חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

זוחלים ודו-חיים בישראל

 
בישראל מוכרים כ- 100 מינים ותתי-מין של זוחלים ודו-חיים. זהו מגוון כמעט חסר תקדים בקנה מידה עולמי, באזור שאינו טרופי!


המגוון העצום הזה נובע ממקומה המיוחד של ישראל, במפגש פיזי של שלוש יבשות (אסיה, אירופה ואפריקה). במונחים ביו-גיאוגרפיים נוצר בארץ מפגש בין שלושה אזורי תפוצה: איראנו-טורני ("ערבתי"), סהרו-ערבי וים-תיכוני. אפשר לחצות ביום אחד בנסיעה את הארץ לכל אורכה, ממרומי החרמון שבצפון ועד לאילת שבדרום, כאשר הנוף ועמו גם האקלים, החי והצומח משתנים בלי הרף. בכל בתי הגידול בישראל אפשר למצוא נציגים אחדים של הזוחלים. בבתי הגידול הלחים בצפון ובמרכז ניתן למצוא שישה מינים של דו-חיים, באזורים חקלאיים בדרום שבהם יש השקיה ניתן לפגוש נציג יחיד של דו-חיים (קרפדה ירוקה).
 
מגוון הזוחלים הוא גדול מאוד, אך מאחר שהתחום של חקר הזוחלים (שנקרא בלעז "הרפטולוגיה" = Herpetology – וכולל גם את חקר הדו-חיים) הוא נחלתם של מעטים במקומותינו, רב הנסתר על הגלוי!
 
כל הזוחלים והדו-חיים של ישראל, כולל שממית הבתים אותה נפגוש על קירות חדרי המדרגות, צב-היבשה המצוי שרבים אימצו בילדותם לגינת הבית, והצפע המצוי המעורר חלחלה גם במושבניקים החסונים ביותר –מוגנים כולם מתוקף חוק הגנת חיית הבר. המשמעות היא, שהם מוגנים לפי החוק גם מחוץ לגבולות שמורות הטבע והגנים הלאומיים! אין ללכוד, להחזיק, לגדל, להזיק, לסחור ואפילו לגעת בהם ללא היתר מפורש בכתב של רשות הטבע והגנים (רט"ג).
 
 
מדוע הזוחלים והדו-חיים חשובים במערכות טבעיות?
 1. מקור אנרגיה חשוב – בהיותם אורגניזמים פויקילותרמיים (בעלי "דם קר"), זוחלים ודו-חיים כמעט שאינם "שורפים" קלוריות לצורך תחזוקה של חום הגוף. לפיכך, הקלוריות שהם צורכים במזונם מנוצלים בעיקר לגדילה ולרבייה והם מהווים מזון עשיר בקלוריות למי שטורף אותם.

 

2. אינדיקטור ביולוגי – חומרים כימיים שונים, כולל רעלים, מצטברים ברקמותיהם של זוחלים ודו-חיים, כך שניתן לנצל אותם כ"ביואינדיקטור" ולעקוב אחר רמות רעלים שונים בסביבה. בהיותם ממוקמים בעמדה יחסית נמוכה במארג המזון, ניתן לקבל אינדיקציה מוקדמת להצטברות של רעלים וחומרים אחרים בזוחלים ובדו-חיים לפני שהחומרים מצטברים בטורפיהם בכמויות קטלניות – שאז, לרוב, מאוחר מכדי להציל את מצב המערכת.


3. אינדיקטור אקולוגי – מצבם של הזוחלים והדו-חיים בסביבה נתונה עשוי להשפיע (ולהצביע) על מצבם של בעלי החיים האחרים באותה הסביבה. הרעלה הדרגתית של צפרדעי נחלים, למשל, תצטבר בדיעבד ברקמות של בע"ח הטורפים אותן, ואחר כך ברקמות הטורפים הגדולים מהם, וכן הלאה.
 
