1. איך שביל נולד
כמו בכל דבר טוב, גם ההקמה של שביל ישראל דרשה הרבה מאמצים. העיתונאי ואיש הטבע, אברהם תמיר ז״ל, טייל בשביל האפלאצ׳ים – שביל פופולרי באורך של כ-3,500 ק״מ שחוצה את מזרח ארצות הברית – ושם עלה בדעתו הרעיון ליזום שביל דומה בישראל. הוא העביר את הרעיון לאורי דביר, יו”ר הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע – שנדלק והחל לעבוד על התכנון והביצוע המורכבים שנמשכו יותר מעשור. שמעתי את דביר מדבר על הרעיון בהתלהבות, ושמעתי גם את הספקנים שטענו כי "יש מספיק שבילים, מי יילך בשביל כזה ומי צריך אותו״.
דביר, שהיה סמל לטיולים בטבע בזכות תוכנית הטלוויזיה המצליחה ״נקודת חן״ ששודרה במשך שנים רבות, היה מהחלוצים של סימון השבילים בארץ וראש הועדה לסימון שבילי ישראל במשך שנים רבות. בזכותו ובזכות אחרים, ישראל הייתה הארץ עם כמות סימוני השבילים הגדולה בעולם בייחס לשטח – עוד לפני שביל ישראל שהושק רשמית ב-1995.
דביר יזם, דחף וידע גם לסחוף את קהל המטיילים, שעם השנים מצביע בהמוניו ברגליים ומטייל בשביל הישראל לכל אורכו או במקטעים קצרים. יד ימינו בתכנון ובשטח היה דני גספר, ולצידו עוד רבים וטובים שעזרו ועמלו בתכנון ובעיקר בסימון.
הפתיח של התוכנית נקודת חן
2. שינויים בדרך
עם סיום הסימון של שביל ישראל, הוא התפרש בין קיבוץ דן בצפון למעבר טאבה על שפת מפרץ אילת – עם כ-850 ק״מ של הליכה בין שתי הנקודות. בשנים האחרונות שונה זמנית התוואי והוא מתחיל בתל חי.
כמה עקרונות הובילו את תכנון השביל:
1. השביל יעבור בתחומי הקו הירוק בלבד. החלטה שנבעה משיקולי ביטחון אישי.
2. השביל לא יעבור (כמעט) בשטחים עירוניים. עם השנים העיקרון הזה השתנה, וכיום השביל עובר בטבריה, נצרת, ערי השרון לאורך החוף, תל אביב, ירושלים וערד.
3. השביל לא יעבור בשטחי אש פעילים, כך שניתן יהיה לטייל בו גם בימי החול.
תוואי השביל נבדק באופן רצוף, ומדי פעם עובר עדכונים ושינויים בהתאם לתנאי השטח. אלו השינויים הגדולים שחלו בו:
השרון – השביל סומן בשרון מעט מערבה לקו הירוק וכמעט ולא נגע בחוף הים התיכון. בימי האינתיפאדה השנייה, התערערה תחושת הביטחון במזרח השרון, והשביל הועבר ברובו לאורך חוף הים.
מקטע חוצה נגב – ממכתש רמון דרומה, השביל סומן תחילה בצמוד לכביש 40 כדי לא לעבור בשטחי אש. עם ההקלות במדיניות של שטחי האש, השביל קיבל תוספת מרתקת והחל לעבור באזור שכמעט לא היה מוכר למטיילים עד אז. כיום השביל חוצה את מרכז הנגב ממכתש רמון עד לערבה וממנה עולה אל קניוני ברק וורדית המיוחדים.
דרום מדבר יהודה – אחד האזורים היפים והפראיים בארץ קופח בתכנון הראשוני, אך לפני כמה שנים התוואי שונה והשביל זכה במקטעים יפהפיים הכוללים את מצדה, ים המלח ומישור עמיעז.
"קפד זנבו וראשו" – אם נסתכל על השביל מצפון לדרום, אף שמטיילים רבים צועדים אותו גם בכיוון ההפוך, הזנב שלו הוא מפרץ אילת. בעבר הגיע השביל עד למעבר טאבה וכיום הוא מסתיים בבית ספר שדה אילת.
השינוי במקטע ״הראש״ נושא מורכב יותר. "דן עד אילת" הוא שם סמלי ידוע, ולכן השביל החל בנקודה הצפונית ביותר בתחומי הקו הירוק – קיבוץ דן. ואולם בשנים האחרונות בוטל זמנית מקטע 1, מדן עד לכפר גלעדי, בגלל בעיות בטיחות הנובעות מהצורך ללכת בצידי הכביש – ומתכנני השביל מחפשים פתרונות שיאפשרו להחזיר את נקודת ההתחלה למקומה המקורי.
