חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

שילוב מגוון ביולוגי בקבלת החלטות - איך עושים את זה?


הפנמת שיקולי המגוון הביולוגי בתהליכי קבלת החלטות, כערך חברתי ותרבותי.

מיסוד מנגנון תסקיר הערכת השפעה על המגוון הביולוגי בהחלטות מדיניות, הצעות חקיקה ובפרויקטים ספציפיים.

פיתוח כלים כלכליים חדשים – יצירת שווקים למגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגית, והפנמת עלויות חיצוניות בעלות פרויקט או מוצר.

הדרך להגיע לחברה אנושית בת קיימא, החיה באיזון עם כושר הנשיאה (כמות משאבי הטבע המסוגלת לתמוך בגודל אוכלוסיה מקסימלי) של הסביבה, ומצליחה לממש את מטרות הפיתוח, היא להטמיע את שיקולי שימור המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית בלב קבלת ההחלטות של המגזר הציבורי, המגזר העסקי, וכלל הציבור.

כלומר – להפוך את המגוון הביולוגי לחלק מה"מיינסטרים" של קבלת ההחלטות בתחומי החיים השונים:

1. שינוי ערכי – תרבותי:
הפחתת הלחץ על המערכות הטבעיות על ידי ריסון הצריכה, ריסון הגידול באוכלוסיה, והטמעת ערכים של הון טבעי (Natural Capital) והון חברתי, לעומת הון פרטי.

2. תסקיר הערכת השפעה על המגוון הביולוגי:
מניעה או צמצום של השפעה שלילית של תהליכי פיתוח על המגוון הביולוגי ועל שירותי המערכת האקולוגית שהוא מספק, באמצעות ביצוע תסקיר הערכת ההשפעה הצפויה של החלטות מדיניות, חקיקה ופרויקטים ספציפיים. מרכיבים מהותיים בתסקיר זה הם בחינת חלופות, שקיפות ציבורית ולגיטימיות מקצועית.

צילום: רועי טלבי

3. פיתוח כלים כלכליים חדשים:
השפה המקשרת בין תחומי הידע השונים – אקולוגיה, כלכלה וחברה, היא השפה הכלכלית. לכן, יש צורך לייצר שווקים למגוון ביולוגי ולשירותי המערכת האקולוגית, בשיטות כמו Payments for Ecosystem Services, והפנמת עלויות חיצוניות בחישובי עלות/ תועלת של פרויקטים, כמו גם תמחור אמיתי של מוצרים וגילום עלויות חיצוניות במחירי שוק.

אספקת מים לתושבי ניו יורק – מגוון ביולוגי או מתקני סינון?תושבי העיר ניו יורק נהנו ממי שתייה שהגיעו אליהםמאגן ההיקוות של 4 מיליוני דונם של בתי גידול מיוערים ולחים שבקרבת העיר (במפה בירוק). בתחילת שנות ה- 90 חלה ירידה באיכות המים, עקב שינוי בשימושי הקרקע במעלה אגן הניקוז, ובעיקר פיתוח השטח למגורי ולרפתות בקרבת הנחלים ועל חשבון היערות, שעד כה סיפקו שירות של טיהור מים מתוקים באופן טבעי וחינמי. מקבלי ההחלטות היו צריכים לבחון מה עדיף – תוכנית לשיקום המערכת האקולוגית באגן ההיקוות  או הקמת מתקן טכנולוגי לסינון המים?

עלות הקמת המתקן הוערכה בכ-6 מיליארד דולר לצד 300 מליון דולר להפעלה שנתית.   שמירת המערכת האקולוגית דרשה הגבלת השימוש בשטח כאשר מרביתו (75%) היה בבעלות פרטית.  אנשי עיריית ניו יורק החליטו להגן על המערכת האקולוגית ולאחר משא ומתן הגיעו להסדרי רכישה ושימוש בקרקע מול הבעלים הפרטיים בעלות של כ 1.5 מיליארד דולר בלבד! כתוצאה מכך עלה חשבון המים לתושבי העיר ב9% בלבד, ולא ב 100% כפי שהיה צפוי בחלופת המתקן.