כל מה שחייבים לשנות
בחוק האקלים החדש כדי לדאוג לעתיד שלנו בישראל

מערכת החברה להגנת הטבע

בפעם הראשונה בישראל, הממשלה אישרה את קידומו של חוק אקלים. זה צעד הכרחי כדי שכולנו נוכל להתמודד עם משבר האקלים הגדול שמשפיע על כל תחום בחיינו.

אבל יש גם כמה בעיות בהצעת החוק. כדי להתמודד עם המשבר שמסכן את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו – אנחנו חייבים חוק אקלים הרבה יותר שאפתני. 

אז מה עושים? ההסבר המלא בכתבה.

שריפה ביער
שריפה ביער. שאטרסטוק

נתחיל בחדשות הטובות: בפעם הראשונה בישראל, הממשלה אישרה השבוע נוסח לחוק אקלים. זהו שלב חשוב והכרחי במאבק של מדינת ישראל במשבר האקלים, שמשפיע על כל תחום בחיינו: הסביבה, הכלכלה, החברה או הבריאות.

זה אומר שאנחנו מצטרפים לשורה ארוכה של מדינות שאימצו חוקי אקלים, ועיגנו מסגרת מחייבת להתמודדות עם משבר האקלים. כעת החוק יעבור לדיונים ארוכים בוועדות הכנסת.

אבל לצערנו יש גם בעיות בתזכיר החוק שאושר בוועדת השרים לחקיקה: הוא לא מספיק מתקדם, מקיף ושאפתני. אנחנו חייבים לעשות יותר, הרבה יותר, כדי להתמודד עם האתגר העצום, שכל העולם מתגייס היום להתמודד איתו – אתגר בעל השלכות סביבתיות, בריאותיות וכלכליות דרמטיות, שישפיעו העתיד שלנו ושל הילדים שלנו.

ישראל מתחממת יותר

נזקי האקלים הצפויים בישראל בעשורים הקרובים הם כבדים ביותר. ישראל מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי, ומשבר האקלים צפוי לגרום כאן לשטפונות, הצפות, מדבור ופגיעה הולכת וגוברת במערכות הטבע המקומיות – שנחוצות לשמירה על תנאי המחיה שלנו כאן.

מבקר המדינה קבע באחרונה ש"ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת, זאת אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר, ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה".

לכן, המטרה של חוק האקלים היא ברורה: ליצור מסגרת מחייבת להתמודדות עם משבר האקלים.

על פי הצעת החוק שעברה בממשלה, המסגרת הזו כוללת קביעת יעדים להפחתת פליטות, הקמה של גופים מייעצים לממשלה, והכנה של תכנית לאומית להפחתת פליטות ולהתיערכות לשינויים הצפויים, שאליה יהיו מחוייבים כל משרדי הממשלה. זה לא מספיק.

כדי שנעמוד ביעדים שהעולם מסמן לעצמו לשנת 2030 ולשנת 2050 – אנחנו חייבים להתחיל לעבוד עכשיו

עשן יוצא מארובת מפעל
מפעל מזהם. צילום: דב גרינבלט

חייבים לשנות את החוק

אם חוק האקלים יעבור בנוסח שהממשלה אישרה – הוא לא יעמוד במטרה שלו, ואנחנו לא נוכל לשנות כיוון ולהתמודד עם הסיכונים הגדולים שעומדים בפנינו. הנה 4 נקודות חשובות שחייבים לשנות בחוק האקלים:

1. הנוסח הנוכחי של חוק האקלים מאמץ יעדים נמוכים מאוד להפחתת הפליטות המסוכנות של גזי חממה, החק מכוון להפחת של 27% פליטות עד שנת 2030 – אבל מדעני האו"ם קבעו שנדרשת הפחתה של 45% לפחות, ולשם מכוונות מדינות בעולם רבות בעולם.

2. משרדי הממשלה אינם מחוייבים להכין תוכניות שאפתניות להפחתת פליטות במשרדיהם. המשרדים יכולים לבחור להכין תכנית כזו, אבל – הם גם יכולים לבחור שלא.

במקרה כזה, המשרד להגנת הסביבה יכין עבורם את התכנית, ואפשר לשער שהוא יצטרך להיאבק במשרדים השונים שצפויים להתנגד ולהיאבק בקידום התכנית שהמשרד להגנת הסביבה הכין עבורם.

3. היעד המשמעותי – איפוס פליטות עד שנת 2050 – אינו מגובה ביעדי ביניים. מכיון שהממשלות בישראל יתחלפו כנראה עוד עשרות פעמים עד 2050, הרי שהמשמעות היא שאין בחוק שום מנגנון שמבטיח שהעבודה להפחתת הפליטות תתחיל כבר מחר בבוקר. וכדי שנעמוד ביעדים שהעולם מסמן לעצמו לשנת 2030 ולשנת 2050 – אנחנו חייבים להתחיל לעבוד עכשיו.

4. החוק אמנם נותן משקל לפתרונות שמבוססים על הטבע, אבל הוא לא מתייחס לחשיבות של המערכות הטבעיות כחלק מהמאבק במשבר האקלים.

לטבע שלנו יש יכולת לעזור לנו להתמודד עם משבר האקלים – לספוח פחמן בעצמו, לסייע במיתון שטפונות וההצפות, לצנן ולווסת את האויר והמים שלנו. כדי שהטבע יעשה את כל זה אנחנו חייבים לשמור עליו – כחלק בלתי נפרד מהמאבק במשבר האקלים.  

החברה להגנת הטבע תפעל לקדם שינויים בתזכיר חוק האקלים – כך שבתהליך החקיקה בכנסת החוק יעודכן, וישראל תזכה במדיניות אקלים מתקדמת, ביעדים שאפתניים בהרבה, תוך שמירה על הטבע שהוא בן הברית שלנו במאבק במשבר האקלים. 

רוצות להצטרף למאבק במשבר האקלים?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו