חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

תכנון עירוני, איך זה קשור אלי?

רבות דובר אודות החיבור של העיר חיפה להר, לים ולמה שביניהם. אולם, שורה של שימושי קרקע שונים מפריעים לציבור החיפאי בפרט ולתושבי הצפון בכלל, ליהנות מכל הטוב הסובב אותם.

הסביבה החופית בישראל
החוף הוא המרחב בו נפגשים הים והיבשה. וכך, גם אנחנו, אוהבים להיפגש ולבלות בחוף הים. החוף מהווה שטח פתוח המאפשר מגוון פעילויות רבות, בין אם רביצה והתבוננות בגלים ועל הכחול האינסופי ובין אם בניית ארמונות ופסלים בחול, ריצה, טיול ומשחק.
כ-70% מהאוכלוסייה במדינת ישראל חיים לאורך החוף. אנו חולקים את החוף עם דיירים אחרים שזהו בית הגידול שלהם: בעלי החיים והצמחים המצויים בחול, בסלעים ובמצוקי הכורכר העוטפים את החוף. את שטח חוף הים של ישראל ניתן לחלק על פי חופים הפתוחים לציבור ושטחים הסגורים בפני הציבור.

עוד בתקופה המנדטורית ולאורך שנותיה של מדינת ישראל נבנו לאורך החוף מתקנים ותשתיות לאומיות. שימושים אלו, כגון נמלים, תחנות כוח, שדות תעופה הם שחוסמים את הגישה של הציבור לחוף, כך שהחוף סגור בפני הציבור. בנוסף לחסימת הגישה, במשך השנים נבנו לאורך החופים עשרות מבנים ימיים הבולטים מקו החוף. מבחינה אקולוגית, אחת הבעיות הגדולות של בנית מבנים הבולטים מקו החוף לתוך הים, היא עצירת תנועת החול צפונה. כתוצאה מהבניה מצטברות כמויות גדולות של חול מדרום למבנים ומצפונו נוצר מחסור של חול. הבעיה הולכת ומחמירה נוכח תוכניות מתוכננות לתוספת שוברי גלים, מעגנות ואיים מלאכותיים, כך שבסופו של התהליך יתכן בהחלט מצב בו יהיו אזורים בהם החוף יעלם.

במקביל, לאורך השנים בישראל, שטח החוף הטבעי, הפתוח לכולנו, הלך והצטמצם. חופים רבים נסגרו בגדרות והכניסה אליהם מותנה בתשלום. לאורך החוף נבנו מבנים רבים, חופים רבים נתפסו על ידי שימושי תיירות מסחר ומגורי יוקרה, שאינם משרתים לרב את הציבור הרחב. נהפוך הוא, הם פוגעים באיכות הסביבה החופית ובזכות של כל אחד ואחת מאיתנו ליהנות ממנו . אם בשנת 1948 היו לכל תושב בממוצע 31 ס"מ חוף, הרי שעם הגידול באוכלוסיית ישראל ובתוספת לתהליכים המתוארים לעיל, נותרו כיום כ-2.5 ס"מ חוף לתושב. 
כדי לשמור על המשאב היקר וכדי לא להגיע למצב שלמדינת ישראל לא יהיה קו חוף, נחקק בשנת 2004 חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד, 2004. על פי החוק, תיאסר כל פגיעה בסביבה החופית ויישמר תחום חוף הים לתועלת כלל הציבור.  על ידי זכות למעבר חופי לאורך החוף, תובטח זכותו של הציבור לנוף ולזרימת אוויר מן הים וכי הרשויות המקומיות יהיו אחראיות על ניקיון ותחזוקת החופים אשר בתחומן.  חשוב לציין כי מאמצים לשמירה על הסביבה החופית החלו עוד קודם לחקיקת החוק. רובנו זוכרים את החשש של דריכה על זפת בחוף הים. אם באמצע שנות ה-70 כמות הזפת לרצועת חוף של מטר בישראל הייתה 3.5 ק"ג, הרי שבתחילת שנות ה-90 יש פחות מ-30 גר' זפת למטר חוף. שיפור ניתן לזהות גם באיכות הדגים שניצודו במימי החופים של ישראל. מאמצע שנות ה-80 כל הדגים שניצודו ראויים למאכל ואינם מכילים כספית .
 
