☀️משבר האקלים מחמיר
אם לא נפעל עכשיו כדי להבטיח עתיד בר-חיים על פני כדור הארץ – יהיה מאוחר מדי. הראיות המדעיות הן חד-משמעיות: שינויי האקלים הם איום על רווחת האדם ועל בריאות כדור הארץ כולו. כל עיכוב נוסף בפעולה גלובלית מתוכננת להתמודדות עם המשבר יחמיץ את חלון הזמנים הקצר שנותר לנו ונסגר במהירות.
אלה הנתונים המפחידים:
😱 שנת 2023 הייתה השנה החמה ביותר על פני כדור הארץ. מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם חוו חום קיצוני. בכל חודש, מיוני עד דצמבר, נקבע שיא עולמי לאותו החודש, ויולי היה החודש החם מכולם. בסך הכל, כדור הארץ היה חם בכ-1.5 מעלות צלזיוס לעומת הממוצע בסוף המאה ה-19, אז החלה מדידת הטמפרטורות בעת המודרנית.
😱 האחראים למצב החמור הם אנחנו, בני האדם. פליטות מוגברות של פחמן דו-חמצני ופעולות אחרות שמאיצות את התחממות כדור הארץ ועלולות להביא אותה לרמה הרסנית. רוב ההתחממות התרחשה ב-40 השנים האחרונות – כאשר חברות הנפט ומקבלי ההחלטות כבר ידעו על הסכנות שבשריפת דלקים.
😱 מפלס מי הים בעולם עולה בקצב מואץ. מפלס מי הים עלה בכ-0.2 מטרים עד היום, ומדענים מעריכים שעד שנת 2100 העלייה הזו תוכפל לפחות, ועשויה להגיע ל-2 מטרים אם לא נפחית את הפליטות של גזי החממה. מדובר בעלייה שנחשבת חסרת תקדים ב-2,500 השנים האחרונות לפחות. מפלס הים עולה בגלל תוספת מים מהמסת קרח יבשתי וכתוצאה מהתרחבות מי הים כשהם מתחממים. 90% מההתחממות הגלובלית מתרחשת באוקיינוס, מה שגורם לחום הפנימי של המים לעלות מאז החלה רישום התיעוד המודרני ב-1955.
😱 אנטארקטיקה מתכווצת. אנטארקטיקה מאבדת מסת קרח בקצב של כ-150 מיליארד טון בשנה בממוצע. גרינלנד מאבדת כ-270 מיליארד טון בשנה. למה זה חשוב? מכיוון שמשטחי הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה אוגרים כשני שלישים מכל המים המתוקים על פני כדור הארץ, המסתם אחראית לכשליש מהעלייה הממוצעת העולמית בגובה פני הים מאז 1993.
מקורות וקריאה נוספת: שינויי האקלים באתר נאס״א, מחקרי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC)
☀️ישראל נפגעת יותר
☀️משבר האקלים פוגע בנו בגדול
המזרח התיכון, וישראל בפרט, נחשבים ל-Hot-Spot של שינויי אקלים. כלומר, לאחד מהאזורים שבהם המשבר משפיע באופן ניכר ומשמעותי ביותר. זה קורה כבר היום, ולכן כולנו מרגישים את ההתגברות של תופעות כמו התחממות והתייבשות – וישראל מתחממת בקצב מהיר פי 2 משאר העולם.
☀️למה חוק האקלים חשוב
משבר האקלים כבר כאן, והוא צפוי לגרום לנזקים עצומים לכולנו – לגלי חום וליותר שריפות, להצפות ושטפונות רבים וחזקים יותר, לפגיעה בחקלאות, בתשתיות כמו כבישים, נמלים, שדות תעופה, ולשינויים בטבע שלנו – במערכות האקולוגיות ובמגוון המינים.
מדינות העולם כבר מזמן התחילו להיערך: הן מחוקקות חוקים שיאיצו את המעבר משימוש בדלקים מזהמים – פחם נפט וגז, לדלקים שאינם פולטים גזי חממה, הן מטילות מיסים וקובעות יעדים מחייבים תוך תקצוב המעבר ההדרגתי. חוק אקלים אמיתי ומשמעותי, יסייע לישראל להיערך לשינויי האקלים, ולקחת חלק במאמץ העולמי לעצור את המשבר.
