🔥 על מדורות, אנשים וטבע

מזמן מזמן, לפני כ-1.5 מיליון שנה, האדם החל ללמוד להדליק אש ולשלוט בה. מאז, האש תפסה תפקיד חשוב בהתפתחות החברה האנושית, כשסייעה ליצירת מאור, לחימום, לצלייה ובישול ולהרחבת מבחר המזון שצורכים בני אדם, עובדה שתרמה כנראה להתפתחות המוח שלנו.

כיום, אנחנו משתמשים במוצרי חשמל בבתים, אבל ברגעים שבהם אנחנו מתרחקים מהבית – עולה הצורך להדליק מדורה: כדי להתחמם, להכין אוכל או אפילו רק בשביל האווירה והגיבוש החברתי.

ישיבה מול מדורה אחרי יום הליכה ארוך היא רגע של נחת, חום והפוגה במסע ארוך. עם זאת, חשוב לזכור שאם לא נתנהל בצורה זהירה, המדורה עלולה חלילה לגרום לשריפה ולנזק סביבתי חמור. מכיוון שבכל מקרה נסחוב גם גזיה, כלי בישול ופנס, וכנראה שלא נזדקק למדורה כדי לבשל ולהאיר, מומלץ לשקול האם זהו המקום והזמן המתאימים להדליק מדורות, ולהימנע מכך אם התנאים אינם מתאימים.

אם החלטנו להדליק מדורה, לפניכם מדריך שמסביר איך בדיוק צריך לעשות זאת – כדי שאנחנו נהנה מבלי לגרום שום נזקים לסביבה.

🔥 כללי זהירות בהדלקת מדורות בשטח

1. נביא איתנו את חומרי הבעירה. חשוב שנביא איתנו את חומרי הבעירה כדי לא לגרום לנזק לצומח המקומי – נזק שנוצר אפילו אם אספנו ״רק״ כמה ענפים מעץ או משיח. לצאת זאת, חשוב להימנע משריפה של חומרים סינטטיים, או עצים עם ציפוי או חומר כימי, כגון ריסוס נגד תולעי עץ או צבע.

2. נוודא שהדלקת אש מותרת.לפני שנדליק מדורה, חשוב שנוודא שמותר להדליק אש במיקום שבו אנחנו נמצאים. כך למשל, בשמורות טבע אסור להדליק אש, אלא אם צוין במפורש בשילוט בשטח שהדלקת אש מותרת. לעיתים, בעונות מעבר ובשל מזג אוויר חריג, יוצא "צו איסור הדלקת מדורות" של נציב הכבאות, שמתפרסם באינטרנט. אם יש לנו חשש שמדובר במועד שכזה, חשוב שנבדוק ונוודא. בעידן שינויי האקלים, מזג האוויר בישראל הופך חם יבש יותר וישנם יותר ימים מועדים לשריפות לאורך השנה. לכן יש להקפיד על זהירות יתר בנושא.

3. נבדוק אם יש פינה מיועדת למדורות. ישנם חניוני לילה עם פינות מדורה והדלקת אש ייעודיות, במטרה לרכז את המדורות לפינות מוגדרות ולהשאיר את חניון הלילה נקי יותר. אם יש פינה מוגדרת להדלקת אש, יש להעדיף אותה.

4. נבדוק אם ישנם שרידי מדורות קיימות. אם אין פינות מדורה ייעודיות, עדיף להדליק את האש על גבי שרידים של מדורה. יש לכך שתי סיבות: ראשית, במקרים רבים גחלים שלא נשרפו עד תום יכולים לשמש כחומר בעירה; ושנית, מדורות משאירות פעמים רבות "צלקות" בשטח, כמו סימני המדורה הכוללים את הגחלים, את האפר וגם את העשבים הנמוכים הסמוכים למדורה שאותם האש מכלה תוך כדי השריפה. על הלכלוך הזה לא נעים לישון וחניוני הלילה מלאים בו לצערנו, לכן עדיף להשתמש בשרידי מדורה קיימת ולא לייצר "צלקות" נוספות בשטח.

5. אם אין שרידי מדורות קיימות, נחפור בור עבור המדורה. עדיף להדליק את המדורה בבור, שיעזור לגדר אותה ובהמשך גם לכסות אותה ולהעלים את הלכלוך.

6. נוודא שהמדורה לא נעשית מתחת לעץ ובסמוך לשיחים. כדי למנוע מהגיצים להגיע אל ענפי העצים והעלים הנמוכים, נרחיק אותה מהם.

7. אין צורך לגדר את המדורה באבנים.אף שזו פתרון פופולרי, תיחום המדורה באבנים אינו מועיל ואף עלול ליצור סכנה. סלעים מסוימים אינם עמידים לחום שמייצרת המדורה, כמו אבני גיר הנוטות "להתפוצץ" בחום גבוה,כשהרסיסים עלולים לעוף עלינו. ובכל מקרהף האש מכלה את מעט העשביה הנמוכה שבסביבתה, וכך נוצר מעין גידור טבעי לשטח המדורה.

8. כאן תמצאו את כללי הזהירות שעליהם חשוב להקפיד בסיום המדורה.

