לכולנו חם, מה זה חם – לוהט. וזה לא במקרה. שיאי חום נשברים שוב ושוב בגלל ההתחממות הגלובלית, ובישראל היא מורגשת במיוחד.
החום הכבד גורם סבל לא רק לבני האדם, אלא לגם חיות הבר, שנאלצות למצוא פתרונות על מנת לשרוד בימי הקיץ החמים,
לירון שפירא, רכז שמירת טבע במחוז צפון של החברה להגנת הטבע, תיעד חיות בר שונות שמתקבצות במקורות המים שמצטמצמים בשל החום הכבד, מהגלבוע והגליל התחתון ועד הגליל והגולן.
בין השאר, תיעד שפירא צביה ועופר ברמת הגולן שמגיעים לאחד הנחלים שעוד זורמים על מנת להרוות את צמאונם, נחש מים שצד דג בבריכות הדגים של עמק יזרעאל, חוחיות בגליל התחתון וצבי צעיר בגלבוע.
"החום הכבד מתעצם עוד יותר עקב השריפות הרבות שמשתוללות בעקבות נפילות רקטות מלבנון. במצב הזה, בעלי חיים מתקבצים במקורות מים, מעיינות ונחלים, שהם מקור חיים והצלה עבורם – אך חלקם מצטמצמים והולכים", מסביר שפירא.
מחזירים את המים לטבע
מקום המדינה ועד היום, הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בישראל, כלומר הנחלים, המעיינות או בריכות החורף, מ-180,000 דונם לכ-10,000 בלבד.
הדוגמה הבולטת ביותר היא ייבוש החולה – שהתרחשה כי כולם היו בטוחים שחקלאות חשובה יותר מביצות, אך התברר שזו הייתה טעות איומה.
כמו החולה, בכל הארץ יובשו בריכות חורף ואגני ניקוז, נבנו שכונות על תוואי נחלים, זוהמו מקורות מים טבעיים – ונעשו פעולות אחרות שלקחו את המים מהטבע ומבעלי החיים, וגרמו נזק ארוך טווח גם לבני האדם.
בשל התמעטות מקורות המים הזמינים לחיות בר בכלל ולבעלי כנף בפרט, מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע מקדם בשנים האחרונות בשטחי המדגה של כפר רופין ומעגן מיכאל את תוכנית ״סטארט-אפ נייצ׳ר״ לשיקום הטבע. איך עושים את זה? פועלים בשיטתיות וביסודיות כדי להשיב שטחי חקלאות שננטשו לטובת התחדשות של אותו בית גידול לח, מקור החיים של בעלי החיים ושל הטבע כולו.
פעולות השיקום מבוצעות בשותפות עם הקיבוצים ועם המועצות האזוריות, למען הטבע והאדם, והשיקום תורם למיתון השפעות שינויי האקלים, יוצר תנאי סביבה נוחים יותר ואפילו תורמים למאבק בהתחממות הגלובלית על ידי קיבוע פחמן מהאטמוספירה.
איך שומרים על הציפורים הנודדות
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, מספר כי בריכות הדגים אליהן הושבו מים יחד עם האפשרות להתחדשות טבעית של הצמחייה מהווים מוקד משיכה לציפורים רבות.
"המשך פרויקט ׳סטארט-אפ נייצ׳ר׳ והרחבתו לשטחי מדגה נוספים, תוך שימור השטח וביצוע פעולות ניטור הכרחיות, מספקים מפלט למינים רבים של ציפורים, מקננות, חולפות וחורפות, גם למאות מיליוני הציפורים הנודדות ולעיתים גם למזדמנים היותר נדירים באזורנו. אחד האתגרים הגדולים בשמירה על ציפורים נודדות היא העובדה שהן מחלקות את המחזור השנתי שלהן על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים, המשותפים למדינות רבות.
״את מאות מיליוני הציפורים הללו – ציפורי שיר, עופות מים, עופות דורסים ועוד – אפשר לראות בשמורות הטבע, בשטחים הפתוחים, בפארקים שביישובים העירוניים ובחצרות הבתים. מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע פועל לשמירה על בתי גידול המשמשים כתחנות עצירה ותדלוק לציפורים מרחבי העולם, ולשיקום אלה שנפגעו או נעלמו. רק על ידי מאמץ לאומי וגלובלי נוכל לשמור על מינים נודדים אלו, וגם נילחם בשינויי האקלים למען האדם", הוא מוסיף.
