חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

סקר לוטרות חורף 2016- מגמת ההכחדה נמשכת!

31/10/2016

הלוטרה (Lutra lutra)  היא טורף-על במארג המזון של בית הגידול הלח בישראל. נוכחותה במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת ולמגוון הביולוגי בה. עקב ירידה כללית של אוכלוסיות הלוטרה באירופה ובאסיה בעשורים האחרונים, היא מוגדרת כ-Near threatened בעולם על פי "הספר האדום" של ארגון השימור הבין לאומי (IUCN).חשוב לציין שאין מדובר בנוטרייה,מין מכרסם צפון אמריקאי שיובא לארץ בשנות החמישים ומאז הפך למין נפוץ ונצפה במקורות מים רבים בצפון הארץ ומרכזה. הנוטרייה הינה מכרסם פעיל יום ונצפה ביותר ואילו הלוטרה היא טורף יחידאי ופעיל לילה שנדיר מאוד לצפות בו.

      בישראל, הלוטרה מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה, והיא מוגנת בחוק להגנת חיות הבר משנת 1964.עד ראשית המאה העשרים לוטרות היו נפוצות בכל נחלי החוף,מגבול הלבנון ועד נחל שורק, וכן לאורך אגן הירדן ממקורותיו בצפון ועד לים המלח,כולל אגם החולה והכינרת.עמק בית שאן,עמק חרוד ועמק יזרעאל שימשו כמסדרון אקולוגי חיוני של בתי גידול לחים,המקשר בין אוכלוסיית אגן הירדן לאוכלוסיית מישור החוף.הצמצום הניכר באוכלוסייה,שנבע מקיטוע בתי גידול,ייבוש מקורות מים וצייד,הולך ומחמיר,כפי שמובא בסקרים שנעשו החל משנת 2000,כחלק מניטור ארוך טווח רציף של מין זה שמבצעים מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. 

     סקר הלוטרות השנתי נערך במהלך חודשים פברואר-מרץ 2016, באזורי תפוצת הלוטרות בישראל. עורכת הסקר,רוני שחל,ביקרה במהלך הסקר 140 אתרים, שמוכרים ככאלה שבעבר נמצאו בהם סימנים לפעילות לוטרות. אתרים אלו נדגמים מאז שנת 2000 ברציפות, מידי חורף. רוני חיפשה באתרים אלו עדויות לנוכחות לוטרות. מכיוון שמדובר במין לילי וביישן הרי שאיתור הלוטרות עצמן היא משימה קשה עד בלתי אפשרית ולכן מסתמכים הסוקרים על סימני לוואי לפעילות הלוטרות: עקבות, גללים וסימני פעילות נוספים.התוצאות השנה היו עגומות והן מראות על ירידה בנוכחות לוטרות בכל אזורי התפוצה כיום, הן ביחס לשנה הקודמת והן ביחס לממוצע כל שנות הסקר בין השנים 2000-2015. יש לציין, ששנה זו הייתה יבשה במיוחד מבחינת משקעים, דבר היכול להשפיע לרעה על נוכחות הלוטרות בנחלים כיוון שחלק מן האתרים הנדגמים היו יבשים.

    באופן כללי,לוטרות ממשיכות לאכלס אזור מצומצם יחסית באופן יציב וקבוע בעמק החולה,ובמיוחד אתרים קבועים במקורות הירדן,הירדן הצפוני,שמורת החולה וצפון הכינרת.שאר בתי הגידול מאוכלסים באופן אקראי ודליל מאד,כאשר הנוכחות בצפון הגולן שהיתה יציבה עד לפני שנתיים נעלמה,הנוכחות סביב הכינרת מידלדלת,וההתפשטות דרומה ומערבה דרך הירדן הדרומי נדירה ואינה אחידה.
תוצאות מודל שפותח על מנת לאמוד את סיכויי ההישרדות של הלוטרה מאששות את תוצאות הסקרים: שרידות אוכלוסיית הלוטרות הישראלית נמצאת בסיכון גבוה שהולך וגובר עם השנים.במהלך 16 השנים האחרונות,שיעור האתרים המאוכלסים הולך ויורד,סיכויי ההכחדה של בתי הגידול הולכים ועולים ואיכלוסים מחדש בבתי גידול שבעבר היו מאוכלסים כמעט ולא מתקיימים.השילוב בין קישוריות ואיכות בית הגידול הוא קריטי להמשך שרידות המין.