 
גורמים הפוגעים באוכלוסיות הזוחלים והדו-חיים בישראל
בשל הפיתוח המואץ בישראל בעשורים מאז קום המדינה והעלייה בצפיפות האוכלוסין, בצירוף התהליכים המלווים אותם, הטבע של ישראל על מגוון מרכיביו נמצא תחת איום הולך וגובר של הכחדה. הזוחלים והדו-חיים בישראל, אשר מאכלסים למעשה את כל בתי הגידול של הארץ, מצויים גם הם תחת סכנת הכחדה – מי יותר ומי פחות בטווח המיידי והקרוב.הבעיות המרכזיות המאיימות על אוכלוסיות הזוחלים והדו-חיים בישראל:
1. הרס בתי גידול – עקב הפיתוח המואץ ותפיסת שטחים פתוחים לצורכי בנייה ותשתית.
2. קיטוע השטחים הפתוחים – בעיקר על ידי תשתיות של כבישים ומסילות ברזל, המפצלות את בתי הגידול ומונעות מעבר פרטים מאזור אחד לאזורים אחרים. פרטים באוכלוסייה מתנתקים ואינם יכולים להזדווג ונפגעת העברת חומר גנטי בין האוכלוסיות. הפגיעה קשה במיוחד במינים שממדי גופם גדולים והם זקוקים לשטחי מחייה נרחבים (כגון כוח אפור). הזוחלים,  שהם איטיים מטיבם, גם נדרסים בנקל כאשר הם מנסים לחצות את המכשולים.
3.שימוש נרחב ברכבי שטח – הרומסים את בתי הגידול ואת החיות עצמן, בכל רחבי הארץ, במיוחד כאשר הם נעים שלא בשבילים מסומנים.
4. הרעלת הקרקע והמים – על-ידי חומרי הדברה, דשנים, שפכים תעשייתיים, ריסוסים, תשטיפים ממזבלות.
5. צמצום מקורות המים – תפיסת מקורות מים לצורכי האדם פוגעת בכל האוכלוסיות אך בעיקר באלה של הדו-חיים, הזקוקים למים מתוקים על-מנת להשלים את מחזור הרבייה!
6. צייד בלתי חוקי – בעיקר על ידי  עובדים זרים הצדים לצורכי מאכל; למשל צייד ואכילת חרדון צב מצוי בערבה.
7. איסוף בלתי חוקי כחיות מחמד – לגידול על-ידי חובבים בישראל, ולצורך הברחות לחוץ לארץ.
8. התנכלות האדם – לנוכח תדמיתם הגרועה, זוחלים (בעיקר נחשים, כמובן) ודו-חיים  סובלים מפגיעות זדוניות גם כשאינם מזיקים לאיש. ולרוב, אינם מזיקים לאיש.
9. חתולים וכלבים משוטטים – בארץ יש מספר עצום של חיות בית ש"התפראו" וגורמות לנזקים עצומים לחיות הבר (ובכללן זוחלים ודו-חיים). יש סוברים כי חתולי הבית המשוטטים הם האחראים לצמצום והכחדה של אוכלוסיות הלטאה הירוקה במרכז הארץ!
 
 
שיטות עבודה בסקרי זוחלים ודו-חיים
איסוף נתונים לאורך זמן על מגוון מיני הזוחלים (קרי – מיהם המינים המצויים בשטח נתון?) ועל השפע (קרי – מהי צפיפות האוכלוסיות של המינים המצויים בשטח?), מתבצע באמצעות סקרי זוחלים ודו-חיים. יש שיטות אחדות לביצוע סקרים אלה, שיטות המקובלות בכל העולם גם בסקרים לחקירת קבוצות אחרות של בעלי חיים:
ביצוע חתכים רגליים (transects) – איסוף נתונים במסלולים קבועים (פחות או יותר).
סקירת זוחלים בחלקות קבועות (plots) -הסריקות מתבצעות בגבולותיה של כל חלקה וחוזרות על עצמן בדיוק רב.
לכידה באמצעות מלכודות (למשל: מלכודות נפילה = pitfall traps) אשר נפתחות בפרקי זמן קבועים באופן שיטתי. את המלכודות בדרך-כלל מציבים במרחקים קבועים לאורך חתכים בבתי-הגידול הנחקרים או במערכי שתי-וערב ("מטריצות") לכיסוי שטח שמעוניינים לדגום אותו.
 
לפני עריכת סקר בכל שיטה שתיבחר, בודקים תחילה את השטח בדיקה מדוקדקת באמצעות מפות ותצלומי אוויר, מוגדרים בתי הגידול שבהם יידגמו החיות, ונבחרים החתכים, החלקות, או האתרים להטמנת המלכודות.
 
בשלב השני יש לבחור את המועדים הרצויים לדיגום – על פי הידוע לנו על עונות הפעילות העדיפות של המינים שאנחנו מצפים למצוא באזור הגיאוגרפי שהמחקר מתבצע בו. במרבית המחקרים ארוכי הטווח, משקיעים מאמצי חיפוש גם בעונות שאינן אופטימליות, כדי להבטיח עבודה שיטתית בכל עונות השנה.
 
