הורסים בכל הכיוונים

חם כאן יותר, יבש כאן יותר, מפלס מי הים עולה, שריפות והצפות מסכנות את כולנו – והמצב צפוי רק להחמיר.

הסיבה היא משבר האקלים – אחת הבעיות הקשות ביותר שעומדות בפני האנושות, וגם בפנינו בישראל, שלמרבה הדאגה מתחממת הרבה יותר מהר מאשר שאר העולם.

הבעיה שזו רק חלק מהבעיה. יחד עם משבר האקלים – כלומר פליטות בכמויות גדולות של גזי חממה, כמו פחמן דו-חמצני, שמשבשות את האיזון של אקלים כדור הארץ – בני האדם אחראים לעוד משבר ענקי: הרס של הטבע.

משבר האקלים והמשבר של הרס הטבע על ידי בני האדם קשורים בקשר הדוק, ומאיימים על החיים שלנו על כדור הארץ.

משבר האקלים נוצר מהפקה של אנרגיה באמצעות נפט, פחם או גז, מזיהום שנפלט מכלי תחבורה, ממפעלי תעשייה ועוד. הוא גורם לכך שכדור הארץ מתחמם במהירות ומשבש עוד מערכות אקלימיות, כמו כמויות הגשם והגובה של מפלס מי הים.

באותו זמן, מתרחש ההרס של הטבע: בני האדם כורתים עצים, מחסלים את המרחבים הפתוחים של הטבע, מכחידים מינים של חיות וצמחים – גורמים לכך שהסכנות של משבר האקלים מחמירות עוד יותר.

מהו בעצם המשבר של ״הרס הטבע״?

הטבע הוא מערכת מורכבת ועדינה שבה כולם תלויים בכולם. החיידקים הזעירים, הדבורים הקטנות, הציפורים בשמיים או העצים שעל האדמה (המגוון הביולוגי). כולם מרכיבים את הפאזל הענקי של הטבע ומשפיעים אלה על אלה. למשל, הדבורים עוזרות להאביק פרחים, וכך עוזרות לצמיחה שלהם. ואילו ציפורים אוכלות חרקים – וכך שומרות שאוכלוסיית החרקים תישאר בגודל מאוזן, ולא תזיק לצמחים.

יש מי שקוראים למגוון הביולוגי ״מערכת ההפעלה של כדור הארץ״, וגם אנחנו, בני האדם, לא נשרוד בלי מערכת ההפעלה הזו שיוצרת טבע חזק ובריא.

אבל בעשורים האחרונים, בני האדם מנצלים עוד ועוד את משאבי הטבע וגורמים לזיהום שלהם. כך נוצר מעגל מסוכן שבו המשבר של הרס הטבע מחמיר את משבר האקלים – שגורם להאצה של הרס הטבע… אם נמשיך לחכות ולא נמצא פתרונות לשני המשברים האלה, כל אחד מהם יחמיר ויאיץ את הנזק שגורם המשבר השני.
למשל, ההתחממות הגלובלית מעלה את התדירות והעוצמה של שריפות, שגורמות לפליטה של פחמן דו-חמצני בכמויות גדולות, שמגבירה את ההתחממות וחוזר חלילה.

מה שיכול לתת גם תקווה, הוא שאם נפסיק להרוס את הטבע, לא נפריע לפעילות הרגילה שלו ונשמור עליו כמו שצריך – הוא יוכל לעזור לנו לפתור את משבר האקלים. הטבע מסוגל לתרום ליציבות של האקלים, כי הוא יכול ללכוד חלק מהפליטות המזיקות שלנו לאטמוספירה, להבטיח מזון לאדם ולבעלי חיים. הוא כמובן תורם גם לבריאות שלנו.

8 עובדות שכדאי להכיר

הנה כמה עובדות שנכללות בדו״ח שערכנו עבור המשרד להגנת הסביבה על הקשר בין המערכות הטבעיות ומערכות האקלים. הדו״ח מבוסס על המסקנות המעודכנות של המדענים של האו"ם – הפאנל הבין-ממשלתי לאמנת האקלים והפלטפורמה הבין-ממשלתית למגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות, כמו גם של ארגון מדעני שמירת הטבע הבינלאומי IUCN.

1. כ-77% מהקרקעות בעולם (לא כולל אנטרקטיקה) ו-87% משטחי האוקינוסים עברו שינויים מרחיקי לכת בעקבות הפעילות הישירה של בני האדם. 83% מהביומסה (כמות החומר האורגני) של היונקים בטבע אבדה עד היום, וכך גם מחצית מהצומח. התוצאה של ההרס הזה היא שחיות המשק ובני האדם מהווים כיום כמעט 96% מכלל הביומסה של היונקים על כדור הארץ.

2. סך פליטות גזי החממה מעשה ידי אדם היא יותר מ-55 ג׳יגה-טון פחמן דו-חמצני בשנה. הפליטות נוצרות בגלל שריפת דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז), תעשייה, חקלאות, יערות, תשתיות, בנייה ועוד. הפליטות הללו כבר הובילו להתחממות גלובלית של יותר מ-1.1 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע בתקופה הטרום-תעשייתית שהחלה לפני 150 שנה.