הסביבה החופית בחיפה והתוכנית לחזית ים עירונית
אחת ההשערות למקור השם חיפה קושרת את השם חיפה עם המילה "חוף" או "חוף יפה". שימושים שונים תופסים את קו החוף וחוסמים אותו בפני הציבור. מתוך 24.62 ק"מ של קו חוף בתחום המוניציפאלי של חיפה, 12.87 ק"מ תפוסים על-ידי תשתיות לאומיות כגון נמל, תחנת כוח, שדה תעופה וחוות המיכלים. רק לשם השוואה, אורכם של חופי הרחצה בחיפה עומד על 4.64 ק"מ. שאר השימושים בחוף הם שמורה ימית וחזית ים עירונית (סה"כ 7.11 ק"מ). 
בימים אלו מקדמים משרד הפנים ועיריית חיפה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 13/3/א). החברה להגנת הטבע  משתתפת בדיוני ועדת העורכים לתמ"א כמשקיפה. התוכנית מהווה בחלקה תוכנית מפורטת, שברגע שתאושר תוכל הועדה המקומית להוציא היתרי בניה לגבי חלק מהשטח המוגדר כליבת התוכנית- חזית הים העירונית:  הנמל המערבי הנוכחי, מבית המכס במזרח ועד לרצועת החוף עד שכונת בת גלים במערב. עבור חלקה האחר של התוכנית המוגדר כהילת התוכנית, המשתרעת בסך הכל על פני 1,735 דונם מתוכם 1,007 דונם יבשתי, התוכנית היא מתארית. כלומר, לא ניתן להוציא ממנה היתרי בניה והדרישה היא לתוכניות מפורטות עבור המתחמים המוגדרים בתוכנית 3-9 וכוללים את שכונת אל-עתיקה, שטחי הבסיסים של צה"ל העתידים להתפנות, קמפוס הנמל, מתחם רח' יפו מערב ומתחם דגון.
מטרת העל של התוכנית היא פתיחת אזור הנמל המערבי לעיר חיפה ולתושביה באמצעות פיתוח האזור כחזית ים עירונית ראשית. חזית זו תהווה מוקד לפעילויות עירוניות דוגמת- תיירות, מסחר, פנאי ונופש. פתיחת הנמל המערבי מחייבת מספר פעולות עבור הנגשתו לציבור הרחב: פינוי השטח מפעילות נמלית, פרט לנמל הנוסעים, פיתוח חוף רחצה וטיילת חוף רצופה- מדרך חיל הים ועד לשכונת בת גלים.
התוכנית משלבת אלמנטים רבים אותם מעודדת ובהם מאמינה החברה להגנת הטבע. פיתוח בדגש על הולכי רגל ואופניים, העדפת אמצעי תחבורה להסעת המונים (מסלול המטרונית עובר במקביל לשטח התוכנית, כמו גם תחנות רכבת ישראל), בליבת התוכנית לא יהיו מגורים, כך שכלל השימושים הם ציבוריים. בנוסף לכך, התוכנית מתייחסת למבנים הקיימים בנמל ומשמישה אותם לצורכי הציבור כמבנים למסחר ולמוסדות תרבות וקהילה.
אחת הסוגיות איתן נדרשה התוכנית להתמודד היא הנגשת קו החוף לציבור. כיום, במקביל לקו החוף עוברת מסילת הרכבת. עובדה זו מקטינה משמעותית את הנגישות של הציבור לחוף ובעיקר לאזורים המטופחים כגון פארק הכט. התוכנית מציעה מספר נקודות חיבור בין המרקם העירוני הקיים ובין חזית הים המתוכננת. כמו כן, מתייחסת התוכנית למצב בו מסילת הרכבת לא תשוקע מתחת לפני הקרקע ולא תחושמל.
הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות (הות"ל- ועדה לתשתיות לאומיות), החליטה באוגוסט האחרון להעביר להערות והשגות הציבור את תת"ל (תוכנית לתשתית לאומית) 18, שעניינה תכנית לחשמול מערך הרכבות הארצי. לתוכנית זו משמעות רבה כיצד תראה חיפה במידה ותתממש, זהירות ספוילר... על כך בניוזלטר הבא. אולם, לעניין חזית הים העירונית, המשמעות העיקרית היא הקטנה נוספת של נגישות המתחם לציבור והקמת עשרות עמודי חשמל לאורך המסילה הגובלת בקו החוף בעלי השפעה נופית-חזותית ואקולוגית. על כן, הן החברה להגנת הטבע והן עיריית חיפה גורסים כי שיקוע המסילה מהווה חלופה עדיפה לחשמולה של המסילה.

בתאריך ה-02.09.2010, נערך הליך של שיתוף ציבור לתוכנית, אותו הוביל אדר' עמי שנער, ראש צוות התכנון של התוכנית. שיתוף הציבור היה מעמיק ופתוח. סוגיות שונות הועלו והציבור נתן דעתו לסוגיות שונות. למשל לחיבורים וקישורים שונים של המתחם למרקם העירוני הקיים, תבניתו ושימושיו העתידיים של מתחם דגון ועוד. סוגיה נוספת שעלתה מציבור המשתתפים הייתה ספקות בנוגע למימוש התוכנית. מימוש התוכנית תלוי במספר רב של גורמים. אחד המחוללים העיקריים של התוכנית הוא כוח קניה ומשיכה גדול שיהיה למתחם. לאור מרכזי המסחר הגדולים הקיימים והמתוכננים בשולי העיר חיפה ומתחמי הבילוי בלב שכונות חיפה קיים חשש כי המחולל העיקרי של האזור, קרי, המסחר, יפגע. כמו כן,  פינוי השימושים הנמליים מחייב הסכמות עם חברת נמלי ישראל וועד העובדים של נמל חיפה. ראיה כוללת של קו החוף בתחום חיפה מראה כי השימושים הנמליים מופנים לכיוון מזרח, לכיוון קריית חיים ומשפיעים על איכות החיים העתידית בה.