בשלב איסוף הנתונים בשטח, כל המידע שנאסף מועבר אל מערכת ממוחשבת כדי לעבד את התוצאות ולבחון את המגמות המתגלות בעבודת השדה.
 
שלב עיבוד הנתונים, מתבצע  במחקר ארוך-טווח הנמשך שנים רבות באמצעות ניתוח של "מנות" מן החומר במקביל להמשך איסוף הנתונים בשטח.
 
השלב האחרון הוא ניתוח התוצאות והסקת המסקנות. למשל, אפיון של הבדלים עונתיים בפעילות של מינים שונים; אפיון הבדלים במצאי המינים בין תאי שטח (= בתי גידול) שונים, וכן הלאה.
 
נוסף לסקרים נעזרים החורים בשיטות עבודה נוספות לחקר זוחלים ודו-חיים:
סימון (או צילום) של חיות כדי לאפשר זיהוי פרטים בתוך האוכלוסייה. כך אפשר, למשל, לאמוד את גודל האוכלוסייה וצפיפותה בהתאם למודלים שונים של לכידה-חוזרת. שיטות סימון אפשריות: קיטוע אצבעות בלטאות (כיום נדיר בארץ), סימון במדבקות או בצבע בולט (זמני לעונה מצומצמת), השתלת שבבים אלקטרוניים (כמו בחיות מחמד; יקר אבל אמין) ועוד.
לקיחת דגימות גנטיות – דגימות דם, קטע קטן מהזנב וכד'. מאפשר לחקור את הפרופיל הגנטי של האוכלוסייה ולהשוות בין אוכלוסיות שונות של אותו מין.
תצפיות התנהגותיות – מעקב אחר פרטים תוך רישום מדויק של אופי הפעילות, של התנאים הא-ביוטיים, רישום מדויק של פרקי-זמן לביצוע  כל רכיב בפעילות ובהתנהגות הנצפות. כך אפשר ללמוד על התנהגות הקשורות בשיחור (איתור ומציאת) מזון, ויסות טמפרטורת הגוף (תרמורגולציה), חיזור ורבייה, שמירה על טריטוריה ועוד. יש חוקרים הנוהגים להקליט ברשמקול קטן את הערותיהם ואח"כ להעבירן למחברת או למחשב.
 
 
בסקר הזוחלים של רמת הנדיב בחרנו לערוך סקרים בשיטת החתכים, כדי לכסות שטח גדול יותר בכל ביקור (לעומת חלקות קטנות קבועות). שיטה זו מגדילה  את הסיכוי לצפות במספר גדול יותר של מינים. שיטה זו גם גמישה יותר מן השיטות האחרות (אפשר להוסיף בקלות חתכים חדשים) ואינה דורשת תחזוקה של מלכודות.
עריכת סקרים באמצעות חתכים כוללת: הליכה בשטח לפי חתך או חתכים שנקבעו לאותו תאריך, תוך רישום של כל הזוחלים והדו-חיים שאנו פוגשים, בין אם הם פעילים ובין אם הם מסתתרים תחת מחסות שונים (בעיקר אבנים). כמו כן אנו רושמים עדויות לפעילות או נוכחות בע"ח, כגון נשלים, גללים, קליפות ביצים וכיו"ב. בכל תצפית נרשמים השעה, הסוג של הפעילות והמיקום שלה, זוויג או גיל הפרט הנצפה, גודל (משוער או מדוד, באם נלכד) ונקודות-ציון טופוגרפיות מדויקות (באמצעות מכשיר ניווט לוויני = GPS).
 
ביבליוגרפיה
1.        אל. ברש ו י.ח. הופיין, זוחלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956 (מגדיר).
2.        החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 5 :זוחלים ודוחיים, עורך הכרך: א. ארבל, עורך הסדרה: ע. אלון; החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 1984.
3.        י.ל. ורנר, מדריך לזוחלי ארצנו, הוצאת רשות שמורות הטבע, 1995.
4.        פ. אמתי ו ע. בוסקילה, מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל, הוצאת כתר, ירושלים, 2001.
5.        ע. דולב, ו א. פרבולוצקי (עורכים), הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל, רשימת המינים בסיכון: חולייתנים, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, ירושלים, 2002.