3. האופן שבו שמרנו על הטבע ועל המגוון הביולוגי עד היום לא היה מספיק טוב. לא הצלחנו לעצור את אובדן המגוון הביולוגי בקנה מידה עולמי, סך השטחים המוגנים בעולם קטן מדי, הם מקוטעים ואין מספיק משאבים כדי לוודא שהם אכן ממלאים את תפקידם.
אנחנו חייבים לשנות גישה. צריך להרחיב את השטחים שבהם הטבע זוכה לשמירה ולהגן על המסדרונות האקולוגיים החיוניים, שמקשרים בין מרחבים מוגנים, כמו שמורות טבע, ומאפשרים למינים של חיות וצמחים לנוע ממקום למקום במידת הצורך. בלעדיהם, יכולת ההישרדות שלהם נפגעת קשות. חשוב לאמץ תוכניות להגן על הטבע מחוץ לשמורות טבע ולהשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לשמור עליו באמת.

4. 30%-50% משטחי הקרקע ופני האוקיינוס. זה היקף השטחים שצריך להגן עליהם בים – כדי לשמור באמת על הטבע ולשקם את המערכות שהרסנו.

5. פתרונות מבוססי טבע יכולים יעילים בפתרון משבר האקלים. שמירה על המערכות הטבעיות ושיקום שלהן ביבשה ובאוקיינוסים הן הפעולות החשובות ביותר כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים. הן חשובות להפחתת הפליטות (מיטיגציה), מכיון שהמערכות הטבעיות לוכדות בתוכן ואף סופחות אליהן פחמן מהאוויר; והן גם יעילות להיערכות שלנו לשינויים שיוצר המשבר (אדפטציה) – כיון שהן יכולות לסייע במיתון שטפונות, שריפות ועוד.

6. פתרונות למשבר האקלים שלא לוקחות בחשבון את הטבע – עלולים רק להזיק. פעולות להפחתת פליטות של גזי חממה שמתעלמות מהמשבר של המערכות הטבעיות עלולות להביא לתוצאות הפוכות מהרצוי. למשל, נטיעת יערות מלאכותיים, שאמורה להגביר את ספיחת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה, עלולה להחריף את ההתחמות הגלובלית אם היא מבוצעת, למשל, באזור מדברי בהיר ובאופן שאינו מתאים למערכות האקולוגיות. זאת מכיוון שצבעו הכהה של היער קולט קרינה רבה יותר מאשר המדבר הבהיר.

7. תעשיית המזון אחראית ל-21%-37% מכלל הפליטות של גזי חממה. חקלאות בת קיימא יכולה לחזק את יכולת ההישרדות של הטבע ולשפר את ההתמודדות שלנו עם משבר האקלים. זו דרך להקטנה של כמות הפחמן באטמוספירה – על ידי העלאת כמות הפחמן שנאגר והפחתת הפליטות.

8. יצירת תשתיות ירוקות בערים חשובה. היא מסייעת גם להתמודדות עם משבר האקלים וגם לשיקום מגוון המינים בטבע – וכך עוצרת את המעגל ההרסני של פגיעה בטבע שמאיצה את משבר האקלים.

אפשר לפתור את שני המשברים - ביחד

למרות הקשר ההדוק, הטבעי והפשוט בין משבר האקלים למשבר של הרס הטבע – העולם מטפל בהם בנפרד. קחו לדוגמה את הארגונים הבינלאומיים המרכזיים ביותר: בעוד שבמקום אחד נמצאים מומחי האקלים שחברים בפאנל המרכזי והחשוב ביותר בעולם שפועל בצמוד לאו״ם (הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, IPCC); במקום אחר נמצאים המומחים שחברים ובפלטפורמה הבין-ממשלתית למגוון ביולוגי ושירותי מערכות אקולוגיות (IPBES).

הפיצול הזה הוא טעות גדולה, שגורמת לפספוס פתרונות שיועילו לשני המשברים, ולפעמים אפילו מובילה לפתרונות מזיקים.

כך למשל, אם המערכות הטבעיות יהיו שלמות, בריאות ומתפקדות – הן יעזרו ללכוד חלק מהפחמן המזיק שבני האדם פולטים וכך יעזרו לנו להתמודד עם משבר האקלים.

לעומת זאת, כשמנסים לפתור את פליטות הפחמן המזיקות על ידי הצבה של טורבינות רוח או פאנלים סולאריים, ובדרך פוגעים בעופות שנטבחים על ידי הפרופלורים של הטורבינות, או מקימים פאנלים סולאריים על חשבון מרחבים פתוחים ומצמצמים עוד יותר את שטחי המחייה של חיות הבר והצמחים – גורמים לנזקים אדירים שיכולים גם להגביר את ההרס של הטבע וגם להזיק למצב האקלים.

אז איך מקדמים פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים? בכתבה הבאה, שתתפרסם בקרוב, נסביר איך שומרים על מערכות הטבע (המערכות האקולוגיות) – שבלעדיהן אין לנו אקלים יציב, לא מזון, לא מים, ולא בריאות.