חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

הבז השחור

5/12/2012

הבז השחור הנו עוף דורס קטן בצבע אפור-כחלחל ממשפחת הבזיים. אורך גופו 32-37 ס"מ ומוטת כנפיו נעה בין 78-90 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מהזכר. זהו בז אלגנטי, צר כנפיים במיוחד ומעופף נהדר, המתמחה בצייד באויר של ציפורים נודדות כסנוניות וסיסים, עטלפים וחרקים. הבז השחור שונה ממרבית העופות הדורסים בכך שזמן הטיפול בגוזלים מתרחש בסתיו ומתוזמן עם שיא  הנדידה של ציפורי שיר הנודדות ביום כסנוניות ושרקרקים, המשמשים לו מזון. 

מידד גורן וברק גרניט יציגו את סקר קינון הבזים השחורים באזורים המדבריים של ישראל
ביום העיון ה 33 לצפרות ביום שני, 10 בדצמבר 2012, באוני' תל אביב

תפוצתו העולמית של הבז השחור אינה רציפה והיא מקומית ביותר, החל בלוב, ומזרחה משם דרך מצריים, באיים מול חופי סודן, ג'יבוטי, ואתיופיה, חופי הים האדום של צפון-מערב ודרום-מערב ערב הסעודית (האוכלוסיה הגדולה ביותר), צפון-מערב תימן, דרום ישראל וירדן, באיים במפרץ הפרסי בקטאר ועומן ובדרום-מערב פקיסטן.
הבז השחור נודד למרחקים ארוכים ואתרי החריפה נמצאים בעיקר במדגסקר אך גם במוזמביק ובמידה פחותה בדרום אפריקה.
לישראל הבזים מגיעים ארצה במהלך החודשים מאי – יוני (לעתים אפריל), ותופסים נחלות קבועות פחות או יותר. בארץ הם מקננים בחבל המדברי, מאילת בדרום, דרך הר הנגב המזרחי ועד מדבר יהודה. את קינם הם בונים על מצוקים נישאים בתוך סדקים, מדרגות סלע ואף בקינים נטושים של ציפורים אחרות. כשלושה שבועות לאחר פריחת הגוזלים מהקן, באוקטובר, עוזבים הבזים לאזורי החריפה באפריקה.
הבז השחור הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. נתונים חדשים מראים על ירידה משמעותית בגודל האוכלוסיה העולמית בשני העשורים האחרונים ויתכן, כי בשטחים המדבריים של ישראל דוגרים כ 10% מכלל האוכלוסייה העולמית. בין השנים 1980-84 נערך סקר הקינון המקיף היחיד עד לשנה זו, של הבז שחור בחבל המדברי בישראל.
נתוני הסקר הצביעו על כך שיתכן ובחבל המדברי בישראל דוגרים כ 100 זוגות בזים. כיוון שבמהלך 25 השנים האחרונות לא בוצע סקר נוסף או מעקב אחר האוכלוסיה הדוגרת, וכיון שמין זה הולך ונעלם מאזורי הדגירה שלו הוחלט כי יש לבצע סקר מקיף ומעמיק.

מטרת סקר זה הנה קבלת תמונה מדויקת ככל האפשר על גודל האוכלוסייה בהווה ועל המגמות שחלו בה בשלושים השנים האחרונות.

הסקר התקיים במסגרת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל והחל בסתיו 2011 והוא מהווה את הסקר היחיד בעולם החוקר אוכלוסייה פנים יבשתית (לא באיים או חופים) של מין זה.
באוגוסט 2011 החל חלקו הראשון של סקר קינון ותפוצת בזים שחורים בישראל. הסקר נוהל ע"י מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בשיתוף רשות הטבע והגנים.

נתונים מהעבר (כולל תצפיות מעניינות מהמאה ה-18) נאספו ועובדו. מדריכי טיולים ותיקים, צפרים ותושבי המדבר רואיינו על מנת שתמונת מצב עדכנית ככל הניתן תתקבל ומבנה הסקר יוכל להיווצר.
מרבית ימי הסקר נערכו באיזורים הנידחים ביותר במדבר. מספר משלחות קטנות יצאו למסעות של שלושה ימים במדבר לאזורים שמעולם לא נבדקה בהם נוכחות בזים שחורים אך ניתוחי תצפיות הציעו כי חשוב לבדקם.
בשנים 2011 ו-2012 נמצאו על ידינו 46 זוגות של בזים שחורים. על פי נתונים אלו אנו מעריכים כי אוכלוסיית הבזים מונה כ-100 זוגות אך הסקר עדיין לא הושלם ועומדת בפנינו עוד עונת קינון אחת.

מתוצאות הביניים מסתמן כי אוכלוסיית הבזים בישראל חזקה וחשובה ובניגוד לאוכלוסייה העולמית אינה נמצאת במגמת ירידה. נתונים אלה מאוד מעודדים ומעלים את חשיבות השמירה על בתי הגידול של הבזים השחורים בארץ בצורה משמעותית.
למרות שבארץ נמצאים רוב אזורי הקינון של הבז השחור בשמורות טבע או באזורים כה נידחים עד כי רמת ההפרעה שם נמוכה עדיין ישנם גורמי סיכון בארץ ובעולם המאיימים על מין יפה זה.
1. הבז השחור ניזון כמעט באופן בלעדי מציפורים נודדות. במידה ונפגעות אוכלוסיות אלו, משתנה זמן הנדידה או מוסטים נתיבי הנדידה המסורתיים עלולה הצלחת הקינון להיפגע.
2. הפרעות מטיילים המתקרבים לאתרי הקינון (לרוב ללא ידיעתם).
3. פציעות מגדרות באזורי ציד חקלאיים
4. ציד (בעולם).
5. פגיעה באתרי החריפה באפריקה ופגיעה באזורי הקינון בצפון אפריקה והמזרח התיכון.
ארגוני שמירת טבע יוזמים בימים אלו תכנית פעולה בינלאומית לשמירה על הבז השחור ואנו תקווה כי נתוני הסקר יעזרו במאמץ לשמור על ציפור נדירה ויפה זו.