☀️מה זה חוק האקלים
אחרי שנים של ניסיונות לקדם חוק אקלים, במהלך יוני הוא אמור להגיע לדיונים בכנסת, לאחר שאושר בממשלה. אם החוק יאושר בוועדת הפנים והסביבה, הוא יגיע לאישור מליאת הכנסת.
החוק קובע כי עד שנת 2030, מדינת ישראל תפחית ב-30% את היקף הפליטות של גזי חממה, ותגיע לאפס פליטות נטו עד 2050. החוק קובע גם שהממשלה תאשר תוכנית להפחתת פליטות, ומקים שורה של גופים שאמורים לוודא שמשרדי הממשלה יערכו לשינויים שמשבר האקלים צפוי להביא.
☀️מהן הבעיות בחוק האקלים
חוק האקלים שיגיע בקרוב לכנסת הוא חוק מרוקן מתוכן, שלא אומר כמעט כלום. היעדים הקבועים בו נמוכים ביחס ליעדים שקבעו מדינות בעולם, וביחס לקצת הפעולה הנדרש לעצור את משבר האקלים, בהתאם להערכות המדענים.
וזה עוד לא הכול: אפילו את היעדים הלא מספיקים האלה – הממשלה יכולה לשנות!
החוק לא מחייב את משרדי הממשלה להראות איך יעמדו ביעדים, לא קובע ייעדי ביניים שיבטיחו עמידה ביעדים הסופיים, וכלל לא מתוקצב. החוק לא מרוקן סתם – הוא מגיע לכנסת כאשר במקביל הממשלה פועלת באופן נחרץ תוך התעלמות ממשבר האקלים: היא פועלת להרחיב את משק הגז הפוסילי, שבתוכו נכלל הגז הטבעי שעל אף שמו החיובי מזיק לאקלים. לצד זאת הממשלה רוצה להגדיל את כמויות הנפט שיעברו בצינור הישן והרעוע בין אילת לאשקלון של חברת קצא״א – תוך סיכון האלמוגים המופלאים של מפרץ אילת, תושבי אילת ואשקלון ומרחבי הטבע בדרום. לצד זאת, מבטלת פרויקטים של תחבורה ציבורית, ומבקשת להחריב עוד ועוד מרחבים פתוחים שיכולים לסייע לנו להתמודד עם שינויי האקלים, לטובת עוד תעשייה ובינוי.
☀️איך אפשר לתקן את חוק האקלים
כדי שחוק האקלים יהיה משמעותי, הממשלה צריכה להתייחס ברצינות למשבר האקלים. על הממשלה לייצר תוכנית אמיתית של מעבר לאנרגיות מתחדשות, בדגש על אנרגיה סולארית על גגות ומבנים. עוד יש צורך להטיל מס פחמן אפקטיבי על כל הפליטות – גם של הגז הטבעי.
על הממשלה לבטל את הרחבת תעשיית הגז מעבר למאגרים הקיימים ולהבטיח שהגז שיש – יבטיח לנו ביטחון אנרגטי לעשרות שנים ולא יימכר למדינות אחרות.
כמו כן, על הממשלה לקבוע יעד של הפחתת 50% מהפליטות עד 2030 ולתקצב תוכנית לשם כך, וכן ליצור מסלול שיחייב את משרדי הממשלה לצעוד בתוואי הנדרש כדי להגיע אל היעד בלוח זמנים מהיר ורלבנטי, ומבלי יכולת לסגת מהיעדים – שוב, תוך הבטחה של תקציב מתאים. החוק צריך לקבוע חובה לבצע הערכת סיכון אקלימית לפרויקטים גדולים (ולא לדחות את הערכות הסיכונים האלו למועד בלתי ידוע), כדי שכל פרויקט גדול ייבחו גם ביחס להשפעתו על תוכנית ההפחתה של פליטות גזי החממה וההיערכות של ישראל לשינוי האקלים.
