חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

שאלות ותשובות בנושא מינים פולשים

מינים פולשים

האם פלישה ביולוגית היא תופעה טבעית?
לא.
שינויים בתפוצה של אורגניזמים אומנם מתרחשים באופן טבעי, אך התופעה של מינים שתפוצתם משתנה בעקבות פעילות האדם אינה טבעית ומתרחשת בקצב שעולה בעשרות מונים על קצבי שינויי התפוצה הטבעיים, בעיקר בעקבות העליה האדירה בסחר ובתחבורה העולמיים במאה השנים האחרונות.

מדוע מינים פולשים מסבים יותר נזקים ממינים מקומיים?
בהעדר אויבים טבעיים כגון טורפים וטפילים, שנשארים לרוב בארץ המוצא של הפולש, מינים פולשים מתרבים ומתפשטים בקצב גבוה וכמעט ללא הגבלה באזורים אליהם הם פולשים. לעומת זאת, מינים מקומיים מוגבלים לרוב על ידי תחרות, טריפה ומחלות וכך מוגבלת גם השפעתם על הסביבה הטבעית ועל האדם.

האם מינים הפולשים מהווים סכנה גם באזור התפוצה הטבעי שלהם?
לא.
ההשפעות השליליות של מינים פולשים באזורי הפלישה אינם ניכרים באזורי התפוצה הטבעית שלהם בעקבות הימצאות גורמים מווסתים כגון תחרות, טריפה ומחלות.

מינים פולשים
מאינה - מין פולש. צילום: אורי רול
האם ייבוא של אויבים טבעיים למינים הפולשים יכול להוות פתרון לבעיה?
טיפול ביולוגי במינים פולשים בעזרת ייבוא של אויבים טבעיים אפשרי, אך טמון בו סיכון של פגיעה במינים המקומיים על ידי המין המיובא, וסכנה של הבאת מין פולש נוסף שהתפשטותו תצא משליטה. לדוגמה, היבוא של צפרדע השור לאוסטרליה כדי להלחם במזיק חקלאות, הסתיימה בפגיעה בעשרות מיני עופות וזוחלים שלא היו "אמורים" להיות חלק מתפריטו של המין המיובא, בעוד שהמזיק עצמו כמעט לא הושפע מיבוא הצפרדע.

האם מינים פולשים מעלים את המגוון הביולוגי, ומשפרים אותו?
לא.
תוספת של מין למערכת האקולוגית אומנם מעלה באופן זמני את המגוון הביולוגי, אך השפעות המין הפולש בטווח הארוך כוללות לרוב צמצום אוכלוסיות של מינים מקומיים עד כדי הכחדה של חלק ממינים אלו, ויצירת סביבה אחידה (הומוגנית) ונטולת גיוון.

האם כל המינים הזרים הם מינים פולשים?
לא.
מרבית המינים הזרים (מינים שאינם מאפיינים את המערכת האקולוגית הטבעית באזור מסוים) בישראל אינם מתרבים בשטחים טבעיים, ואינם משפיעים על המערכת האקולוגית. אולם, אחוז מסוים של המינים הזרים הופך להיות מין זר פולש, כלומר מין המתפשט בשטח טבעי, ומשפיע על סביבתו.
קשה מאוד לצפות איזה מינים זרים יהפכו להיות מינים פולשים. לדוגמה, שלושה גרם זרעים של הצמח טיונית החולות אשר יובאו לצפון ישראל בשנת 1975, גרמו לאילוח של כל רצועת החוף הישראלית, בעוד מין זה אינו ידוע כפולש באף מדינה אחרת בעולם. יתרה מזו, למינים רבים קיימת "תקופה רדומה" אשר יכולה להגיע במקרים מסוימים לכ-150 שנה, שרק לאחריה המין הופך לפולשני. על מנת להעריך את הסיכון לפלישה של מין זר, יש לבצע הערכה מדעית המבוססת על נתונים שונים, אך בהערכה זו אין ודאות, ויש להפעיל שיקול דעת מחמיר טרם החלטה על יבוא של מין זר, לאור ההשלכות הרחבות והבלתי הפיכות שיש לפלישת מין.

עוד מידע בנושא מינים פולשים אפשר למצוא גם באתר "משאבי טבע ברשת"

כתבות נוספות שיעניינו אותך