🦋 סמל לטבע הישראלי

בתחילת המרוץ, היה נדמה שפרפרים אחרים, מוכרים או נחשבים יותר, יזכו בתואר. אבל בהדרגה התברר שבין עשרות אלפי המשתתפים בתחרות על תואר ״הפרפר הלאומי של ישראל״ יש רק מנצח אחד – כחליל השברק.

יש לו כנפיים בצבעי הדגל – כחול מתכתי, ייחודי ובולט המוקף בפס לבן – ותפוצה רחבה מאוד, שמגיעה עד לעין גדי ושדה בוקר בדרום הארץ. בזכות כל אלה, השברק גבר על 12 המועמדים הסופיים בתחרות. הוא הוכרז כזוכה בטקס שנערך השבוע בהשתתפות השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן.

לאה בנימיני, מנהלת ספירת הפרפרים הגדולה והמרכזת של בחירת הפרפר של ישראל, סיפרה: "בתחילת הדרך, היה נראה שהמאבק הצמוד יהיה בין אוהדי זנב-סנונית נאה (שנבחר בסוף למקום 5) לבין זנב-סנונית המכבים (שהגיע למקום 6). כשלמדנו על המגמה שלא צפינו לה, הבנו שיש בכולנו, לא משנה באיזו דעה פוליטית אנחנו מחזיקים ואם אנחנו חובבי טבע או לא, חיבור רגשי לצבעי הדגל והסמל, במיוחד כשהבחירה היא לסמל טבע הישראלי".

נימוקי ילדים שהשתתפו בהצבעה לפעמים משעשעים, ומדגישים בהחלט את החיבור לצבעים של דגל המדינה. אביגיל פרנק מכיתה ו׳ 2 בבית ספר בן-גוריון בגבעת שמואל אמרה: "בחרתי בו כי הוא כחול מושלם כמו העיניים שלי, הוא נפוץ בעונה האהובה עליי, האביב, ואם הייתי צריכה לבחור רק אחד אז הייתי בוחרת רק אותו". אדם גריינר מכיתה ה׳ 2 בבית ספר בן-גוריון גבעת שמואל אמר: ״הוא הפרפר הכי יפה, הוא עף כמעט כל השנה, אז אוכל לפגוש אותו בטיולים עם המשפחה, והוא ממש בצבעי הדגל״.

🦋 מעצמה של פרפרים

בזכות הגיוון של אזורי האקלים שיש בישראל, ומבחר מינים של פרפרים נודדים שמתארחים אצלנו בחורף, זכינו לשפע יוצא דופן מהחיה העדינה והיפהפיה הזו. כ-150 מיני פרפרים חיים כאן, לעומת 230 מינים באירופה. באנגליה, ששטחה גדול פי 4.5 משלנו, יש רק 60 מינים.

למרבה הצער, 46 מינים, כשליש מהמינים החיים בישראל – נמצאים בסכנת הכחדה. בין הסיבות המרכזיות להיעלמות פרפרים: הקטנת המרחבים הפתוחים – שבהם הטבע יכול לשגשג בלי הפרעה – בגלל בניית בתים ומפעלים או פיתוח חקלאי אינטנסיבי, שימוש בכימיקלים רעילים וזיהום של האוויר והמים או זיהום אור.

כחליל השברק הוא אחד הנפוצים בין משפחת הכחליליים – המונה כרבע מבין 20 אלף מיני הפרפרים בעולם. בישראל יש כ-50 מיני כחלילים, שרבים מהם אכן כחלחלים אך אחרים כתומים וירוקים.

הוא קיבל את שמו מצמח השברק, אחד הפונדקאים הבולטים שלו – כלומר צמח שמנו הפרפר ניזון ועליו הוא מטיל את הביצים שלו.

ואגב, המזון של פרפרים כולל גם צוף מפרחים, שרף עצים, פירות רקובים, בוץ וגם צואה של בעלי חיים.

 

🦋 רגישים לסביבה

אחרי שבשנת 2008 הובלנו בחברה להגנת הטבע את הבחירה בדוכיפת לציפור של ישראל, ובשנת 2013 הובלנו את הבחירה בכלנית לפרח של ישראל – השתתפנו השנה בבחירה של הפרפר הלאומי.

היוזמה יצאה לדרך לקראת יום העצמאות ה-75 על ידי אגודת חובבי הפרפרים בישראל, בשותפות עם קרן קימת לישראל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וגופי טבע נוספים.

במדינות רבות בעולם כבר נבחר פרפר לסמל לאומי, וחשוב לעורר מודעות לחשיבות בשמירה על הפרפרים, שאינם רק צבעוניים ויפים, אלא גם ממלאים תפקיד חיוני במערכת האקולוגית כולה.

הייצורים הקסומים האלה, שחיים רק לזמן קצר יחסית, רגישים מאוד לכל שינוי בסביבה. לכן, כשאנחנו רואים, או לא רואים, אותם – אנחנו מגלים המון גם על מה שקורה סביבם. למשל, על פגיעה במרחבים הפתוחים החיוניים לכל החיות והצמחים (וגם לבני האדם, כמובן) או של שינויי האקלים.

הפרפרים מגיבים במהירות לכל שינוי – במזג האוויר, באיכות האוויר (זיהום) או באופי המרחב סביבם. אזור שבו מספר הפרפרים יורד, או שמגוון הפרפרים שמעופפים בו משתנה, מלמד כי הסביבה השתנתה ומאפשר להבין אילו איומים משפיעים על הטבע כולו.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע מסבירה: "פרפרים, כמו גם שאר חיות הבר של ישראל, זקוקים לשטחים פתוחים נרחבים, על מנת להתקיים. ללא שטחים פתוחים רציפים וגדולים, לא יהיו לנו פרפרים ולא יהיו לנו חיות בר אחרות. מקום שיש בו פרפרים, זה מקום שאנחנו – בני האדם – נרצה להיות בו, כי פרפרים הם לא רק חיה צבעונית ויפה למראה, אלא גם סמן למערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת.

״אבל מגוון רחב של איומים מסכנים בימים אלה את השטחים הפתוחים בישראל, ואנחנו, כמו גם ארגונים נוספים, נמשיך לעמוד על המשמר, מול כל יוזמה הרסנית לטבע ולפעול לטובת שמירה והגנה על השטחים הפתוחים, שכה חשובים לחיות הבר".