מה קרה באקלים ב-2024
2024 הייתה השנה החמה ביותר על פני כדור הארץ, מאז החלו המדידות הגלובליות. זהו אינו אירוע חד-פעמי: 2024 שברה את השיא של 2023, ששברה את השיא של 2016, ששברה את השיא של 2010 – כך על פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO).
את הסיבה לשיאי החום שמלהיטים את כדור הארץ אנחנו כבר מכירים, כבר עשורים רבים: בני האדם שורפים דלקים בכמות גדלה והולכת, והדבר גורם לפליטת גזים היוצרים "אפקט חממה" באטמוספירה. אפקט החממה שומר יותר חום על כדור הארץ ומוביל את הטמפרטורות לשיאים חדשים.
החום גורם לשינויים רבים נוספים, שכולם הגיעו השנה לשיא: מפלס הים עלה, הקרחונים הנמסים המשיכו להצטמצם, והמערכות האקולוגיות המשיכו להידרדר, הן בהיקפן והן בעושר המינים שבהן. כך נראה משבר האקלים, שהוא כמובן תופעה עולמית אך הפגיעה שלו בישראל חמורה במיוחד.
אבל רגע, יש גם חדשות טובות ושיאים חיוביים שנשברו בשנת 2024!
השימוש באנרגיות נקיות הגיע לשיא ב-2024, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), וההשקעות באנרגיה מתחדשת בארה"ב, אירופה וסין – כמעט שהוכפלו לעומת 2019. זאת בזמן שההשקעות בדלקים מזהמים (נפט, גז ופחם) פחתה במרבית המדינות: בבריטניה נסגרה תחנת הפחם האחרונה, ויותר מדינות כבר גובות מחיר עבור פליטות גזי החממה ההרסניים.
במקביל, 20% מהמכוניות שנמכרו בשנה שעברה היו חשמליות והיברידיות – והמכירות שלהן בעלייה מתמדת, במיוחד בסין העצומה. אפילו קצב כריתת היערות בברזיל נמצא בירידה.
ומה צפוי לנו 2025?
2025 שזה עתה התחילה מעוררת שאלות: האם זו תהיה שנה שבה יישברו שיאים מפחידים נוספים בהסלמה של משבר האקלים, ועד כמה אנחנו בני האדם נתגייס להתמודד איתו?
מצד אחד, בארה״ב יחזור לכהונה שנייה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שביום הראשון לכהונתו הקודמת חתם על ניתוק מהסכם פריז להפחתת פליטות המזהמים לאטמוספירה. גם בכהונה הנוכחית, טראמפ צפוי לגרום לכך שארה״ב תהפוך לשחקן משני במאבק נגד משבר האקלים, ואולי אף גרוע מכך.
ואולם טראמפ לא יוכל לשנות את העובדות בשטח, כמו העלייה בהיקף השימוש במכוניות חשמליות (שאחד היצרנים הגדולים שלהן הוא איילון מאסק, הבעלים של טסלה המקורב מאוד לנשיא הנכנס). טראמפ אינו מסוגל לעצור שינויים שכבר נכנסו לתוקף בתקופת הממשל של הנשיא היוצא ביידן, כמו עידוד השקעות באנרגיה ירוקה, או את המגמה של ירידה תלולה במחירי הפאנלים הסולארים.
על פי תחזית סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), קצב הגידול בקיבולת האנרגיות המתחדשות צפוי לעלות בשנים הקרובות מתוספת של כ-666 ג׳יגה-ואט בשנת 2024 לתוספת גדולה בכ-50%, כ-935 ג׳יגה-ואט בשנת 2030. במסגרת הזו, הרוב המוחלט, 95% מהקיבולת של אנרגיה מתחדשת, צפוי להגיע ממקורות של שמש ורוח, בזכות העובדה שעלויות הייצור שלהם נמוכות יותר מאשר של דלקים מאובנים ואחרים ברב המדינות.
גורם נוסף לעלייה התלולה בהיקף השימוש באנרגיות מתחדשות מתרחש באירופה, שנמצאת בתהליך גמילה מצנרת הגז מרוסיה לאחר המכה שקיבלה בעקבות המלחמה באוקראינה. גם סין, שסובלת מזיהום אויר קשה ביותר בגלל השימוש בפחם, משקיעה רבות באנרגיות נקיות.
איך אפשר לשפר את המצב בישראל?
בישראל, בשנת המלחמה הארוכה, הדיון על משבר האקלים נזנח וירד לתחתית סדר העדיפויות. למרות זאת, הממשלה הביאה אל שולחן הכנסת חוק אקלים, שהדיונים עליו בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת נמשכים מאז ספטמבר.
הבעיה היא שטיוטת החוק, שקודמה על ידי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה שאיפות דלות ביותר בכל הקשור להפחתת פליטות, להשקעה בהיערכות למשבר האקלים, לבחינת הסיכונים הסביבתיים ועוד. המצב עצוב עוד יותר מכיוון שאפילו גרסת החוק הדלה והלא מספיקה הזו עדיין לא נכנסה לספר החוקים, בעיקר בשל התנגדות של משרד האוצר שאינו מעוניין להתחייב להפחית פליטות.
עד שהממשלה תיטול אחריות על חוק האקלים, יש עוד הרבה שאפשר לעשות בישראל, שגם ב-2024 נשברו בה שיאי טמפרטורות:
- תהליכי השיקום של אזורים חשובים ביותר לטבע ולמדינה בנגב המערבי ובצפון הם הזדמנות מצוינת ליישם תובנות אקלימיות הלכה למעשה: לתכנן ולהתקין מערכות סולאריות על הגגות, בבתים מוסדות וחניונים; להשקיע בבניה מבודדת וחכמה אקלימית; ולהקפיד לשמור על הטבע והמערכות האקולוגיות תוך אימוץ פתרונות מבוססי טבע – כמו שימוש בצמחייה מקומית להצללה וקירור, שיקום נחלים ומסלולם הטבעי לקליטת גשמים ומניעת שטפונות, ושיקום מערכות טבעיות שהן חלק מהחוסן הנדרש להתמודדות עם שינוי האקלים.
- בו בזמן על משרדי האנרגיה, האוצר והגנת הסביבה, ועל מינהל התכנון, להוביל מעבר חכם ונחוש לקידום אנרגיה מבוססת שמש – שהיא אנרגיה זולה, מבוזרת ובטוחה, שזמינה לנו בשפע, ואת השימוש בה אפשר וצריך לפתח תוך השמירה על הסביבה: בלי פגיעה במרחבי הטבע הפתוחים, בחיות הבר ובצמחים.