חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

נפרדים מהסיסים

סיס. צילום: אלי אליאסבחזרה לאפריקה...

נפרדים מהסיסים: עשרות השתתפו בתצפית ללא תשלום שקיימה החברה להגנת הטבע אל מעוף הסיסים, העומדים בימים אלה לעזוב את הארץ. 

סיס החומות נחשב בעיני רבים כציפור המעופפת הטובה בעולם. ייחודו של הסיס ביכולת התעופה שלו, שלה אין כמעט אח ורע בעולם החי. הסיס חי על כנפיו וכמעט שלא נוחת בכלל במשך כל ימי חייו– אוכל באוויר, ישן באוויר ואף מזדווג באוויר. רק הצורך לקנן מנחית אותו לקרקע, לתקופה קצרה בלבד.

את מעופם של הסיסים ניתן לראות החל מפברואר בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בערים:  בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בפתח תקווה ובאשדוד. ההופעות בחינם והן כוללות מעוף מרהיב המלווה בשריקות רמות. בשנים האחרונות נתן לראות סימנים מדאיגים של ירידה באוכלוסיית הסיסים בתל אביב. החברה להגנת הטבע, יחד עם עיריית תל אביב, עתידות בשנה הקרובה לצאת במבצע אימוץ לסיסים התל אביבים, במסגרתו יציבו אלפי תיבות קינון בכל רחבי העיר, במטרה לעודד ולעזור לאוכלוסיית הסיסים בעיר.

בימים אלה מסתיימת תקופת הקינון של הסיסים, והם עומדים לחזור לאפריקה- שם הם מתעופפים במשך רוב ימות השנה. לקראת עזיבתם, קיים מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, בשיתוף עיריית ת"א והמרכז לטיפוח ציפורי הבית סיור תצפית מיוחד, ללא תשלום, בגג בית החברה להגנת הטבע בתל אביב. מהגג צפו המשתתפים בעשרות סיסים במעופם המרהיב ושמעו את ציוציהם. בפעילות השתתפה גם חברת מועצת העיר, יעל דיין.

סיס הרים. צילום: יואב פרלמןעוד קצת על הסיסים:
בארץ ארבעה מיני סיס, מהם סיס החומות הוא המוכר ביותר, ומקנן בעיקר בערים – בסדקים בקירות ובעליות הגג, בחומות ישנות ועתיקות, כמו בחומת העיר העתיקה, אף בכותל המערבי מקננת מושבה צפופה וקולנית. הסיס ניזון מחרקים, זבובים ויתושים, שהוא אוסף בגובה רב, אגב מעוף מהיר מאוד (עד כמאתיים קמ"ש) ולכן הוא אורח רצוי במקומותינו.

כאלוף, המתמסר כל כולו לתעופה וליירוט חרקים מעופפים, פיתח הסיס כנפיים ארוכות וצרות במיוחד. רגליו התנוונו, והן משמשות אותו לתלייה ולטיפוס על קירות, אך לא להליכה או לניתור. הסיס קופץ מקינו הישר לחלל האוויר, והוא נופל וצובר מהירות בטרם יפתח את כנפיו ויעופף לדרכו. הסיסים הם עופות חברותיים ומקננים על פי רוב במושבות של עשרות פרטים.

ההורים נוסקים אל על ולוכדים חרקים עבור גוזליהם. החרקים הקטנים מצטברים בלועו של ההורה, ומודבקים זה לזה על ידי רוק צמיגי. בהגיעם לקן, פולטים ההורים את "קציצות החרקים" , המכילות מאות רבות של זבובונים ויתושים. לגוזלים ניתנת הזדמנות אחת ויחידה ללמוד לעוף. בגלל מבנהו המיוחד של הקן, הבנוי בחרך סלע או בסדק קיר, אין הגוזלים יכולים למתוח את כנפיהם בתוכו ולתרגל את שרירי התעופה. מקינם שבקומה הרביעית או החמישית, הם קופצים "על החיים ועל המוות", פורשים את כנפיהם לראשונה וממלאים אותן אוויר וגוף. הם ינחתו רק כעבור מספר שנים, כאשר יגיעו לבגרות מינית, ויחפשו לעצמם מקום קינון.

לכל פעילויות הצפרות הקרובות