חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

חופים הם לפעמים...

11/08/2013

בסוף יולי התקיימה בעיר וולוס שביוון סדנת העבודה הראשונה של פרויקט האיחוד האירופי Mare Nostrum. הפרוייקט, בהובלת הטכניון כולל מספר שותפים ביניהם החברה להגנת הטבע ורשויות מקומיות שונות לאורך אגן הים התיכון (כגון אלכסנדרופוליס וקבלה מיוון, ולנסיה מספרד וחיפה מישראל) וכן יועצים וגופים מייעצים. החברה להגנת הטבע הציגה את קמפיין החופים שהובילה במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, ואת הכוח הציבורי העצום שהתאגד סביב קמפיין זה, שבסופו של דבר הוביל לחקיקת חוק החופים ולשינוי צביונו ומידת הפיתוח אותה אנו רואים בחופים.

מגמת הפיתוח האינטנסיבי של חוף הים לטובת נדל"ן נמצאת בעשור האחרון במגמת ירידה מובהקת בהשוואה לשנות ה-90, אז אחד הקונפליקטים המשמעותיים בחוף הים התיכון של ישראל היה זה של פיתוחו של חוף הים אל מול שימורו לטובת הציבור, ערכי הטבע והנוף ועבור הדורות הבאים. מקורה של ירידה זו בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות הקשורות זו בזו:

  • חוק השמירה על הסביבה החופית שנכנס לתוקפו בשנת 2004
  • מודעות גוברת של הציבור לחשיבות חוף הים כמשאב ציבורי

הפרויקט, המכונה Mare Nostrum, הוא פרויקט תלת-שנתי, שמטרתו לשפר את הקיימות החברתית-כלכלית והסביבתית של החופים לאורך אגן הים התיכון ולחזק את עמידתם בפני פגעי טבע ונזקים, הנובעים מפיתוח לאורכם. השותפים בפרויקט בוחנים את הדרך לתרום לגישור הפערים בין המדיניות לשימור החופים לבין הביצוע בפועל ברמה המקומית. אתגר הטומן בחובו התמודדות עם הפער שבין החקיקה האידיאלית ובין האכיפה וההשפעה בפועל.
החופים לדוגמא, ובהם חיפה, נבחנים בשלוש רמות שונות:

  • בראיה בינלאומית: מהם שיתופי הפעולה האפשריים בין המדינות?
  • בראיה לאומית: מהם האתגרים העומדים בפני כל מדינה?
  • בראיה מקומית: מהם הכלים העומדים בפני הרשות המקומית לשמירה על חופיה? מהי מדיניות הניהול והפיתוח הרצויה? מה הסיבות לפערים שנמצאו בין הרמה הלאומית לרמה המקומית?
 

בסדנת העבודה הוצגה טיוטת הדו"ח הראשון שהופץ במסגרת הפרוייקט, והועמק השיתוף בידע בנושאי תכנון וידע מקומי. הדו"ח מציג סקירה מקיפה של המוסדות, החוקים, התוכניות והקונפליקטים המצויים בכל אחד מן החופים לדוגמא. במסגרת הסדנא התקיים סיור לאורך חופי מחוז מגנסיה (Magnesia) הפרושים למרגלות הר Pilion, ובמהלכו התקיימו מפגשים שונים. למשל, במפגש עם נציג מפעל לכרייה ולחומרי בניין המצוי על החוף נדונו סוגיות של פיתוח ותפיסת שטחים לתעשייה. סוגיות דומות עלו גם במפגש עם נציגת חברת הנמל בוולוס. הסיור כלל ביקור באגם המלאכותי Karla ובאזור התיירותי.

 
   אחת הבעיות ביוון היא הבניה הבלתי חוקית לאורך החופים, בין אם לצורכי תיירות ומסחר ובין אם לצורכי מגורים ודירות נופש. מעניין היה לראות כי לאורך החופים הבניה היא צנועה ולא של קומפלקסים כבירים דוגמת פרויקטים המוכרים מהארץ, דוגמת סי אנד סאן בת"א ומגדלי חוף הכרמל בחיפה, ואף החופים הציבוריים מפותחים בצניעות וביעילות.

