חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

חזיר בר בחיפה: מטרד או נכס עירוני? חלק שני

20/04/2016

 

חזיר בר בחיפה: מטרד או נכס עירוני?

חלק שני: סקירת דרכים לפיתרון סוגיית חזירי הבר בחיפה

 (לקריאות החלק הראשון)

 

 

במחקר שנערך בטכניון, נמצא שיש שלושה משתנים שמשפיעים על מידת הכניסה של חזירי-בר לשטח הבנוי [ Toger, M. Foraging of wild boars in Haifa מאמר בדפוס]:
1. מידת התועלת בכניסה לעיר. כלומר, כמות מקורות המשיכה - מזון ומים
2. מחיר הכניסה לעיר. כלומר, מידת הקושי (למשל צורך לעבור גדרות) ומידת הפחד (למשל מידת החשדנות כלפי בני-אדם).
3. גודל האוכלוסיה של חזירי-הבר.

יש לציין שמדובר בסוגיה שמתמודדים איתה בכל העולם: בברלין, בארגנטינה, בטקסס ועוד. ההבנה שעולה מהמחקר בתחום ומהשיחות עם הגורמים הרלבנטיים, היא שפתרון יעיל וארוך טווח לסוגיה צריך להיות פיתרון מערכתי – אשר יתייחס לשלושת המשתנים המשפיעים על כניסת חיות בר לעיר. בעקבות זאת, צוות העבודה המשותף עם עיריית חיפה בוחן את דרכי הפעולה להלן:

 

 

 1. צמצום מידת התועלת בכניסה לעיר

 

תכנון עירוני אשר שומר על שטחי טבע: פיתוח העיר הוא חשוב, וכך גם שמירה על השטחים הפתוחים. למרבה המזל, שתי השאיפות אינן סותרות. בעיר פנימה קיים פוטנציאל גדול של פיתוח והוספת כ20,000 (!) יחידות דיור מבלי לפגוע בשטחים הירוקים. החברה להגנת הטבע מאמינה שיש לנצל את הפוטנציאל הזה, ולשמור את השטחים הירוקים שאושרו בעבר לבנייה, כעתודות בנייה לדורות הבאים, במידת הצורך.
בנוסף, קיטוע בתי- גידול מביא למעבר של חזירי-בר משטח פתוח אחד לשני דרך השטח הבנוי. יש לשמר מעברים אקולוגיים בין הוואדיות כאשר בונים שכונה חדשה, ולשמור על מעברים אקולוגיים מתחת (או מעל) לכבישים.

סניטציה: החזיר (הן הבר והן המבוית) הוא בעל החיים בעל התזונה הקרובה ביותר לזו של בני-אדם. למעשה הדמיון בינינו גדול עד כדי כך שהאופציה המועדפת בהשתלות לב, כאשר אין תורם אנושי, היא לב של חזיר. בגלל הדמיון הגדול בתזונה, החזירים נמשכים אל שאריות מזון בפחי אשפה. ניתן לצמצם משיכה זו ע"י הסברה לציבור על חשיבות הצעד הקטן של השארת האשפה בתוך הפחים (זה נשמע הגיוני, אבל לא כולם עושים את זה…) וסגירת מכסה פח האשפה. בחלק מהרחובות מוצבים פחים קטנים, שהחזירים מסוגלים להפוך, וכאן הפיתרון צריך להיות עירוני – הצבת מתקן שמייצב את הפח.

האכלה: חיבת חלק מהתושבים לחזירי-הבר, מביאה גם לכך שחלקם מאכילים אותם באופן מכוון – הם נהנים לצפות בחיית בר מתקרבת אל הבית. חזירי-הבר מתרגלים לחפש את המזון שלהם בתוך העיר ומאבדים את החשש הטבעי שיש להם מבני-אדם. יש לפנות בהסברה למאכילי החזירים, ולהראות כיצד הכוונות הטובות עלולות להביא לכך שהחזירים עצמם ייפגעו. תושבים אחרים פשוט משליכים שאריות  מזון אל החצר האחורית, כדרך אקולוגית להיפטר מפסולת אורגנית.
מקור מזון אחר הוא מזון שנשאר לאחר האכלת חתולים. יש לפנות אל המאכילים ולעודד אותם להאכיל באופן כזה שלא יוותרו לאחר מכן שאריות מזון, אשר החזירים מריחים ומגיעים לאכול.