3. הילדים של שביל ישראל
כמה שבילי בת נולדו לשביל ישראל עם השנים, ביוזמה משותפת של תושבי האזורים השונים והוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע.
הידוע ביותר הוא שביל הגולן, ממרגלות החרמון ועד מבוא חמה. הירושלמים טענו בצדק שבירת ישראל זכאית לשביל משלה וכך סומן שביל ירושלים – מעגל של יותר מ-40 ק"מ בכמה מקטעים, הכולל את עמק הארזים, הר הצופים, סובב עיר דוד, שכונות העיר ובית החולים הדסה עין כרם.
עוד שבילים אזוריים ידועים שנולדו בעשור האחרון: שביל עמק המעיינות, הכולל את הגלבוע ואזור בית שאן; שביל סובב כנרת, פרויקט ייחודי שדרש הכשרת קטעים של צמחייה סבוכה סמוך לחוף והורדת גדרות לא חוקיות שמנעו מעבר חופשי; שביל השרון, מעמק חפר ועד לכפר סבא; שביל רמות מנשה; ושביל סובב מכתש רמון המתחיל במצפה רמון ועובר בנופים המרהיבים של המכתש.
4. החלק הכי קשה בשביל
באופן טבעי, שביל ישראל מחזיק בשיא העולמי של "הנקודה הנמוכה ביותר בעולם", על שפת ים המלח כמובן. הוא כנראה גם השביל הראשון העובר לכל אורכה של מדינה שלמה. הנקודה הגבוהה ביותר לאורכו היא כ-1,200 מטר מעל פני הים בפסגת הר מירון.
מהו המקטע הקשה ביותר? הדעות חלוקות, אך רבים מצביעים על "הר כרבולת" ונחל עפרן כמקטע הקשה ביותר שעברו.
מי שמתכננים ללכת את כל השביל, מתמודדים עם השאלה – האם להתחיל בדרום או בצפון? זו החלטה אישית כמובן, אך ההמלצה הטובה ביותר היא בהתאם למזג האוויר הצפוי: בסתיו ללכת מצפון לדרום, וכך להגיע לקטעים הדרומיים בעונה נעימה יותר להליכה, ובסוף החורף ותחילת האביב להתחיל מאילת – וכך להנות ממזג אוויר קריר יחסית באזורי הנגב.
מחפשים עוד טיפים לשבילסטים מתחילים? היכנסו לכאן
5. מה מספרים המטיילים
איציק בן דב, רכז השטח הוותיק של הוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע, מתאר את שביל ישראל מנקודת המבט המיוחדת שלו:
״מבחינתי, שביל ישראל מספר את סיפורה של הארץ, של נופי טבע ואדם מהצפון ועד אילת. בצפון – מים זורמים וחורש ירוק. במרכז – חופי ים, הרים וגבעות ירוקות. בדרום – מדבר מהפנט.
״השביל עובר בין תילים עתיקים ואתרים תנ״כיים, אתרי התיישבות וזיכרון. המטיילים חולפים בערים, בכפרים ובקיבוצים המייצגים את המגוון של תושבי הארץ. המפגש עם אנשים שונים לאורך השביל הוא חלק חשוב מחוויית ההליכה, ומה שהופך אותו לכל כך מיוחד״.
צחי גלובין, מדריך שטח ותיק ואחד המומחים המובילים לשביל ישראל, מוסיף:
״שביל ישראל הפך לחלק משמעותי מאוד מחיי. לפני שני עשורים, כשהובלתי עובדים של חברת ׳אורבוטק׳ במסגרת טיול של החברה להגנת הטבע, הבנתי לראשונה איך שביל ישראל מחבר בין אנשים שמעולם לא חשבו לעשות צעד קטן של טיול בשבילי הארץ.
״מאז הדרכתי עשרות קבוצות על השביל, המהווה אתגר פיזי מצד אחד, ומצד שני מאפשר לראות את הצד היפה של מגוון האנשים שמטיילים בו. חלק יעשו את כולו מבלי לפספס אף קטע, חלק ילכו את הקטעים המעניינים יותר.
״אבל לא משנה איך מטיילים בשביל – המפגש עם הצועדים בו, צעירים, מבוגרים, מיטיבי לכת, חובבי לכת ומלאכי שביל (שמציעים בחינם או בתשלום שירותים שונים למטיילים בשביל), מאחד בין הנופים הגיאוגרפים המאוד מגוונים שלו לבין פסיפס הישובים והאנשים המגוונים שלאורכו״.