אתמול היה אחד מהרגעים שבהם שנים של עבודה קשה ומאומצת של אנשים רבים בחברה להגנת הטבע – מתכנסות להישג גדול. אמנם הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו מרשים לעצמנו לעצור רגע, לחייך, ולומר – בזכות התמיכה האדירה של החברים להגנת הטבע הצלחנו לשמור על חופי הים של ישראל.

לאחר דיון שנמשך שעות ארוכות, ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במנהל התכנון המליצה לדחות את ההקמה של 5 מתוך 6 מרינות בחופי ישראל.

במילים פשוטות: 5 חופים שהיו בסכנה להפוך למגרשי חנייה פרטיים ליאכטות – יישארו פתוחים וחופשיים. אמנם ועדת המשנה מוסמכת רק להמליץ וההחלטה הסופית תהיה בוועדה הארצית, אבל בשלב זה עמדת החברה להגנת הטבע התקבלה כמעט במלואה.

כמובן שהמאבק הזה עדיין לא נגמר. אנחנו נגיע גם לוועדה הארצית, שם ניאבק על העמדה שלנו נגד הקמת כל המרינות, כולל המרינה השישית בנהריה, שכרגע קיבלה אישור.

אבל למרות הדרך הארוכה שעוד נותרה, אנחנו שמחים לחגוג את ההישג המשמעותי מאוד שכבר השגנו.

"זו אחת ההצלחות הגדולות של החברה להגנת הטבע בשנים האחרונות", אומר דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה. "זה היה מאוד מרגש, זה הישג אדיר".

מתי הכל התחיל?

המאבק נגד הקמת המרינות, שעלה לראש סדר היום בשבועות האחרונים, הוא בעצם קמפיין ארוך שנמשך יותר משלוש שנים.

"לפני כשלוש שנים הוחלט לעדכן את תכנית המתאר הארצית למעגנות – תוכנית שקיימת משנת 1983", מסביר בוימל. "בהתחלה חשבנו שמדובר בעדכון מבורך. חשבנו שהולכים לשפר את התוכנית הישנה. אבל מהר מאוד הסתבר לנו שהולכים לאשר הקמה של מרינות חדשות. מכאן והלאה הפכנו לגורם מאוד אופוזיציוני בתהליך הזה".

במהלך שנות המאבק, החברה להגנת הטבע פעלה מול השרים אריה דרעי ומשה כחלון, במטרה למנוע את ההקמה של מרינות חדשות שיהפכו את הים הפתוח למגרש חניה לכלי שיט.

מה הבעיה במרינות?

ההשלכות של הקמת רעות גם לציבור וגם לטבע. בוימל מסביר: "מנקודת המבט של השלטון המקומי, יש ציפייה שהקמה של מרינות תייצר פיתוח עירוני, הכנסות לעירייה, פיתוח עסקים ומסחר וגם תיירות. אבל בפועל, רוב המרינות בישראל הן הבטחה נכזבת ורובן הפכו לכישלונות כלכליים״.

בנוסף, הסיכון לפגיעה בטבע ולחיות בסכנת הכחדה גדול: "בחלק מהמקומות המתוכננים, המרינות עלולות לקום באזורי הטלה של צבות ים – מין שמצבו גרוע גם ככה״.

לא לנוח על זרי הדפנה

"התהליכים האלה, תהליכי תכנון, הם תמיד מאוד ארוכים ויש בהם הרבה נקודות הכרעה", בוימל מחדד. "לפעמים נראה שיש איזשהו שיא, וזהו. אפשר לנוח. בגלל זה קשה לגייס את הציבור כל פעם מחדש – כי מתקבל בטעות הרושם שהסיפור כבר הוכרע וניצחנו. אבל המאבק טרם נגמר".

ולכל האנשים שהצטרפו למאבק, שלחו מיילים לשרים, הצטרפו לדיונים, תמכו בפרסומים, הוא רוצה למסור: "צריך לשמוח על ההצלחה הזמנית, ולאגור אנרגיה למאבק הבא במועצה הארצית. אנחנו עוד נצטרך את העזרה שלכם בהמשך".

לסיפור המלא על המאבק שלנו נגד הקמת המרינות, היכנסו ללינק