תוצאות חיפוש

אור יכול לפגוע בנו. אז מה אפשר לעשות?

שירה מיטרני

לכולנו הייתה הזדמנות לצפות במעמקי היקום בעזרת התמונות שפרסמה סוכנות החלל נאס"א – תמונות מהפנטות שעושות חשק להפוך אותן לשומר מסך ולהסתכל לשמיים בפליאה כל היום.

כל כך הרבה קסם מסתתר שם למעלה, אבל אנחנו מרחיקים אותו מאיתנו – באמצעות זיהום אור.

איך זה קורה ומה כדאי לעשות כדי לא לפגוע בחיות, בטבע ובעצמנו.

זיהום אור באזור מירון
זיהום אור באזור מירון. צילום: גיא סלעי

"זיהום אור" הוא מכלול ההשפעות השליליות של תאורת חוץ מלאכותית בלילה או תאורת פנים שזולגת החוצה. אם אנחנו מאירים באור חזק מדי, או רחוק מדי, אם אנחנו מאירים כל הלילה במקום רק מתי שצריך, ואם אנחנו משתמשים בגוון אור "קר – לבן" – אנחנו יוצרים השפעות שליליות הפוגעות בטבע, מובילים לבזבוז אנרגטי וכלכלי וכמובן פוגעים ביכולת שלנו ליהנות משמים זרועי כוכבים.

איך האור פוגע בבעלי החיים ובצמחים?

רכזת עסקים ומגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, ליהי ברקן, מסבירה שזיהום אור משנה את סדרי העולם בטבע, שנשמרו ללא פגע לאורך מיליארדי שנים. "בעלי החיים והצמחים התרגלו לתפקד לפי שעון ביולוגי מסוים, שהוא בעצם זריחת השמש ביום והיעדרה בלילה. כל הטבע מסונכרן ומאורגן לפי השעון הזה. כשמשנים אותו – זה משנה את הכל." בקיצור, סוג של ג'ט לג קולקטיבי.

מנגנונים שונים של בעלי החיים מושפעים מהאור כמו נדידה או רבייה. לדוגמה, צפרדע הרוצה לחפש לה זכר מתאים להזדווגות, נוטה להיות פחות בררנית כאשר התאורה מאירה את בית הגידול והסיכון לטריפה עולה. במצב כזה בחירת בן הזוג האולטימטיבי תישאר בגדר חלום, מה שיכול להוביל לירידה באיכות הגנים של דור ההמשך שלה.

אם נקפוץ מהקרקע לאוויר נגלה שעופות מאבדים את יכולת ההתמצאות במרחב כתוצאה מתאורה מלאכותית. ישראל מהווה ציר נדידה מרכזי בו חולפות כל שנה, בסתיו ובאביב, מאות מיליוני ציפורים ועופות הנודדים מאירופה ואסיה בצפון לאפריקה בדרום וחזרה. רבים מהם נעזרים בכוכבים כדי לנווט ליעד. אך כאשר התאורה על הקרקע דומה מאוד לכוכבים – העופות מתבלבלים, עלולים להאריך את נדידתם, למות מתשישות ואף מהתנגשות במבנים. מחקר שנערך בארה"ב מצא כי מיליוני עופות מתנגשים בכל שנה במבנים מרובי חלונות כתוצאה מתאורה מלאכותית.

בחזרה לקרקע, תאורה משנה את זמני הפעילות של בעלי חיים שונים. לדוגמה, מכרסמים פעילי לילה הרגילים לצאת מהמחילות בשעות הלילה במטרה למצוא ארוחה טובה, יימנעו מכך כאשר תאורה מלאכותית מאירה את ביתם מאחר והסיכוי שהם יהפכו לארוחה בעצמם גדול הרבה יותר. ואם בטורף ונטרף עסקינן, תאורה מלאכותית מסנוורת את בעלי החיים , כשמשך הזמן בו הראייה נפגעת משתנה ממין למין. זה עלול להיות מאוד
קריטי עבור חיות שלא יזהו את הטורפים שמאיימים עליהן בזמן.

סלמנדרה מצויה בחושך
סלמנדרה מצויה בלילה. צילום: שרה אוחיון

איך האור פוגע בבני האדם?

