חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

ים המלח זועק לעזרה

17/04/2019

ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם ובין הייחודיים שבו, עומד בפני תהליכים ושינויים דרמטיים המשפיעים על הנוף, הסביבה והפעילות האנושית באזור. אנחנו בחברה להגנת הטבע מנסים להחזיר לו את התקווה

 

צילום: דב גרינבלט

 

על מה מדובר?
________________________________________

באזור מדברי ומבודד בעל מופע נופי דרמטי, שוכן מקווה מים בעל תכונות מרפא ייחודיות ותופעות טבע יוצאות דופן. זהו המקום הנמוך ביותר בעולם, והוא גם בין הייחודיים ביותר. לצד היותו פיסת היסטוריה אנושית וגיאולוגית, ים המלח הוא אחד מיעדי התיירות המרכזיים בישראל.
אך בעשורים האחרונים ים המלח עובר תהליכים ושינויים בקצב הולך ומתגבר שמשפיעים דרמטית על הנוף והסביבה, וכתוצאה מכך, גם על הפעילות האנושית באזור.

 

תמונת מצב
________________________________________

השינוי המשמעותי ביותר שעובר על ים המלח הוא תהליך ירידת מפלס המים, שנאמד בכ- 120 ס"מ בשנה. ירידת המפלס המואצת גורמת לשורה של תופעות, ובראשן: אלפי בולענים שנפערו בעשור האחרון, אלפי דונמים של שטחים שהיו מכוסים מים והפכו לשטחי בוצה לאחר שנחשפו, נדידת מעיינות ועוד. ההשלכות המיידיות של התופעות האלו באות לידי ביטוי בשינויים דרמטיים בנוף, פגיעה במקורות פרנסה, פגיעה בנגישות הים לציבור ופגיעות אקולוגיות שהעדויות אליהן הולכות ומצטברות.

בשני העשורים האחרונים נערכו דיונים רבים, נכתבו מסמכי מדיניות כדוגמת מסמך מדיניות לים המלח, החלו בהכנתה של תוכנית המתאר הארצית לים המלח וחופיו (תמ"א 13- שטרם הושלמה) והתקבלו גם החלטות, שבראשן החלטת הממשלה מ- 2012 לביצוע פרויקט הגנות בדרום ים המלח והפעלתה של תוכנית חומש לאומית לשיקום ופיתוח האזור. ואולם, כל ההחלטות והפעולות הללו מתייחסות לאגן הדרומי בלבד ולהתמודדות עם עליית מפלס בריכות האידוי כתוצאה מהליך הייצור של מפעלי ים המלח והקונפליקט המתמשך עם מתחמי המלונאות הגדולים בעין בוקק וחמי זוהר לצידם. אלא שבניגוד לאגן הדרומי, עד היום המדינה לא הגדירה את דמותו העתידית של המרחב הצפוני ומכאן שגם מסמכי המדיניות והדיונים בנושא לא עזרו להסיר את אי הוודאות העיקרי במרחב- היעדר החלטה ביחס להתמודדות עם ירידת המפלס המחריפה באגן הצפוני של ים המלח.

על אף כל הבעיות הקיימות, יחד עם המודעות הציבורית הגדלה לצורך בהצלת ים המלח, עד היום לא התקבלו שום החלטות מעשיות בכל הנוגע לבעיה המרכזית והחמורה ביותר של המרחב- ירידת המפלס. גם מסמך המדיניות שהוביל המשרד להגנת הסביבה בעשור הקודם וגם תמ"א 13 לים המלח וחופיו, שקודמה על- ידי מנהל התכנון, לא הצביעו על דרך פעולה ולא נקטו עמדה, אלא הציגו שורה של תרחישים אפשריים שעיקרם המשך ירידת המפלס.

עמדת החברה להגנת הטבע


בספטמבר 2017 פרסמנו נייר עמדה שנקרא 'מחזירים תקווה לים המלח'. בנוסף לסקירת הבעיות העומדות לפתחנו במרחב, מציג המסמך חזון לנקיטת פעולות מעשיות למיתון ירידת המפלס, שמירת המערכות האקולוגיות שלו, הגנה על הנוף הבראשיתי המאפיין את האזור וייחודיות המרחב.
החזון שאנחנו מציעים מורכב מפעולות שהן פועל יוצא של לקיחת אחריות של האדם על סביבתו והיכולת שלנו לעבוד בשיתוף פעולה על אף קיומן של מחלוקות פוליטיות, להצליח לקיים חיים בצד טבע דינמי ומשתנה ולשקם את מה שנפגע.
מבין שלל הפתרונות שהצענו ניתן למצוא:

  • הקמת קרן לבחינת שינוי שיטות הייצור של מפעלי ים המלח שיצמצמו את שאיבות המים מהאגן הצפוני
  • הזרמת מים לים המלח אך בכמות מוגבלת שלא תגרום לשינויים כימיים בים
  • שילוב עקרונות מקיימים בזיכיונות החדשים להפקת המחצבים מים המלח

אסטרטגיית הפעולה שהצענו היא זהירה ומדורגת, תוך הימנעות מפתרונות רדיקליים העלולים לגרום לשינוי בלתי הפיך בהרכב ים המלח או לשינויים סביבתיים מחוץ למרחב ים המלח ותוך ניטור ולמידה.

מה שצריך לעשות צריך לעשות הוא שינוי של החשיבה שאפיינה את המרחב ב- 20 השנים האחרונות ולעבור מדיבורים למעשים לפני שיהיה מאוחר מדי. בואו נחזיר את התקווה לים המלח כדי שגם הדורות הבאים יזכו לחוות את הפלא שהוא המקום הנמוך בעולם.

 


 

לנייר העמדה המלא