חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

שמירה על שקנאים וחסידות שחורות: ראיון עם אבישי בר און

3/11/2013

מאת: שחף רטר - מורה חיילת בבית ספר שדה חוף הכרמל

 

"אדם אחד- נקרא לו שמיל- פנה לחסידה:
"מתי מתחילה אצלכם עונת הנדידה?"
ענתה החסידה: "בעוד יומיים או שלושה"
שאל: "אפשר להצטרף?"
אמרה החסידה: "בבקשה"
ובכן הוא הצטרף ועף איתן אל הצפון
בהתחלה פיגר מעט, אח"כ היה הראשון
שלושה שבועות הם עופפו, היה ממש נחמד
חבל רק שלפני הסוף,
הוריד אותו צייד" 

אפרים סידון

 

זו כבר עונת הנדידה השלישית שאבישי בר און מציל ומנטר עופות נודדים. בשנתיים הראשונות היו אלו השקנאים, שמגיעים לארץ עייפים ורעבים. השנה הוא מחפש חסידות פצועות בקרבת בריכות הדגים בעמק בית שאן.
השקנאי הוא העוף הנודד הגדול ביותר. הוא יוצא מאירופה, מאיזור הונגריה ורומניה, ובספטמבר מגיע לישראל בלהקות גדולות ביותר, מגיע מאיזור הרי הלבנון, עובר בהחולה ומסיים את מסלולו באגמים בקניה, סודן ואתיופיה. בתחילת עונת הנדידה חולפים מעלינו, כמעט בלי לעצור, פרטים בוגרים וחזקים של שקנאים, הם חולפים בזריזות ולא מתעכבים. אחריהם מגיעות להקות של צעירים וחלשים שמגיעים לישראל מאוד רעבים.

בעבר עצרו השקנאים בביצות הכבארה  וביצות נוספות שהיו פזורות בארץ. הביצות הטבעיות היוו נקודת מנוחה ומקור מזון עבור שקנאים ושאר עופות נודדים. בשנות ה-20 יובשו הביצות ועימן הארוחות של הציפורים הנודדות. ארוחות אלו חשובות ביותר עבורן מכוון שבישראל נמצא מקור המזון האחרון לפני הנדידה הארוכה מעל המדבר, בלעדיהן לא יוכלו השקנאים להמשיך לנדוד.
בשנות ה-50 הקים קיבוץ מעגן מיכאל בריכות דגים, המהוות פתרון קל ומיידי לשקנאים. כאשר שקנאי עוצר בבריכת דגים הוא זולל קילו עד קילו מאתיים של דגים, להקה שלמה יכולה לפגוע קשה בבריכות.

 

 להקת חסידות שחורות. צילום: ליאלי בר און

לאורך שנים ארוכות מתנהל קרב עיקש בין השקנאים הרעבים הדורשים מזון לבין הדייגים שפרנסתן נפגעת קשה עם כל להקה שעוצרת אצלם.

במטרה לסייע לשקנאים ולדייגים, החלה רשות הטבע והגנים לאסוף ממדגים ברחבי הארץ הטלות פרא של דגים ולהשאיר אותם במאגרים למען השקנאים, אך לא תמיד הדייגים תומכים בפתרון זה מתוך חשש שהשקנאים יישארו פה כל השנה.
"התפקיד שלי בשנה שעברה היה לספור שקנאים ולטבע אותם. את מי שמצאתי פצוע לקחתי לבית חולים לחיות בר של הספארי ברמת גן. בשלוש השנים האחרונות טיבענו בפרויקט הזה  300 שקנאים, מתוכם שמנו משדרים על 20 שקנאים, הכי חזקים מבין אלו שתפסנו. המשדרים שולחים בכל 12 שעות הודעת טקסט עם מיקום השקנאי עפ"י  GPS. בנוסף, המשדר אוגר נתונים - גובה תעופה, מהירות, מסלול תעופה. כדי לקבל את המידע הזה צריכים להיות קרובים במרחק 500 מטר לשקנאי ולקלוט ממנו את הנתונים. אפשר לראות את כל הדרך שעשה עד אפריקה ואיפה הוא נמצא כל החורף. המשדרים עובדים על אנרגיה סולרית ולכן ממשיכים לעבוד ללא הפסקה. לנתונים מהמשדר יש חשיבות גבוהה למחקר השקנאים, אין עוד טיבועים של שקנאים בעולם מלבד ישראל. את פרויקט מחקר השקנאים שכולל טיבוע, משדור וניטור מנהל אוהד הצופה, רשות הטבע והגנים."