כולנו פותחים טלוויזיה, מסתכלים בטלפון או עובדים במחשב בשעות החשיכה ולפעמים אפילו עד אמצע הלילה. אנחנו לא מודעים לכך שהתאורה במכשירים אלו כוללת כמות רבה של אור באורכי גל קצרים (גוון האור הכחול של האור הנראה). אורכי גל קצרים משפיעים על השעון הביולוגי שלנו (כמו גם של כל החיות והצמחים) וגורמים לירידה בשחרור ההורמון מלטונין. הורמון זה הוא כמו השעון של איברי הגוף – הוא זה שנותן אינדיקציה על השלב בו אנחנו נמצאים במחזור היממה, אינדיקציה שחשובה לתפקוד מערכות שונות.

מחקרים מצאו כי תאורה לאורך שעות החשיכה מגבירה את הסיכון לחלות במחלות שונות כגון: השמנת יתר, סכרת, דיכאון, דיכוי מערכת החיסון, שיבוש בחילוף חומרים, הפרעות שינה ועוד.

מעבר לפגיעה הפיזיולוגית, לאור לא הכרחי, כמו כל דבר לא הכרחי, יש השפעות כלכליות ואנרגטיות. מבדיקות נמצא כי שדרוג תאורה מזהמת לתאורה ידידותית לסביבה המתוכננת בצורה מושכלת הוביל לכ-85% חיסכון אנרגטי, המוביל לחיסכון כלכלי משמעותי.

ולחובבי האסטרונומיה – תאורה מלאכותית מונעת מאיתנו לראות את הקסם שבכוכבים. כיום כ-96% מהאוכלוסייה בישראל חיה באזורים בהם קיים זיהום אור. כלומר, כמות האור גדולה משמעותית מזו שנוצרת באופן טבעי על ידי הירח והכוכבים. במילים אחרות, הרוב המוחלט של תושבי ישראל המסתכלים למעלה יכולים רק לחלום על שביל החלב.

אז מה אפשר לעשות?

כולנו עשויים לתכנן תאורה למקום מסוים, אפילו אם אנחנו לא מתכננים רשמיים. לכן כדאי להכיר את העקרונות הנכונים לתאורה מלאכותית על פי הקוד האקולוגי.

ראשית, יש לקבוע מה הן מטרות ההארה, האם היא בכלל הכרחית ואם כן – מתי?
למשל, האם צריך להאיר כל הלילה או שמספיק להאיר רק בחלק ממנו או רק במצבי חירום. למשל, תאורת חוץ במתקני תשתית, צריכה להיות מוצדקת למטרות ספציפיות של בטיחות, ביטחון או תפעול.

יש לבחון את מיקום ההארה – האם המרחב רגיש לאור?
כלומר, עד כמה ההארה עלולה לפגוע בסביבה? אם הפגיעה משמעותית – יש לשאוף לשנות את מיקום התאורה.
בעת תכנון תאורה יש להיוועץ עם מומחים לתאורה ואקולוגים, ולשים לב לשעות התאורה, לעוצמתה ולזליגת אור, כלומר להקפיד על פיזור מוגבל של אלומת האור כך שלא תאיר את כל הסביבה. עוד היבט חשוב הוא הגוון של האור – מומלץ לשמור על גוון חם וצהבהב, המכיל פחות אורכי גל קצרים המזיקים לנו ובכמות יותר נמוכה, בהתאם לרמת רגישות השטח. 

הקוד האקולוגי מתייחס למתקנים חדשים, אך העקרונות רלוונטיים גם למתקנים קיימים ולתאורה הקיימת אצלכם בבית.

עדיין לא מאוחר! הסתכלו על החצר או המרפסת שלכם וחשבו על עקרונות הקוד האקולוגי. במידת הצורך, כבו את האור, צמצמו או החליפו את הנורות, וכך תוכלו לצמצם פגיעה בטבע, או בכם.

עשינו לכם חשק להסתכל על כוכבים בשמיים?

יש מקומות בארץ בהם זיהום האור קטן מאוד – וכל מי שאוהבים כוכבים יכולים לחגוג.

בבתי ספר שדה עין גדי והר הנגב מתקיימים סופי שבוע של אסטרונומיה במהלך כל חודש אוגוסט! הקליקו כאן לפרטים ולהזמנות.

עשינו לכם חשק להסתכל על כוכבים בשמיים?

בואו לסופי שבוע אסטרונומיה במדבר!

אסטרונומיה במדבר 2022