 ענבל קורן-רייסנר, מתכננת קהילת חיפה שימשה כנציגת החברה להגנת הטבע, והציגה את קמפיין החופים שהובילה החברה במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. בקמפיין הושקעו משאבים רבים ליצירת מחאה ציבורית ולשינוי הלך הרוח בקרב מקבלי ההחלטות בנוגע לגורלו של קו החוף הקצר של ישראל (197 ק"מ בלבד). לשם השוואה, ביוון, עם גודל אוכלוסיה דומה לישראל, נפרש קו החוף לאורך עשרות אלפי קילומטר. המחאה הובילה בסופו של דבר לחקיקת חוק החופים בשנת 2004. בבחינת קו החוף של ישראל בכל המדדים בהם רצה קמפיין החופים לטפל, ניתן לראות שחל שיפור משמעותי בכולם:

  • התמעטו וכמעט הופסקו האירועים הפרטיים הסוגרים את החוף לציבור הרחב
  • הוקמה הולחו"ף המטפלת בכל בקשה להיתר ותוכנית בניה בחופים
  • נגנזו תוכניות פיתוח משמעותיות לאורכי החופים, כמו גם תוכניות לייבוש ים ולהקמת איים מלאכותיים
  • האכיפה נגד נהיגה/ השלכת פסולת/ גניבת חול תוגברה משמעותית.
 

המסקנה אליה הגענו בחברה להגנת הטבע היא שהשיח הציבורי בישראל מאד מכוון חוף, רבות הודות לקמפיין חופים. כיום החברה להגנת הטבע מזהה את זירת הפעולה בים עצמו. כאשר ממפים את כל התשתיות, הבקשות והפיתוח המתוכנן במימי הים של ישראל, הן הטריטוריאליים והן הכלכליים, רואים כי לחצי הפיתוח עוברים לזירה זו (כפי שבא לידי ביטוי במפה).

 

עיריית חיפה הציגה את קו החוף החיפאי, ואת ההיסטוריה שהובילה לעיצוב סביבה זו. ונציגים מערים אחרות הציגו את הקונפליקטים המקומיים.

 
 

לסיכום, מעניין לראות כי כלל מדינות אגן הים התיכון מתמודדות עם סוגיות סביבתיות, פיתוח תשתיות (בעיקר תעשייה כבדה ונמלים), סוגיות קנייניות ומשפטיות בנוגע לשימושי ויעודי הקרקע המותרים לאורך החופים. מעניין היה לשים לב לפיתוח הצנוע בחופים, לטיילות בדוגמת דקים פריקים וסביבתיים מעץ, שמשיות קש נאות וניידות, ומיעוט קיוסקים לאורכם (שלא כללו רחבות מרוצפות על החוף) כל זאת באופן שלא פגע בתפקוד החופים ואף תרם לו.


 

קו החוף של מדינת ישראל הוא זעום ביחס לקו החוף של שאר המדינות, ובמקביל, הריבוי הטבעי והפיתוח הכלכלי והתרבותי המאפיין את ישראל, הופכים את קו החוף של ישראל למשאב נדיר שיש לשמור עליו. על כן, ערנותו של הציבור הרחב מבורכת ואנו תקווה כי שילוב הכוחות בין הארגונים הסביבתיים והחברתיים בישראל בכלל, והחברה להגנת הטבע בפרט יחד עם ציבור מחוייב, יובילו לשמירה על קו החוף לטובת הציבור כולו.

שילוב כוחות אמיתי יוביל לשמירה על הזירה הבאה, הים. מצבו של הים בישראל ביחס למדינות העולם אינו מזהיר, ולחץ הפיתוח לו אנו עדים בשנים האחרונות מחייב חשיבה כוללנית על מצב הים בהווה ובעתיד למען ילדינו.

 

ענבל קורן רייסנר,

מתכננת קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע.

צילום: ענבל קורן רייסנר.

 

  Israel's Mediterranean Coast - SPNI - July 2013