חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

סיכום כנס חירום בנגב נגד פרוור והקמת יישובים חדשים בנגב

31/01/2017
 

ב-24.1.17 עלתה משלחת מרובת משתתפים מהנגב לכנס חירום שנערך בכנסת

בנושא פיתוח יישובים חדשים בנגב

ועצירת תכנית 5 היישובים בנגב שבקרוב תעלה לדיון במועצה הארצית.

מובילי המפגש היו חברי הכנסת יעל כהן- פארן וד"ר יוסי יונה( המחנה הציוני) .

לצידם ישבו גם ח"כ איתן ברושי ח"כ קסניה סבטלובה גם הם מהמחנה הציוני ,

וח"כ תמר זנדברג( מרץ) ) והשר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי.

פרט לחברי הכנסת נכחו בדיון, ראש מועצת מרחבים שי חג'ג' ואנשי צוותו, ד"ר יענקלה ניר,

תושבות מבאר שבע, נציגים ממספר גופים סביבתיים וחברתיים וביניהם "מגמה ירוקה",

עמותת "במקום" שייצגה גם את האגודה לזכויות האזרח, מועצת הפריפריות ,וצוות החלה"ט .

מהדיון נעדרו ראשי עיר נוספים וח"כ מיקי זוהר שהיה בין יוזמי הדיון.

 

חברי הכנסת דיברו על מספר נקודות חשובות המתנגדות לפיתוח יישובים חדשים בנגב:

 

*מדינת ישראל כשיאנית היישובים לנפש.

 

*העלות הכספית הגבוהה של בנית ישוב חדש מול פיתוח ישוב קיים.

 

*חשיבותם של השמירה על השטחים הפתוחים.  

                                                                                  

*המשמעויות החברתיות והסביבתיות של בניית יישובים חדשים בנגב-

 

הקמת ישובים חדשים היא ניצול בזבזני של משאב הקרקע –יישובים פרבריים חדשים מושכים אליהם אוכלוסייה חזקה מהערים באזור ומחלישים את הערים והיישובים הקיימים בשל מעבר אוכלוסייה חזקה אליהם בתנאים אטרקטיביים. יש להתרכז ביישובים המספקים איכות חיים עירונית תוססת יחד עם קהילה סולידרית ומגוונת.   

                                                                                                           

* צדק חברתי- פיתוח יישובים חדשים דווקא כמהלך אנטי ציוני הפוגע בעתיד הנגב, מעצים את הפערים והסגרגציה ,גורם לפגיעה נוספת באוכלוסיות מוחלשות, מערער את כבוד האדם ומעמיק פערים בין יהודים לערבים.

 

אבי גבאי דיבר על התנהלותם של הפוליטיקאים אל מול הציבור וטען שמטרת ההצהרה

על הקמת היישובים החדשים והחלטת הממשלה היא רק על מנת להיבחר מחדש ולא כדי לעשות מעשה.

הוא סיים במילים: אל דאגה ישובים אלו לא יקומו!

 

איתן ברושי – אמר שכנס חירום צריך לעסוק בנושא החקלאות והחקלאים נמצאים כרגע במצב חירום.

דיבר בעד הקמת היישובים החדשים, חיזוק החקלאות ותפיסת שטחים.

הוא טען שאין זה נכון לחשוב שהקמת יישובים חדשים תחליש את הערים.

דיבר על כך שהישובים החדשים תמיד קמים על פי החוק.

 

תמר זנדברג – ביקשה לעלות לדיון את מדיניות הדיור של מדינת ישראל.

האם פנינו לצמיחה חכמה ולהעצמה של הערים הקיימות

תוך כדי בניית יחידות דיור שיורידו את מחירי הדיור

ולא יחידות דיור שנתונים ומחקרים מראים שיחידת דיור בשכונה או בעיר חדשה יקרה

במאות אחוזים מאשר בנייה בתוך מרקם עירוני קיים.

המדיניות שלנו בנגב?

האם מדינת ישראל שולחת את האזרחים שלה לשמור על הגבולות ולתפוס קרקעות

מפני אנשים לא רצויים על חשבון ערי הנגב שמשוועות יותר מכול להעצמה, לפיתוח ולהשקעה בהן.

