חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

הסיפור של מר טריטון וגברת חפרית

כתב: בעז שחם, מרכז הזוחלים והדוחיים של החברה להגנת הטבע, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

החפרית המצויה (Pelobates syriacus), היא הכול מלבד מצויה... מדובר בדו-חי חסר זנב, דמוי צפרדע, המבלה חלק גדול מזמנו כשהוא מחופר בעומק הקרקע.

החפרית מסתתרת בחודשים החמים והיבשים (מרבית חודשי השנה) בתוך מחילה שהיא חופרת באמצעות רגליה האחוריות המצוידות בדורבנות, ההופכות את רגליה לסוג של אתי חפירה זעירים אך יעילים. מכאן מקור שמה האנגלי – spadefoot, כלומר "רגל את חפירה".


חפרית, מצויה
צילום: גיל וייזן, אוניברסיטת תל-אביב

חפריות בוגרות מגיחות מן המחילות בעיצומה של עונת הגשמים, כאשר הלחות מהגשמים מחלחלת לתוך הקרקע. הן יוצאות לפעילות חיזור והזדווגות בקרבת שלוליות ובריכות חורף בלילות גשומים, ובמקביל לרומנטיקה מצטיידות לקראת היובש שמגיע בתום החורף – כלומר, אוכלות (בעיקר חרקים) וסופגות מים (בעיקר דרך העור).

עונת הפעילות הקצרה ושעות הפעילות המצומצמות הופכות את החפרית לסוג של דני דין של הדוחיים – "רואה ואינה נראית". אורך גופה של החפרית עד 8 ס"מ, כמחצית מן האורך המרבי של צפרדע נחלים (Rana levantina) הנפוצה ממנה בהרבה. אישוני עיניה של החפרית סדקיים-אנכיים, כעיני החתול, תכונה נפוצה בבעלי חיים פעילי לילי. בעבר התרבו חפריות בגופי מים זמניים לאורך כל מישור החוף, ובאתרים רבים בגליל ובגולן.

בלב העיר המתועשת, על גבול חולון-תל אביב, שורדת לה פינת טבע נדירה – בריכת חורף. בכל חורף, תוכלו להצטרף אל חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע לביקור בעולמם המופלא של הדפניות והטריטונים, השורדים בבריכת החורף למרות הפיתוח והבניה. האירוע בשיתוף עיריית חולון. האירוע יתקיים בהתאם לירידת הגשמים. אנא התעדכנו באתר החברה להגנת הטבע www.teva.org.il/holon

גם טריטון הפסים, (Triturus vittatus, הוא בעל חיים שלא קל להיתקל בו. הטריטון הוא דו-חי בעל זנב, המחלק את חייו בין שתי "פאזות" – מימית ויבשתית. בעונה היבשה, מסתתרים בוגרי הטריטון במקומות לחים הרחק מן העין – מתחת לאבנים, בתוך מחילות או נקיקים בקרקע ובסלעים. אם וכאשר מגיעה העונה הגשומה, יוצא הטריטון ממצבו דמוי התרדמה היבשתי ונכנס לבריכות ולשלוליות החורף.

 
טריטון הפסים. צילום אלדד אלרון

הזכר מגדל בעונה זו מעין כרבולת דמוית מפרש על גבו, שמטרתה להרשים את הנקבה ולשכנעה להיענות לחיזוריו. ההזדווגות מתרחשת מחוץ למים, לאחר שלב בחיזור שהוא כעין ריקוד בין בני הזוג. ההפרייה היא פנימית, למרות שאין לזכר איבר הזדווגות חיצוני; הוא מפריש תיק זרע (ספרמטופור = spermatophore) אותו הנקבה קולטת לתוך פתח הביב שלה, כך היא מפרה את הביצים אותן תטיל בתוך הבריכה על גבי צמחים ואבנים. הטריטון היה נפוץ בעבר בקרבת בריכות חורף וגופי מים אחרים בחבל הים-תיכוני של הארץ. כיום הולך ומצטמצם במישור החוף.

