חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

מינים פולשים - את מי זה אמור להדאיג?

מינים פולשים

הסביבה שלנו משתנה בגללם, הם מאיימים על החקלאות שלנו, על הבריאות שלנו, על הטבע, ועל התעשייה והכלכלה שלנו. הם חודרים את גבולות מדינתנו ופולשים לתוכה מבלי שנרגיש בכך. לרוב השפעתם אינה מורגשת תחילה, אך לאחר זמן הם מתרבים במהירות, מסיבים נזקים וביעורם בשלב זה כמעט ולא אפשרי. מינים פולשים של צמחים ובעלי חיים הם בעיה בקנה מידה עולמי וישראלי וככאלה הם פוגעים במרקם החיים של האדם ובתחומים החיוניים לקיומו.

כמה זה עולה לנו?

פגיעה בתשתיות של מינים פולשים

 

פגיעה ברשת קווי החשמל, סתימת צנרת להובלת מים, חסימת שדה הראיה בדרכים ופגיעה במבנים ובתי מגורים. כל אלה הם רק חלק מהנזקים לתשתיות בעקבות חדירה והתפשטות של מינים פולשים. צדפת הזברה, לדוגמא, פוגעת בתשתיות צנרת להובלת מים, במשאבות ובתחנות כח ועלות הטיפול בה בארה"ב מוערכת בכ- 500 מיליון דולר בשנה.

 

פגיעה בחקלאות

 

בין המינים הפולשים ישנם מזיקים חקלאיים, עשבים רעים וגורמי מחלות. מינים אלו פוגעים בענפי גידול השדה, מטעים, ענפי הבקר והצאן, המדגה ועוד. גילוי של מינים פולשים בסחורה חקלאית המיוצאת מישראל עלולים לגרום לאיסור ייצוא תוצרת חקלאית למדינות בעלות חוקי פיקוח מתקדמים, כגון מדינות אירופה. עלות הנזקים השנתית לחקלאות ארה"ב בעקבות מינים פולשים מוערכת ביותר מ 60 מיליארד דולר לשנה. החקלאות בישראל נפגעת אף היא קשות ממינים פולשים. מיני אמברוסיה מתפשטים בשדות חקלאיים בשרון, כנפון זהוב מתפשט בשדות מערב הנגב, חדקונית הדקל האדומה פוגעת בגידולי תמרים, המאינה ההודית פוגעת בכרמים ועוד. גם שלל הדיג בים התיכון נפגע בגלל הפלישה הביולוגית, וחלק מההתמעטות הדרמטית בשלל הדגים המסחריים נובע מהמינים פולשים.

סכנה לבריאות: צמחים ובעלי חיים פולשים משמשים וקטורים (נשאים) להפצת מחלות לאדם. לדוגמא, יתוש הטיגריס האסיאתי שהתרבה בארץ בשנים האחרונות, עלול להעביר למעלה מ- 20 גורמי מחלה וביניהם קדחת מערב הנילוס. יתוש זה גרם בשנת 2007 בצפון איטליה להתפרצות מחלת צ'יקונגוניה, שאין כנגדה חיסון. נמלת האש הקטנה שפלשה לישראל  מהווה דוגמא נוספת לפגיעה בבריאות הציבור בעקבות עקיצתה הכואבת שעלולה אף לגרום לתגובה אלרגית חריפה.

נזקים לתיירות: התפשטות מינים פולשים של צומח באזורי חוף גורמת לכיסוי השטח החולי עד כדי  סגירתו לתיירים ונופשים. פעולות הדברה של מוקדי פלישה גורמת לסגירתם של פארקים בפני מבקרים. מינים פולשים עוקצים ומטרידים כגון יתוש הטיגריס האסיאתי ונמלת האש הקטנה עלולים לפגוע בתיירות ברמה האזורית והארצית.

פגיעה במים: מיני צמחים פולשים פוגעים באופן משמעותי באספקת המים, בגלל תכונותיהם השונות מהצומח המקומי - שורשים עמוקים יותר ושיעור אידוי גבוה יותר. לדוגמה, מין אשל (Tamarix ramosissima) הפולש בדרום מערב ארה"ב מכלה כ 2 מליון קוב מים יותר מאשר הצומח המקומי כל שנה, כמות שוות ערך ל-35 מיליון דולר בשנה מאבדן מים להשקיה, שתיה והפקת חשמל. עצים פולשים בדרום אפריקה מגבירים את האידוי ומפחיתים את זמינות המים לניצול במורד הנחל בשיעור של כ-30% לעומת הצומח המקומי. יקינטון המים גרם לאבדן של 10% מהמים הזמינים לאדם באזור בו פלש בנהר הנילוס.

פגיעה במגוון הביולוגי: מינים פולשים מהווים את גורם השינוי השני בעוצמתו להרס המגוון הביולוגי, מעצם היותם מתחרים או טורפים של המינים המקומיים. מינים פולשים מגיעים לסביבה החדשה ללא גורמי הבקרה הטבעיים שלהם (טורפים, טפילים וכו'), ולכן עלולים להתרבות ולהתפשט ללא שליטה. מינים פולשים מתחרים עם המינים המקומיים על מזון, מים ומקומות המחיה, וכך דוחקים אותם. לעיתים המינים הפולשים פוגעים ישירות במינים מקומיים, על ידי טריפה או העברת מחלות.

מינים פולשים מסוימים משפיעים על הסביבה בצורה כה דרמטית, עד כדי כך שהמערכת האקולוגית כולה משתנה. מינים אלה מכונים "משני סביבה" (Transformers). לדוגמה – השיטה הכחלחלה הופכת שטחי חולות לשטחים מיוצבים ואחידים. צמחי מים צפים כמו יקינטון המים משנים משמעותית את אחוז החמצן במים, ועוד.

כמה עולה לנו חדירת מינים פולשים לישראל

בעולם, פלישות ביולוגיות גורמת לנזק כלכלי של כ- 1.4 טריליון דולר לשנה. בארה"ב בלבד מוערכים נזקים של כ-120 מיליארד דולר בשנה, בהודו - 117 מיליארד דולר, בברזיל - 50 מיליארד דולר ובבריטניה - 12 מיליארד דולר בשנה. בישראל, נכון להיום, לא נערך מחקר האומד את הנזקים הכלכליים הנגרמים בעקבות מינים פולשים, אך הטיפול בחמישה מינים פולשים בלבד (אמברוסיה, חידקונית הדקל, זבוב האפרסק, עלקת ונמלת האש הקטנה) מגיע למיליוני שקלים בשנה. במידה ולא ינקטו הצעדים המתאימים, הוצאה זו צפויה לעלות בעתיד בעשרות מונים, והנזקים – בהתאם.

כתבות נוספות שיעניינו אותך