הסטארט-אפ צומח

אנחנו בדרך כלל מספרים על הטבע שנעלם והולך, אבל היום אנחנו רוצים לספר על הסטארט-אפ שלנו שהופך את המגמה: נותן לטבע את המקום שראוי לו, ומגדיל את מרחבי המחיה של ציפורים, דגים וצמחים בסביבות עתירות מים.

על הדרך אנחנו מגלים שממש לא כדאי לייבש ביצות – כי הן מקום מעניין ומשמעותי הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. בביצות ובכל אזורי המחיה הלחים, כמו נחלים, מעיינות ובריכות חורף, יש מגוון מיוחד של חיות בר וצמחים. אבל אם בעבר היו כ-200 אלף דונם של סביבות מחיה עשירות במים כאלה בישראל – היום נותרו רק 10,000 דונמים, כ-5% בלבד! זה ממש ממש מעט מדי.

השם המדעי שמקבץ יחד את הנחלים, המעיינות ובריכות החורף הוא מעט מוזר: בתי גידול לחים. ממש היום (2.2.24) חל יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי, World Wetlands Day. לכבודו, רצינו לעדכן אתכן על המתרחש בפרויקט השיקום הייחודי שלנו בנושא.

העבודה על סטארט-אפ נייצ׳ר, הפרויקט להפיכתן של בריכות דגים ישנות לאוצר טבע, נמשכת כבר כמה שנים – וכעת מתחילה לתת את פירותיה. הבריכות הישנות הופכות בהדרגה לסביבות טבע עשירות, יפות, שופעות דגים ומושכות ציפורים – למען הטבע ולמען האדם גם יחד.

עד היום שיקמנו שני מרחבים כאלה, בחוף הכרמל בשיתוף עם קיבוץ מעגן מיכאל ובכפר רופין בעמק המעיינות בצפון. אנחנו יכולים לגלות שכמו בכל סטארט-אפ, יש לנו תוכניות גדולות להרחיב אותו וליצור שיקום חוצה גבולות של סביבות טבע עתירות מים, אבל כרגע הרעיונות האלה נמצאים בהמתנה לימים שקטים יותר.

מעניין לנו, מעניין לטבע

בחוף הכרמל, השותפות שלנו עם קיבוץ מעגן מיכאל מביאה לשיקום של כמה בריכות דגים שכבר אינן משמשות לייעודן המקורי. התהליך נמצא בעיצומו: תחילה אנחנו משפרים את המבנה הפיזי של הבריכות, אחר כך משנים את הגיאומטריה שלהן, מצורה של מלבן משעמם למבנה הרבה יותר מעניין לעין האנושית – שגם מאפשר התפתחות של טבע עשיר ומשמעותי יותר.

לצד הבריכות, אנחנו מקימים פארק צפרות חדש, שנערך לקליטת קהל, כולל שבילי תנועה מונגשים ומסתורים לתצפית בציפורים. פארק הצפרות ינוהל יחד עם בית ספר שדה חוף הכרמל, וצפוי להיפתח לקהל כבר בקיץ הקרוב.

העבודות האלה הן חלק מתקציב ממשלתי להקמת של רשת מוקדי צפרות ארצית, שמבוצעות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות.

גם וגם וגם וגם

פרויקט הדגל שלנו בשיתוף עם קיבוץ כפר רופין בעמק המעיינות, שמכונה ״מאגר עמוד״, לא מפסיק להפתיע ולרגש. העבודות שהחלו לפני כשנתיים נמשכות בהתמדה – והופכות את מרחב הטבע המחודש ל-Hot Spot של האזור כולו.

גם כאן מתגלה שמה שיפה לנו, יפה גם לטבע: האתר מרהיב העין מלא בציפורים במשך כל השנה. יש בו גם נוכחות של מינים נדירים, גם תחנת עצירה עבור הציפורים הנודדות באביב ובסתיו, גם בית גידול לקינון עבור המקננים, גם אתר חריפה עבור החורפים.

לא בכדי האתר מושך אליו צפרים וצפריות בכמויות. קיץ 2023 היה מדהים, עם כמויות ענקיות של ציפורים שקיננו בו, כולל שני מיני ברווזים בסכנת הכחדה עולמית שדגרו בו בפעם הראשונה – צולל ביצות וברווז משויש. בנוסף, חרגולן זמירי, מין ציפור שיר קטנה ומסתתרת, דגר ככל הנראה במאגר, לראשונה לאחר היעלמותו כדוגר בישראל לפני כ-20 שנה.

בנוסף, לקראת סוף השנה שיקמנו בריכות דגים נוספות, הצמודות לבריכות הצפרות שלנו סמוך לקיבוץ כפר רופין. לאחר המימון לשיקום הראשוני של בריכות הדגים, שהגיע דרך החברה הממשלתית לתיירות כמו באתר בחוף הכרמל, את השיקום החדש ביצענו בעזרת מענק ייעודי מקרן שמירת הטבע של תאגיד דיסני, ואנחנו גאים לקרוא להן בריכות דיסני.

זמן קצר לאחר השיקום, מים טבעיים ונקיים החלו לזרום לבריכות החדשות, והציפורים גילו אותן מיד. זה מרגש כל פעם מחדש!