🔥 איך מכינים ומדליקים מדורה

כיצד נצית את האש? גפרורים או מצית הם האפשרות הנוחה ביותר. ניתן להצית אש גם באמצעות אבן אש, אך היא כבדה יותר ודורשת מיומנות גבוהה.

איסוף חומרים להדלקה: להדלקת המדורה נצטרך חומרים דליקים הנמצאים סביבנו. עשבים מתים ויבשים, מחטי אורנים ואפילו ניירות טואלט בהם השתמשנו במהלך היום. אם אין שום דבר בנמצא, ניתן לחתוך באמצעות סכין טובה שבבי עץ דקים מחומרי הבעירה שהבאנו מראש, כמו חתיכות עצים ומשטחים אותם תיכננו להבעיר במדורה.

חומרים לבעירה: כדי לשמור על הצמחיה הטבעית שסביב חניון הלילה, נמנע בכל מחיר משבירת ענפים ופגיעה בעצים או בשיחים. חשבו לרגע מה יקרה אם כל אחד ואחת מאיתנו ישברו רק ענף אחד, זכרו שגם לגזע עץ רקוב המתפורר בשטח יש משמעות וחשיבות סביבתית – למשל, הוא משמש בית ומזון למגוון חרקים ופטריות, שהם חלק מהמגוון הביולוגי באזור.

החומרים לבעירה צריכים להיות יבשים, וניתן להשיג אותם מאיסוף שארים ממדורות אחרות בחניון ומשטחי עץ שמשאירים אחריהם לעיתים ג'יפאים, או באמצעות "הטמנות". בחניוני הדרום ניתן לרכוש מהמטמינים, בנוסף לבקבוקי מים, גם שקי עצים למדורות.

הדלקת המדורה: יושבים על הברכיים ליד המקום בו נרצה להדליק את האש, ומכינים בצד ערימות של החומרים להדלקה ולבעירה לפי הסדר. תחילה, מכינים ערימה של חומרי ההדלקה הדקים והדליקים ביותר (כמו שבבי עץ, מחטי אורן או ניירות טואלט). אחר כך, מוסיפים זרדים יבשים קטנים שמצאנו על הרצפה, ולבסוף אצ חומרי הבעירה שמטרתם לבעור זמן רב, כמו קרשים.

ישנן שיטות שונות להנדסת מדורה, והפשוטה מכולן היא כנראה שיטת האוהל או הפירמידה. עורמים, על פי מבפנים החוצה: חומר קל להצתה בתחתית, ומעליו זרדים מהקטנים לגדולים. מוודאים כל העצ שהפרמידה מאווררת מספיק כדי שייכנס אליה החמצן החיוני לבעירה.

אחרי שהפירמידה מוכנה, מציתם את החומרים הדליקים ביותר שנמצאים בתחתית. לרוב, כשעושים זאת נכון, האש ניצתת ומתפשטת מהחומרים הדליקים ביותר לזרדים. בפועל, לעיתים צריך להוסיף עוד מהחומר הדליק ביותר עד שהאש נתפסת בזרדים, או לנשוף בעדינות אל האש מלמטה. אחרי שהזרדים החלו לבעור, מוסיפים בהדרגה זרדים גדולים יותר עד שנגיע לקרשים. כל העת יש לוודא שהמדורה מאווררת ונכנס חמצן כדי שהאש לא תחנק.

תכננו לבשל במדורה? יש להימנע מהעמדת הסיר על העצים במדורה או על אבני גיר. כפי שציינו, האבנים עלולות להתפוצץ, והקרשים שבמדורה עלולים להישבר תוך כדי הבעירה. לכן יש לוודא שהסיר יציב ולא יכול ליפול עלינו או על המדורה.

משגיחים תמיד על המדורה כשהאש דולקת: כך נמנע שריפות יער והתפשטות האש.

🔥 כללי זהירות בסיום מדורה

בסיום המדורה, יש לוודא שהיא כבויה לחלוטין – בין אם על ידי שפיכת מים או על ידי שתן. בימים חמים ויבשים – חשוב לוודא כמה פעמים שהאש כובתה לחלוטין, תוך כדי הזזת הפחמים והפיכה שלהם.

אם לא הדלקנו את המדורה בתוך בור, כפי שמומלץ לעשות, יש לחפור בור ולהעביר אליו את שרידי הגחלים והאפר. אז, יש לכסות את הבור באדמה, וכך להרוויח שתי תועלות: לוודא שהמדורה כבויה, ולנקות את השטח מה"צלקות" של המדורה.

מסמנים את הבור באמצעות מקל או אבנים. לאחר שקברנו את הגחלים וכיסינו את הבור, יש לסמן את הבור באמצעות מקל, קרש או אבנים. הסימון נחוץ כיוון שבשעות הראשונות הגחלים נשארות חמות. למרות שכיסינו באדמה, גם האדמה מתחממת וכך נמנע מאחרים להתיישב במקום ולהיכוות.

אם השתמשנו במשטחי קרשים, חשוב שנאסוף אחרינו גם את המסמריםץ המסמרים מהווים מטרד וחניוני הלילה מלאים בהם. המתכת לא תתכלה, ולכן נאסוף אחרינו גם את הפסולת הזעירה הזו.