כיצד אתם מטבעים שקנאים?

"אנחנו תופסים את השקנאים ע"י רשת מיוחדת המותאמת אליהם. אנחנו מושכים את השקנאי אלינו בעזרת פיתיון, ברגע שהשקנאי אוכל קופצת עליו רשת, מחוברת למשקולות והשקנאי נכלא צמוד לקרקע. רוב הטיבועים הם של צעירים כי הם אלו שנפגעים וקל יותר לתפוס אותם".
ממה נפגעים השקנאים?

"השקנאים אינם עוף לילה ולכן הם עלולים להיפגע בכל פעילות לילית שלהם. שקנאי רעב יכול לעוף מהר בלילה ולהיתקע בקו מתח, במקרים אחרים הם יכולים לנחות לא טוב ואז יש להם שברים. כל שקנאי פגוע שמגיע לספארי מצולם כמה פעמים על מנת לחפש פגיעות ירי. הבעיה היא שגם אם מוצאים אי אפשר לדעת מאיפה זה, סבירות גבוהה שהם נורו בלבנון. היום יש פחות יורים בישראל".

אבישי מחזיק עיט חורש. צילום: ליאלי בר-און

איך הדייגים יכולים להימנע מפגיעות שקנאים מבלי לגרום להם נזק?

"יש כמה דרכים לעשות את זה ואפילו יש מדגים שהתחילו ליישם חלק מהשיטות.

1. כבלים מפריעי נחיתה לשקנאים- ישנם כבלים עם חוטים צהובים שניתן לשים על הבריכות במקום הרשת. כשהשקנאים רואים את הכבלים מהשמיים הם מבינים שהם לא יכולים לנחות בבריכה הזו ומחפשים להם מקום אחר. במדגה מעגן מיכאל התחילו ליישם את השיטה ורישתו בריכות רבות בכבלים כאלו. הפתרון הזה הוא פתרון מצוין אבל יקר מאוד ומדגים רבים לא מצליחים ליישם אותו.
2. אכלוס מאגרים לטובת שקנאים- יש מדגים שמוכרים את הטלות הפרא שלהם לרשות הטבע והגנים וזו מעבירה אותם למאגרים בהחולה, עמק יזרעאל ועמק חפר.
3. ממשק פינוי בריכות- כאשר מוציאים דגים מהבריכות יש ריכוז מאוד גבוה של דגים בשטח מים קטן, מה שמושך את השקנאים במיוחד. במעגן מיכאל עושים ממשק ולא מוציאים דגים מהבריכות בעונת הנדידה של השקנאים.
4. סילוק שקנאים מבריכה באמצעות רעש- צ'קלקה, רובה נפצים, מגפון.
5. סילוק שקנאים מבריכה באמצעות אור- בלילות השקנאים עפים אם מאירים עליהם או מעבירים עליהם לייזר ירוק.

לפני שבועיים חזר לארץ שקנאי שטובע ומושדר בשנה שעברה בהחולה, פקח של רשות הטבע והגנים הוריד ממנו את הנתונים, שטרם נקראו אבל זו הפעם הראשונה בה חזר לארץ שקנאי ממושדר שעבר נדידה לאפריקה, לאירופה וחזרה לישראל.