 

ראש מועצת מרחבים דיבר על 2 יישובים שבתחום המועצה שלו- 

עלי נגב ליד הכפר השיקומי ואשל הנשיא.

לדבריו היישובים הם הרחבה ולכן לא צריך להכליל אותם במסגרת היישובים המדוברים.

 

דוברת מטעם "מגמה ירוקה"- הביאה את האספקט המקומי

ועל ההשלכות ההרסניות למדיניות הפרבור על הסביבה, החברה והכלכלה שלנו.

ציינה את אי היכולת של צעירים למצוא את עצמם ואת עתידם בבאר שבע ובדרום.

נתנו דוגמאות מקומיות. סיפרה ששוחחה עם ראש עירית דימונה מר בני ביטון

ונתנה דוגמא שכ- 30 משפחות חזקות מדימונה רכשו מגרשים בישוב החדש "כרמית" ויעברו לשם בקרוב.

יש מעט אנשים שיצליחו לעמוד באורך החיים הכלכלי שנדרש בכדי לחיות בכרמית -

החל מועדות קבלה ועד הצורך התמידי בשני רכבים למשפחה -

כי אין תחבורה ציבורית ואין מרכזי קניות ואין בתי ספר קרובים.

 

בסופו של דבר, למרות החזות המזמינה, היישובים האלה לא נועדו לזוגות צעירים,

לסטודנטים שעתידים לסיים את התואר אלא למשפחות מבוססות.

במקום לחזק את דימונה ולהשאיר את האוכלוסיה החזקה בישוב הקיים,

יוצרים הזדמנות אטרקטיבית כלכלית ומקימים עוד ישובים פרבריים באזור.

 

עמותת 'במקום' דיברה על כך שהיישובים החדשים יקומו בחלקם על קרקעות של יישובים בדואים.

ליסה, תושבת באר שבע הביאה את הצד הנוסטלגי ודיברה מעומק ליבה על כך

שתושבי השכונות נשכחו ושאין השקעה בפיתוח השכונות הוותיקות בעיר באר שבע.

מועצת הפריפריות דיברה על כך שיצירה של סצנה קהילתית אפשרית ע"י עיבוי יישובים קיימים ויצירת גיוון בערים הקיימות.

 

נציג החלה"ט דיבר על מדיניות הארצית שנקבעה בתכנון אסטרטגי בשנות ה -90, לקראת שנת 2020,

כך :1. התכנסות לשטח הבנוי 2. בינוי צמוד דופן 3. לא פותחים שטחים חדשים לפני שממצים תכנון קיים.

דיבר על חשיבות שמירת השטחים הפתוחים, בתי גידול, מסדרונות אקולוגיים.

דיבר על כך שהדור הבא כבר לא יחווה את החוויות של הטיול בשטח הפתוח

הכולל מפגשים עם בעלי חיים שחיו בנגב ונכחדו.

 

במענה לח"כ איתן ברושי נתן דוגמא ליישוב שיזף שהוקם ב-2012 בניגוד לחוק,

במסווה של כפר סטודנטים – זאת על מנת לגרוף הון פוליטי,

בית המשפט החליט לפני שנתיים שהיישוב על 15 משפחותיו צריך להתפנות,

הם מתמודדים עם ההליך הפוליטיקאים המשיכו קדימה.

 

ח"כ יוסי יונה סיכם את הדיון ודיבר על הבעייתיות שברעיון הקמת היישובים החדשים

ועל הצעדים שיש לנקוט בכדי למנוע את המשך הפרוור.

היום מטרת המפעל הציוני היא לחזק את הערים בנגב

ולהשקיע את מירב המאמצים כדי לחזק את הערים ולהתנגד להקמתם של יישובים קהילתיים חדשים

ש"גונבים" את האוכלוסיות החזקות אליהן.

 

הדיון היה מעניין, מקצועי, מעשיר ופותח שיחה.

 

נשמח לשמוע מכם את דעתכם והאם יש לכם רעיונות כיצד ניתן למנף את המפגש.

 

limorw@spni.co.il