אוכלוסיות החפרית המצויה וטריטון הפסים הולכות ונכחדות, בעיקר עקב צמצום בתי הגידול המתאימים להן – הבריכות ושלוליות החורף ההולכות ונכחדות. פרופ' מנדלסון המנוח, מ"דור המייסדים" של המחקר הזואולוגי בארץ, העריך בשנת 1983 כי עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת נעלמו כ- 95% מכלל בריכות החורף בישראל, מאז המגמה לא השתנתה ובתי הגידול הללו ממשיכים להיפגע. גם במעט הבריכות ששרדו, קיימות בעיות של זיהום כימי ואורגני, צמצום שטחי הבריכות ועקב כך רידוד שלהן, פגיעה במילוי הבריכות עקב ניצול יתר של מי תהום ושינוי ניקוז מי הגשמים על-ידי האדם.

בעבודתם של פרופ' אביטל גזית ותלמידיו ד"ר אלדד אלרון וירון הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, נמצאה בשנים האחרונות ירידה בנוכחות שני המינים בבריכות חורף במרכז ודרום מישור החוף בהשוואה בין נתונים משנת 1980 לבין נתונים מהשנים 2003-2005: בחפרית ירידה מכ- 37% איכלוס של בריכות החורף לכ- 23% איכלוס בלבד, בטריטון ירידה מכ- 27% איכלוס לכ- 19% איכלוס בלבד.

שני המינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה (critically endangered) על-פי המדדים של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע מטעם האו"ם (IUCN), מה שמצריך היערכות מתאימה של גופי שמירת הטבע בארץ על מנת להבטיח שלא ייעלמו מנוף ארצנו. רשות הטבע והגנים נרתמה יחד עם החוקרים מן האקדמיה לעקוב אחר מצב הדוחיים במישור החוף, תוך ניסיון לשקם, לשפר ואף ליצור בריכות ושלוליות חורף שמתאימות לרבייה של דוחיים. רשות הטבע והגנים הקימה ומחזיקה בקמפוס מכמורת של המרכז האקדמי רופין, גרעין רבייה של חפרית מצויה, לצורך אישוש אוכלוסיות בעתיד בבריכות החורף של מישור החוף (בליווי אקדמי של מעבדת ד"ר שריג גפני). בשנים האחרונות, פקחי רשות הטבע והגנים ואקולוג מחוז מרכז ברשות, ד"ר יריב מליחי, ביצעו מספר ניסיונות להעתקה של ראשני חפריות מגופי מים לא מתאימים (כאלה שנידונו להתייבש בטרם יספיקו הראשנים להתגלגל ולהגיע לבגרות), כדוגמת תעלות ניקוז של כבישים, לבריכות חורף מבוססות ומוגנות יותר, כדוגמת הבריכות בגן לאומי אפק.

כולנו מקווים וחלקנו מתפללים שהבצורת תישבר והטבע יוכל להרוות צימאונו במהרה בימינו. החפרית מסוגלת להסתתר זמן רב כשהיא מחופרת, אפילו לדלג על עונה (שנה) שלמה ללא רבייה והאוכלוסייה עדיין תשרוד, אך אי אפשר להתחפר לנצח. אנחנו חייבים לדאוג שכשיגיעו שוב הגשמים, ימצאו הטריטון, החפרית ועוד רבים מחבריהם, שוכני הבריכות, בתי גידול מתאימים להמשך קיומם.

איך תוכלו לעזור? – צאו לטייל ולהכיר את בריכות החורף על הצומח והחי שבהן. דרשו מראש העיר או ראש המועצה שלכם לשמור על הבריכות שליד הבית שלכם, שלא יבנו עליהן, שלא יזהמו אותן ושלא ייבשו את הטבע...

הצטרפו אלינו!

לחצו לצפייה בספר האדום על ממשק המפות של גוגל