אספקת מים בשטחי הטבע: התפשטות השטח הבנוי הביאה להתייבשות מעיינות וצמצום מקורות המים הטבעיים, אשר מביאים חזירי-בר לחפש מים בתוך העיר: צינורות השקיה, טפטוף מזגנים ודליפות ביוב. ניתן להפחית את הצורך לחפש מים בעיר על-ידי השבת מים למעיינות, איסוף מי גשמים ואולי אף נקודות הספקת מים באמצעות צינורות. לצד זאת, הצעה לספק מזון באופן יזום, נדחתה מכיוון שהדבר יביא לגידול האוכלוסיה.

 

מדיניות גינון מותאמת: במפגש התושבים שנערך במשרדי החברה להגנת הטבע, שמענו עדות מרתקת של דיירת באחת השכונות הקרובות לטבע. לאחר מקרים חוזרים של הפיכת הגינה והוצאת פקעות, החליטו הדיירים לא להתייאש או להזמין צייד, אלא להשקיע זמן ומחשבה בניסוי וטעייה. כך התגלו מסקנות מעניינות. מסתבר שהחזירים נמשכים לפקעות מסוג מסוים, ופקעות של פרחים אחרים פשוט לא מעניינות אותם. בנוסף מסתבר שהחזירים, שיש להם חוש ריח מפותח מאוד, נמשכים לריח האדמה שנהפכה לצורך השתילה, ומבינים שמשמעותו פקעות חדשות. התושבים עברו לשתול רק לאחר גשם, וכך מנעו את ריח האדמה ההפוכה.
בחינה מסודרת יותר של הניסוי שהחל באופן פרטי, יישום המסקנות בגינון עירוני והפצת המלצות לבעלי גינות פרטיות, יצמצמו את מקורות המשיכה בעיר. בנוסף, העדפת צמחים שדורשים פחות השקיה תצמצם את חיפוש המים בגינות – ותביא כמובן גם לחיסכון במים.

 

  

2. הגדלת מחיר הכניסה לעיר

 

האמצעים האפשריים להגדלת מחיר הכניסה לעיר הם גידור והפחדה של החזירים. העירייה יכולה לסבסד גידור של גינות פרטיות בשכונות בעייתיות. בתחום ההפחדה, מאמר שסקר שורה ארוכה של אמצעים שנוסו ברחבי העולם [ Massei, Roy & Bunting, 2011: Too many hogs? A review of methods to mtigate impact by wild boar and feral hogs. Human-Wildlife Interactions 01/2011; 5:79-99.], כגון הפחדה ע"י אור חזק או מתזי מים (בחיפה אפילו הוצע לפזר צואה של אריות מגן החיות בתקווה שהחזירים יירתעו מהריח), מצא שהם אינם עובדים. החזירים, בהיותם בעלי-חיים אינטליגנטיים, “מבינים את הטריק" לאחר כמה ימים ומפסיקים להירתע. רק נוכחות של אדם במקום, שמשתמש בתנועות ידיים וצעקות, יכולה להרתיע אותם.

 

3. צמצום גודל האוכלוסיה

 

