אפשר לדווח לפקחים המקומיים ויש אתר אינטרנט שבו רשומות תצפיות של מינים פולשים. ברגע שהמידע עובר הלאה יש גופים אשר מנסים לטפל בבעיה ולמזער אותה. לדווח על מינים פולשים שליד ביתכם זה חשוב, אך עוד יותר חשוב זה לדווח על מינים הנמצאים בשטחים פתוחים, כי באזורים כאלה השטח יותר רגיש וצריך לטפל לפני שהמוקדים מתפשטים.