מי את, יוליה?
יוליה, היא כלבת ים שעלתה לביקור מהמים על החוף ביפו ביום שישי האחרון (12.5.23). מטרת הביקור הקצר שלה הוא לנוח, להנות קצת מהחוף ביפו אבל בעיקר, לפי חוקרי רשות הטבע והגנים ועמותת דמפיס – להחליף פרווה.
יוליה היא כלבת ים מיוחדת. רוב מיני כלבי הים חיים באזורים קוטביים וממוזגים – למעט כלבי הים הנזיריים. מין אחד מקבוצה זו הינו כלב הים הנזירי התיכוני, זה המין של יוליה שלנו. זהו מין אנדמי ויחיד לים התיכון, אשר נמצא בסכנת הכחדה. מדובר באחד ממיני היונקים הנדירים ביותר בעולם, וכיום נותרו מאות בודדות שלו, באזור מערב טורקיה, איי יוון ומאוריטניה. הוא נצפה לעיתים נדירות בחופים הצפוניים של ישראל ובעיקר בראש הנקרה, כמבקר מזדמן (אין לו כאן אוכלוסייה קבועה). אגב, השם "יוליה" נבחר לה על ידי ילד שראה אותה מבין הצופים הראשונים, ואפילו מנע מעוברי אורח להציק לה. אולי זה הרומיאו שלה
למה דווקא עכשיו?
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, מספר לנו: "אמנם כלבת הים בחרה בזמן מתוח מבחינה ביטחונית, לקפוץ לבקר. אבל מבחינת הים, זהו החודש הבטוח ביותר עבורה, בשל איסור הדיג בישראל, כחלק מרפורמה שקידמנו בשנת 2016."
אם אתם לא בענייני הדיג, נכניס אתכם למהדורת 2023 – בחודש מאי בישראל אסור לדוג בים התיכון, למעט דיג מכמורת ודיג בחכה מהחוף. ביוני יש איסור על הדיג במים הרדודים (פחות מעומק 30 מ'), ובמים העמוקים יהיה אסור לדוג למעט מספר היתרים חריגים. זאת בגלל שבחודשים אלו זו עונת הרבייה של הדגים. עונה זו היא רגישה ביותר עבור הדגים, מפני שאם הדגים הבוגרים לא מצליחים לעשות ילדים, כי בני האדם מפריעים להם באמצע, באמצעות דיג לדוגמה, אוכלוסיית הדגים לא יכולה לשמור על יציבות ומינים רבים פשוט עלולים לא לשרוד.
עד לפני שנים ספורות לא הייתה כל מגבלה על דיג בים התיכון של ישראל במהלך עונת הרבייה. רק בשנת 2016, במסגרת רפורמת הדיג ועתירות שלנו לבג"צ, הוחל איסור דיג חופי וספורטיבי בחודשי האביב. התקנות האלו מגינות על הדגים מפני דיג ישיר בעונה הרגישה ביותר עבורם וגם מונעות נזק עקיף לדגים שנלכדים בציוד דיג לא-בררני כשלל לוואי – דגים ובעלי חיים אחרים שאינם מיני המטרה שנלכדים "על הדרך". בחמש שנים האחרונות עשה אגף הדיג במשרד החקלאות שימוש נרחב בסעיף החרגה בתקנות הדיג, ובפועל הותרה פעילות דיג רבה במהלך עונת הרבייה. השנה, בעקבות התנגדותנו לטיוטת המועדים והאיסורים שפרסם פקיד הדיג, ולאחר פסק דין בבית המשפט העליון, שיצא בעקבות ערעור של החברה להגנת הטבע בשנת 2022 ועיגן עקרונות חשובים בנוגע לעונת הרבייה, עודכנה ההחלטה הסופית בנוגע לעונת הרבייה, והיא משופרת מאוד ביחס לשנים הקודמות.
עם זאת, עדיין יש עבודה לעשות כדי להבטיח שאיסור הדיג בעונת הרבייה יגן על הדגים – אבל באמת:
💙הבטחת 60-90 ימים ללא דיג, כמו שהחוק קובע. אנחנו ממשיכים להתנגד להיתרים שניתנו המאפשרים דיג בשיטות לא סלקטיביות במהלך עונת הרבייה ופגיעה במינים מתרבים בדיוק בעונה הרגישה שלהם.
💙הוצאת טונה כחולת הסנפיר והטונית האטלנטית מרשימת המינים המותרים לדיג בעונת הרבייה. אבסורדי ששני מינים שנמצאים בשיא עונת הרבייה שלהם יותרו לדיג דווקא בעונה זו, התוצאה היא ציד של נקבות מלאות ביצים!
💙הארכת השבתת הדיג כך שתכלול את אפריל. תקופת איסור הדיג כיום מתעלמת משינוי האקלים בים והצורך להאריך את משך ההשבתה כדי לאפשר הגנה נאותה למינים שהקדימו את רבייתם, כמו גם עבור מינים מוגנים המתרבים בחודש זה.
האם נראה עוד כלבי ים בחופינו?
יוליה היא למעשה כלבת הים הראשונה שנצפתה על החוף בישראל. בשנת 2010, אותרה כלבת ים על שובר הגלים של המרינה בהרצליה, מאז – נצפו כלבי ים רק ליד החופים, בתוך המים.
אחת הסיבות להצטמצמות האוכלוסייה של כלב הים הנזירי היא היעדר תנאים נוחים עבורו להתרבות. נקבות כלבי הים נמנעות מלהמליט ולטפל בגוריהן בקרבת בני אדם, דבר אשר מקשה עליהן כיום למצוא אזורים המתאימים לרבייה. באזורים בהם עדיין יש אוכלוסיות קטנות של מין זה, הוכרזו מספר אזורים מבודדים יחסית, עם נקרות באזור החוף, כעל שמורות טבע סגורות לטובת כלב הים הנזירי.
ישראל מהווה מסדרון מעבר חשוב בין האוכלוסיות האירופאיות של מין זה לבין הצפון אפריקאיות, ושמירה על החיבור ביניהן קריטית להתאוששות המין. מאחר וכיום אין אזורים סגורים למבקרים לאורך קו החוף הישראלי, ספק אם הפרטים הבודדים הנצפים לאורך חופינו יצליחו למצוא מחסה ולהתרבות כאן. עם זאת, התצפיות הבודדות בעשור האחרון בישראל הגיעו לאחר יותר מ-50 שנים שלא נראו בארץ כלל, כך שאולי עדיין יש מקום לאופטימיות.
לקריאה נוספת על כלבי הים בישראל לחצו כאן!
אתם יכולים לעזור להציל את בעלי החיים הימיים!
אם ראיתם מפגע בחוף, או אפילו תצפית ימית מעניינת, דווחו לנו באפליקציית Seawatch, אפליקציה שבאמצעותה תוכלו להעביר מידע בקלות ובמהירות לגורמים הרלוונטיים לטיפול. את האפליקציה אפשר להוריד בלחיצה כאן.
בנוסף, אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של החצי הכחול, פרויקט הים של החברה להגנת הטבע
ולמרות שגם אנחנו התאהבנו קצת ביוליה – אנחנו מזכירים שאין להתקרב לכלבת הים. כל עוד יוליה שוהה בחוף, פקחים ומתנדבי רשות הטבע והגנים, כמו גם חוקרי דלפיס ומתנדבי העמותה, שומרים עליה במשך כל שעות היממה.