מסי, רוי ובונטי כותבים במחקרם: "קונפליקטים בין בני-אדם לחזירי-בר טופלו באופן מסורתי באמצעות דילול והרעלה. אך לאחרונה, התנגדות קהילתית לאמצעים אלימים לשלוט באוכלוסיית בר, הפכה לנרחבת: בגלל נושאים של צער בעלי-חיים, דאגות לגבי בטיחות לבני-אדם באזורים עירוניים, ודאגות  סביבתיות לגבי רעלים" [שם, עמוד 80]. בנוסף לסוגיה ההומנית, ה"דילול" אינו משפיע במידה משמעותית על גודל אוכלוסיית החזירים.
בשנים האחרונות נעשו בעולם מספר ניסויים בעיקור חזירות-בר לשם צמצום האוכלוסיה, אך עד היום לא נמצאה שיטה שמאפשרת הקטנה משמעותית של האוכלוסיה, במידה סבירה של השקעת משאבים. חומר עיקור בשם Gona Con, אשר נמצא כיום בשלבי ניסוי, עשוי להוות בעתיד פיתרון שהינו כדאי מבחינת השקעת משאבים. [ Effect of the GnRH vaccine GonaConTM on the fertility, physiology and behaviour of wild boar, 2008] לצד זאת, גם צמצום מקורות המזון בעיר מביא לצמצום האוכלוסיה - כאשר יש פחות מקורות מזון החזירות ממליטות פחות גורים.

 


4. הסברה וחינוך

 פיתרון לסוגיית הקונפליקטים בין חיות הבר ובני-האדם כולל גם צלע רביעית, ולא פחות חשובה. היחס הנפוץ אל חזירי-הבר בתור מטרד, משהו שתושבי חיפה נאלצים בעל-כורחם לחיות לצידו, אינו הכרחי. הוא מושפע מחוסר היכרות עם בעל-החיים, ומהריחוק מהטבע והטבעי ממנו סובל האדם המודרני – אשר גורם לו לחשוש מכל מה שאינו מבוית ומוסדר.
חזיר-הבר הינו בעל חיים מעניין ומרתק: הוא אינטליגנטי – בניסויים שנערכו נמצא שהם בעלי זיכרון חזק, מסוגלים לפתוח כלובים, ואף מסוגלים להשתמש בג'ויסטיק. הם חכמים מכלבים, ורמת האינטילגנציה שלהם דומה לזו של ילד בן 3. הם בעלי-חיים סקרניים וחברותיים – הם חיים בלהקות, ומתחברים גם עם בעלי-חיים אחרים.
בתרבויות שונות חזירי-הבר מהווים סמל לאומץ, פוריות ופראיות, ושימשו כקבע להגנה במלחמה. הם הופיעו בשלטים של משפחות אצולה. פְרֵיַה, אלת האהבה, היופי והמיניות במיתולוגיה הנורדית, רכבה על חזירת-בר, ולפרייר, אל הפריון והחקלאות, היה חזיר-בר בשם "רעמת הזהב".

ניתן לעשות לחזיר "שינוי תדמית". במקום מטרד, ניתן לראות בו הזדמנות. בכך הוא מייצג את שינוי היחס הנחוץ בכלל לטבע הסמוך לעיר: חיים ליד הטבע, ומפגש איתו, הם הזדמנות להכיר, להנות מהטבע, לחנך את הציבור לאהבה אליו ושמירה עליו.
במפגש הציבורי שנערך בקהילת חיפה והסביבה של החברה להגנת הטבע סיפר אחד המשתתפים: “כאשר באים אלי מבקרים מחוץ לעיר, אני לוקח אותם לראות חזירי-בר אוכלים בגנים ציבוריים. הם מתלהבים – לא רואים חיות בר בערים אחרות בארץ.” אך הרבה מהחיפאים לא מבינים את המתנה שהם קיבלו בכך שהטבע נמצא אצלם מתחת לאף.

 
האל הנורדי פרייר והחזיר "רעמת הזהב"

*
צוות העבודה המשותף בנושא חזירי-הבר בחיפה פועל מאז פברואר 2016. הוא מקדם התייחסות לסוגיה בתוכנית האב העירונית לוואדיות חיפה, עובד מול אגף התברואה בעירייה בעניין הסניטציה, ומתכנן לעבוד גם מול מחלקת הגנים. בנוסף, הצוות מקדם מסע הסברה עירוני ומערך שיעורים בבתי-הספר. פרוייקט ההסברה והחינוך יקדם את ההיכרות והחיבה אל חיות הבר והפחתת הפחד מהן, לצד המלצות כיצד לנהוג כדי לצמצם את הגורמים המושכים חזירי-בר לתוך העיר.