חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי

חשבתם שרק הישראלים משפדים?

2/05/2011

יום העצמאות בסימן שיפודים! עודד קינן מהחברה להגנת הטבע, שהקדיש חודשים ארוכים לחקר החנקנים - מספר על ציפורי שיר המשפדות את טורפיהן כעניין שבשגרה, ואפילו הופכות את זה לחלק מהרומנטיקה...

עודד קינן מהחברה להגנת הטבע חקר את ההתנהגות והביולוגיה של החנקן הדרומי- ציפור שיר מיוחדת המקננת וחיה בשמורת שיזף: "מהמחקר למדתי רבות אודות הציפורים, אך גם לא מעט אודות בני אדם." 

כתב וצילם: עודד קינן, בית ספר שדה חצבה, החברה להגנת הטבע

 

החנקן הדרומי, ציפור שיר טורפת, דומה במאפיינים רבים לעופות הדורסים, אבל מכיוון שאין להם טופרים (ציפורניים) ורגליים חזקות כמו לשאר העופות הדורסים, התפתחה אצלם התנהגות ייחודית ומעניינת - הם פשוט משפדים את הטרף על קוצים ועל גדרות, וכך הם יכולים לקרוע ממנו נתחים. הגיוני...

אבל סביב השיפודים, התפתחו גם תופעות חברתיות נוספות...


תיעוד של חנקן משפד את טרפו. זהירות, תמונות קשות. צילום: עודד קינן.

ברוכים הבאים לתערוכת השיפודים
מחקרים שנערכו אודות כל משפחת החנקניים ואודות החנקן הדרומי (Lanius meridionalis) בפרט, גילו שלשיפוד יש עוד מספר תפקידים פרט להיותו כלי עבודה יעיל. פרופסור ראובן יוסף, אחד מחוקרי החנקנים הבכירים בעולם וכיום מנהל המרכז הבינלאומי לצפרות באילת, ערך מחקר מקיף אודות החנקנים הדרומיים בשדה בוקר וגילה כי הם משפדים את טרפם במקומות קבועים, להם קרא "עצי מזווה". לעתים נותר הטרף המשופד על העץ במשך זמן רב עד שהוא מאבד את ערכו כמזון, וחלק מהעצים הופכים בעצם להיות "תערוכות שיפוד" אותם מציג החנקן בפני נקבות. פרופסור יוסף מצא כי נקבות של חנקנים דרומיים בוחרות את הזכרים לפי כמות ואיכות הטרף המשופד בעצי המזווה.

הפרסום בטבע עובד
לפי עקרון ההכבדה, אותו הגה אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע, פרופסור אמוץ זהבי, במהלך מחקר הזנבנים בשמורת שיזף, כדי שהתנהגות מסוימת תהפוך לפרסומת אמינה, היא חייבת להכביד על הפרט הנושא אותה. עקרון זה מהווה כיום את הבסיס התיאורטי להבנת כמעט כל מנגנון תקשורת בעולם החי. הדוגמא של החנקנים מתארת עקרון זה בצורה טובה מאוד: רק חנקן בעל טריטוריה איכותית ויכולות גבוהות, יכול להכביד על עצמו על-ידי יצירת עצי מזווה גדולים ותערוכות שיפוד מרשימות. ניתן להמשיל זאת לבני אדם - רק אדם עשיר מאוד יכול לבזבז הרבה כסף על מותרות, וכך להראות לכולם עד כמה הוא עשיר. (ע"ע אוליגארכים)

ומה קורה כשאין אפשרות לפרסם?
כאשר החלטתי לחקור את החנקן הדרומי בשמורת שיזף, רציתי לבדוק כיצד משפיעה סביבה כל כך דלה במזון על התנהגות השיפוד של החנקנים, והאם גם כאן מהווה השיפוד פרסומת לאיכות החנקנים והטריטוריה שלהם.

בכדי לענות על שאלה זו ועל שאלות נוספות, טיבעתי 122 חנקנים (49 בוגרים ו-73 גוזלים) כל חנקן טובע בטבעת אלומיניום עם מספר זיהוי אישי, ובנוסף שמתי לו על הרגליים עוד 3 טבעות צבעוניות לצורך זיהוי אישי את כל החנקנים הרגלתי לנוכחותי על-ידי מתן מעט מזון וכך יכולתי לבדוק מקרוב היבטים שונים בהתנהגותם.


גוזלי חנקנים פוערים פיהם לקבל מזון. צילום: עודד קינן, החברה להגנת הטבע

במהלך שנות המחקר נתתי לחנקנים זחלים של חיפושיות קמח ועכברי בית (שנתפסו במלכודות בבתיהם של תושבים בספיר ובחצבה) ובדקתי היכן משופד הטרף, כמה זמן הוא נשאר משופד, וכיצד מתנהג החנקן לאחר השיפוד. 

התוצאות: הסביבה הצחיחה בערבה משפיעה על החנקנים
כמו ששיערתי מלכתחילה, הסביבה הצחיחה בערבה השפיעה מאוד על היכולת של החנקנים לאגור מזון ולתלות אותו לראווה. בכל שנות המחקר לא נתקלתי בעצי מזווה קבועים או בטרף שנשאר משופד יותר ממספר שעות. את הזחלים החלו החנקנים לשפד רק כאשר הם כבר שבעו, והשיפוד נעשה על צמחים קרובים לנקודה בה ניתנו הזחלים ולא על צמחים קבועים.
למרות שלא היו עצי שיפוד קבועים, החנקנים עדיין השתמשו בשיפוד כפרסומת, רק באופן קצת שונה. כאשר נתתי עכברים מחוץ לעונת הקינון, הם שופדו תמיד סמוך מאוד לגבולות הטריטוריה של החנקן ונשארו משופדים במשך מספר שעות. החנקנים השתמשו בשיפוד כפרסומת בפני שכניהם אודות איכות הטריטוריה שלהם ואודות איכות הטרף הקיים בה, אך לבסוף אכלו את העכבר היות ולא יכלו לוותר על מזון כל כך איכותי בסביבה כל-כך ענייה במזון.

יקירתי, הכנתי לך שיפוד!
בעונת החיזור שימש השיפוד את הנקבה לצורך בדיקת מחויבותו של הזכר. נקבות שעד לא מזמן שיפדו עכברים בקלות, נשארו עומדות על מקומן, ונתנו לזכר את "הזכות" לצוד במקומן. הזכרים תפסו את העכבר, שיפדו אותו על קוץ קרוב, ופינו את מקומם לנקבה שבאה ואכלה אותו. אכן אקט רומנטי! בעונת הקינון איבד השיפוד את תפקידו הפרסומי ושימש ככלי עבודה בלבד. החנקנים היו צריכים להאכיל כעת הרבה פיות ולא יכלו לאפשר לעצמם לפרסם ולהתמהמה.

לסיכום, אם אתם רוצים לפרסם את איכותכם ועושרכם, אין כמו שיפודים בכדי לעשות זאת בצורה אמינה! ואין דבר יפה יותר מלהגיש לזוגתכם שיפוד כאות לאהבתכם אליה!


לעיון נוסף:

•  אמוץ ואבישג זהבי- "טווסים אלטרואיזם ועיקרון ההכבדה" הוצאת החברה להגנת הטבע 1996 (ניתן להשיג בבית ספר שדה חצבה)

•  ראובן יוסף "נקבות מעדיפות שיפודים". טבע וארץ, 247.  1992.