חשוב להבין: כל מה שנשאיר אחרינו על פני השטח, יישאר שם לתקופה ארוכה. זה נכון גם לנייר טואלט ולצרכים שלנו, ובוודאי למגבונים או לתחבושות היגייניות.

לכן, האחריות לשמור על התברואה והנקיון היא עלינו, המטיילות והמטיילים. זו הדרך להבטיח שאנחנו וכל מי שיבואו לטייל אחרינו יוכלו ליהנות מטבע במצבו הטבעי והנקי.

הבעיה הזו בולטת במיוחד בשבילים ארוכים, כמו שביל ישראל, או במסלולים פופולריים – כשהמטיילים הרבים גורמים לעומס על התשתיות, כמו למשל בחניוני הלילה, שברובם אין שירותים מסודרים.

🚻 נייר טואלט - נשאר חודשים בשטח

מחשבה רווחת היא שאפשר להשאיר נייר טואלט בשטח כי הוא מתכלה. נכון, הנייר אכן יתכלה, השאלה היא מתי ובאילו תנאים.

בניגוד להדחתו באסלה, שם הוא פוגש בסביבה מימית – נייר טואלט שנשאיר אחרינו בטבע יישאר באזור במשך חודש עד ארבעה חודשים, תלוי בכמות המשקעים בה הוא יפגוש, בקרינת השמש, בלחות וכו׳.

כך למשל, אם אנחנו מטיילים לאורכו של שביל ישראל – נייר טואלט שנשאיר אחרינו בחניוני הלילה עדיין יכתים את הסביבה הרבה אחרי שאנחנו נסיים לטייל בשביל ישראל.

🚻 מגבונים, תחבושות היגייניות וטמפונים - נשארים מאות שנים בשטח

מרבית המגבונים מיוצרים מאל-בד, שהוא למעשה בד לא ארוג שעשוי מחומר סינתטי בשם פוליפרופילן – ולוקח לו הרבה זמן להיעלם מהשטח. כמה זמן זה הרבה זמן? למגבון שנשאיר בטבע יקח בממוצע 500 שנה להיעלם!

גם מגבונים המשווקים כמגבונים מתכלים העשויים מחומרים צמחיים, מתפרקים באופן שאינו מושלם ובאיטיות רבה. מכאן שלא משנה איך ישווקו לנו את זה, המגבונים שנשאיר אחרינו לא יעלמו כלא היו. לכן, מומלץ להימנע מהשימוש בהם. אם ממש נתעקש להשתמש במגבונים, נאסוף אותם בשקית זבל ונזרוק בפח הקרוב במקום להשאיר אותם בטבע.

בדומה למגבונים, גם תחבושות היגייניות חד-פעמיות וטמפונים מיוצרים מחומרים שאינם מתכלים בקלות. גם כאן מדובר בפרק זמן עצום של מאות שנים עד שהן ייתכלו. לכן כשאנחנו משתמשות במוצרים הללו, חשוב לארוז אותן בשקית זבל ולזרוק בפח הקרוב.

🚻 איפה מומלץ לעשות צרכים בטבע

להתרחק ממקורות מים בחיפושנו אחר מקום שקט ומבודד לעשיית צרכים, מומלץ להתרחק מאנשים וגם ממקורות מים. יש חשיבות גדולה לשמור על מקורות מים נקיים: לטובת מטיילים שמטהרים מים במסלולים בדרכים שונות (בחו״ל מטיילים גם מרשים לעצמם פשוט לשתות מהנחלים), וכמובן לטובת חיות הבר שמגיעות לשתות מהנחלים והמעיינות – שבסמוך להם יש סביבה שלמה של חיות וצמחים שתלויים בהם.  לכן נאמץ לעצמנו הרגל להתרחק לפחות 90 צעדים ממקור מים כשנרצה לעשות צרכים בטבע.

לקבור את הצרכים מצאנו מקום מבודד, שקט ורחוק ממקור מים? כעת נחפור בור קטן באמצעות את חפירה קטנה שהבאנו איתנו מראש מהבית, או מקל שמצאנו בשטח. הבור צריך להיות בעומק 10 ס"מ לפחות.
אחרי שחפרנו בור מתאים, נעשה את הצרכים בתוך הבור, ואם לא הצלחנו לקלוע, נזיז אותם באמצעות מקל אל תוך הבור ונכסה באדמה. לסיום נניח אבן גדולה על הבור כדי למנוע מהאדמה להיחשף ומאחרים לחפור באותו מקום.

לאסוף נייר טואלט בשקית את נייר הטואלט ששימש אותנו נאסוף בשקית זבל, נקשור ונזרוק בפח הקרוב.

🚻 ומה לגבי שטיפת ידיים?

עדיף אלכוג'ל מים הם משאב מוגבל לעיתים, במיוחד במסלולי הדרום. בחלק מהחניונים ישנם עוקבי מים עם מאגר מוגבל של מים שאמור לשמש מטיילים ומטיילות רבות. לכן, נעדיף לחטא ידיים באלכוג'ל ולא לבזבז את המשאב היקר.

עדיף סבון מחומרים טבעיים אם בחרנו לשטוף ידיים במים, חשוב להימנע משימוש בסבון שאינו טבעי. ישנם סבונים העשויים מחומרים טבעיים המתפרקים בטבע בצורה טובה, ולכן מתאימים יותר גם לכביסה או שטיפת כלים במהלך טיול בטבע. לעומתם, סבון כלים או שטיפת ידיים רגיל אינו מתפרק בצורה טבעית – וכשאנחנו משתמשים בו בבית, הוא עובר תהליך ארוך של טיהור במכון השפכים הקרוב לביתנו.