לכן,המסקנה שיש לפעול במספר מישורים במקביל:

• חשיבות השמירה על חקלאות הדגים במקביל לשמירה על האזורים הטבעיים: ניכר כי הלוטרות שורדות בארץ בזכות השמורות ובתי הגידול הלחים השמורים היטב: שמורת החולה, תל-דן, שניר, בניאס (תחתון) וכן הירדן ההררי והנחלים הנשפכים לצפון הכינרת. הכינרת כבית גידול היא בעלת חשיבות גדולה במיוחד בגלל הקביעות שלה והיעדר שינויים צפויים. מקומות אלו מהווים בתי-גידול והתרבות, וכן מאפשרים אוכלוסיית מקור עם פוטנציאל הגירה והתפשטות לשאר האזורים.עם זאת, עמק החולה הוא אזור מאוים כיום מכיוון שהשמורות לבדן אינן מספיקות לקיים אוכלוסייה עמידה. המשך הירידה בחקלאות הדגים שמהווה הן מקור מים מלאכותיים והן מקור מזון עשיר עבור הלוטרות, צפויה לצמצם עוד יותר את אוכלוסיית הלוטרות הישראלית.

• קישוריות בין בתי גידול לחים היא הגורם המגביל ביותר כיום לאיכלוס מחדש של בתי גידול שנכחדו, ע"י הגירת לוטרות אליהם. לכן חשוב לקדם שיקום המסדרונות האקולוגיים המובילים בין בתי הגידול, כאשר  המסדרון העיקרי הוא הירדן הדרומי, המקשר בין האוכלוסיות הצפוניות (החולה והכינרת) אל האוכלוסייה הדרומית של עמק בית שאן, עין חרוד והלאה מערבה לקישון ונעמן. בהקשר זה, סכר דגניה היוצר חסימה משמעותית בין הכנרת לירדן, הוא אחד המחסומים החמורים ביותר שמגביל את הרצף בין הירדן הדרומי לכנרת.

• פרויקט השיקום הנרחב של הירדן הדרומי שמתמקד בהגדלת הקצאות המים, שיפור איכותם ושיקום בית הגידול, יכול להיות קריטי לגבי אוכלוסיית הלוטרות. עדות לכך היא הסימונים החיוביים שנמצאו באזורים המשוקמים בשנתיים האחרונות.

• שיקום בתי גידול לחים: מוצע  לשקול שיקום גופי מים, כגון בריכות דגים שננטשו, והפיכתם לבתי גידול לחים הטובים לשמירת אוכלוסייה יציבה ומתרבה. שיקום בתי גידול לאורך מסדרון עשוי להוות "אבני קפיצה"  שיעזרו בהתפשטות לוטרות לאזורים מהם  נעלמו.

• צמצום דריסות ומניעת מלכודות אקולוגיות: תוצאות השנים האחרונות מצביעות שמעברים יבשים מתחת לגשרים משמשים במהרה לוטרות וחיות בר אחרות, ובכך מקטינים משמעותית את הסיכון בעלייה לכביש והידרסות. נושא זה מקבל התגייסות תכנונית הכוללת יצירת מעברים יבשים בגשרים ישנים, והוספת מעברים בתכניות בנייה חדשות של גשרים. מספר אתרים בהם נדרסו בשנים האחרונות לוטרות רבות, עברו התאמה ושדרוג לטובת מעבר בטוח ללוטרות ושאר בעלי חיים על ידי רשות הטבע והגנים. באתרים אלו לא התקבלו בשנים האחרונות דיווחים על דריסות ומנגד התקבלו עדויות מצולמות על שימוש של הלוטרות במעברים בטוחים אלו.

על מנת להבטיח את המשך קיומו של מין נדיר וייחודי זה בנופי הארץ יש לפעול במהירות ובנחישות ליישום ההמלצות.

 

הצטרפו אלינו ועזרו למנוע את הכחדת אוכלוסיית הלוטרות בישראל!

 

קראו עוד על הסקר ב ynet


לוטרה
תמונה: עזרא חדד