והתוכניות לעתיד נמשכות: אנחנו שואפים להרחיב עוד ועוד את שטח בריכות הדגים שאותן אנחנו משקמים, בעמק המעיינות ובחוף הכרמל, למען הטבע ולמען האדם. עם הרחבת השטחים, נצליח לייצר אימפקט משמעותי ברמה הבינלאומית על מאות מיליוני הציפורים הנודדות שחולפות מעלינו פעמיים בשנה, כפי שתכננו. בנוסף, אנחנו פועלים ליצור סביבות טבע עתירות מים גם במרחבים חדשים בישראל – ונספר על כך בקרוב!

מהו יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי?

יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי, כלומר היום שבו מתמקדים בעושר הטבע בנחלים, ביצות, בריכות חורף וסביבות אחרות שעשירות במים, חל מדי שנה ב-2 בפברואר. זהו היום שבו אומצה האמנה לשמירה על בתי הגידול הלחים, שנחתמה בעיר רמסר באיראן בשנת 1971, ונכנסה לתוקף בשנת 1975.

גם מדינת ישראל חתומה על האמנה, שמביאה לידי ביטוי את המודעות הבין-לאומית לחשיבותם של מקווי מים כמערכות אקולוגיות מהחיוניות ביותר על פני כדור הארץ, ואת הצורך בשימורם.

מקווי המים מהווים בית גידול למגוון גדול של בעלי חיים ובכלל זה ציפורים, יונקים, זוחלים ודגים וכן צמחי מים וגידולים כגון אורז. כוונת האמנה היא ליצור מערכת לשיתוף פעולה בין-לאומי לשימור מקווי מים, וכיום נכללים ברשימת אתרי אמנת רמסר 2,066 אתרים, המכסים שטח של 197,349,782 הֶקְטָר. במסגרת יישום האמנה מחויבת כל מדינה שהיא צד לאמנה בהגשת דו"ח לאומי לפני כל מפגש של הצדדים המתקיים מדי שלוש שנים.

💧מהי מטרת האמנה?
שימור אזורי מקווי מים של ביצות, אדמות כבול או מים, בין אם הם טבעיים או מלאכותיים, קבועים או זמניים, עם מים עומדים או זורמים, מתוקים, מליחים או מלוחים, כולל אזורים של מי ים רדודים.

💧מהם מקווי מים?
מקווי מים הם מערכות אקולוגיות בעלות אפיונים ייחודיים הנובעים מתכונות המדיום היוצר אותן. אחת מתכונות אלו היא האופי שבו המים זורמים במורד הטופוגרפי של הנוף. מקווי מים הם תמיד היחידה הנמוכה בנוף וכתוצאה מכך הם מבלע (sink) לחומרים ולהשפעות מהסביבה שבתחום אגן ההיקוות שלהם. תכונה זו מגבירה את רגישותם של מקווי המים להשפעות אקולוגיות מכל אזור אגן הניקוז שלהם.
מקווי מים מספקים תועלת כלכלית עצומה בזכות מספר מאפיינים כגון: אספקת מים איכותיים גדולה למערכת, הספקת דייג, תרומתם לחקלאות (בזכות יכולתם להחזיק את מפלס המים ורמת הנוטריאנטים), יצירת עצים, מקורות לכבול, לחיות-בר, ופתיחת הזדמנויות לתיירות ובילוי.
מקווי מים הם חלק מהסביבות הפוריות ביותר בעולם. הם מהווים תשתית גדולה למגוון ביולוגי, אשר מספקת מים ותנאים הכרחיים לקיומם של מיני צמחים ובעלי חיים רבים. הם מסייעים לריכוז גבוה מאוד של מיני ציפורים, יונקים, זוחלים, דו-חיים, דגים וחסרי-חוליות שתלויים בהם לחיות.

💧ישראל והאמנה:
ישראל חתמה על האמנה ב-1993, אשררה אותה ב-1996 והיא נכנסה לתוקף ב-1997. האמנה מיושמת באמצעות החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 וחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 והתקנות מכוחו.
גם חוק המים יחד עם התיקון בנושא זכות הטבע למים משנת 2004 רלבנטי לאמנה זו. בישראל המהווה מרכז עולמי לעופות נודדים, קיימות שתי שמורות טבע שהן אתרי רמסר – שמורת החולה ושמורת עין אפק, הנחשבות לשמורות בעלות חשיבות בין-לאומית כבתי גידול לעופות מים.

💧היוזמה הים-תיכונית של אמנת רמסר:
היוזמה הים-תיכונית של אמנת רמסר (MedWet-The Mediterranean Initiative of the Ramsar Convention on Wetlands) נוסדה ב-1991 כדי להגביר את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים באזור הים התיכון בנושא שימור בתי גידול לחים. זאת מכיוון שבתי גידול רבים בים התיכון נהרסו במאה האחרונה ואלה שנותרו פגיעים מאוד.
כיום חברים בפורום זה 25 מדינות, מוסדות מקצועיים וארגונים בין-לאומיים. בפורום זה נערכים דיונים, מתגבשות פעילויות ומסופק מידע על בתי גידול לחים. בשנת 2002 הוכרה היוזמה רשמית כיוזמה אזורית של אמנת רמסר.