החסידה השחורה מקננת במזרח אירופה, הבלקן, סיביר ועד סין וקוריאה. בישראל היא חולפת בשתי עונות הנדידה- סתיו ואביב. היא ניזונה בעיקר מדגים ובנוסף אוכלת דו חיים וחרקים.
בסיור משותף של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים בספטמבר האחרון בבריכות הדגים בעמק בית שאן נצפו 23 חסידות שחורות מתות, תקועות ברשתות דגים. הרשתות תלויות מעל בריכות הדגים ומטרתן למנוע מציפורים להגיע לדגים בבריכה. הסיור המזעזע הוביל שיתוף פעולה בין החלה"ט לרט"ג ויום למחרת כבר יצא אבישי לעמק בית שאן לראות בעצמו את המצב ולהתחיל לעבוד.

פרפר עקוד על רשת בריכות דגים. צילום: ליאלי בר-און

"אני מסתובב בבריכות, אם יש ציפורים תקועות חיות אני מוציא אותן ומעביר לבית חולים לחיות בר. מעבר לזה, אני כותב את כל המידע- מי נתקע ברשת, באיזה מצב מצאתי אותו. את הנתונים האלו אני מעביר לדן אלון- מרכז הצפרות החברה להגנת הטבע, אוהד הצופה- רשות הטבע והגנים וגלעד בן צבי, שחקר את ההשלכות של רשתות על בריכות דגים בארץ (על המחקר תוכלו לקרוא בגיליון זה של התנינן).

 

מלבד המטרה להציל ציפורים, אני מדבר ויוצר קשר עם הדייגים, במטרה להוריד את הרשתות מבריכות הדגים".
לרשתות בריכות הדגים יש תוצאות הרסניות. הרשת עצמה נהיית רפויה מהר מאוד והופכת למלכודת עבור עופות, לעיתים אינם עופות מים (לאחרונה נלכד בז עצים באחת הרשתות) ולפעמים אפילו מכרסמים.
"אני מקבל תמיכה גדולה ואמצעים להסרת רשתות מהחלה"ט והרט"ג אבל בכל זאת הדייגים מסרבים. הרשתות נותנות להם נחת ותחושה שהם עשו מה שהם יכולים בשביל למנוע מהציפורים לאכול את הפרנסה שלהם".
יש מדגים שמוכנים להוריד רשתות? "בכפר רופין כבר התחילו להוריד את רשתות אבל רק את אלו שכבר התבלו ונמצאות במצב רע מאוד. חשוב להבין שחוץ מהנזק לציפורים, הרשתות גם מפריעות לדייגים בעבודתם".
איך הדייגים מגיבים לעבודה שלך? "הרבה דייגים מרוצים מהתפקיד שלי, קיבלתי הרבה טלפונים מדייגים שראו ציפורים שנתקעו אצלם ברשת וביקשו שאבוא לקחת אותן. הבעיה היא שאני בימים אלו מסיים את התפקיד ולא יהיה מי שיעשה את זה. אין אפשרות לממן תפקיד כזה כל השנה ושוב לא יטופלו ציפורים שנפגעו. עם זאת, מרבית הציפורים שנתפסות ברשתות הן ציפורים נודדות, הציפורים החורפות בארץ נתפסות ברשתות פחות. עם סיום עונת הנדידה יתפסו פחות ציפורים".

השיטה של חקלאות מקיימת הולכת וצוברת תאוצה בעולם. השיטה הזו משלבת בין חלקאות לבין שמירת טבע. לעיתים רבות ישנו ויתור מאחד הצדדים- במקרים רבים נאלץ הטבע "לוותר" וכך נעלמים שטחים פתוחים, אוויר נקי, צמחים, בעלי חיים ועוד ועוד. במקרים אחרים, ארגונים סביבתיים מצליחים לגבור על הצורך בחקלאות ושומרים את השטחים טבעיים. במקרים נוספים, כפי שהראנו לכם כאן, ישנו מאבק בלתי פוסק בין שני הצדדים כשבכל פעם צד אחד מצליח יותר עד שהצד השני מצליח לגבור עליו וחוזר חלילה.
השיטה של חקלאות מקיימת מאפשרת את שני הצדדים. היא בעצם מוצאת פתרון יצירתי לבעיה ועונה על כל הצרכים. אנו מחפשים כל פתרון למקרה שלנו- בריכות הדגים. אם למישהו מכם יש רעיון, נשמח לשמוע את דעתכם ורעיונותיכם....