חברות ותקשורת

דולפינים יכולים להחזיק ידיים (או יותר נכון, זנב) בזמן השחייה, כדי להישאר קרובים אחד לשני. מה שיפה זה שגם אם הדולפינים לא תמיד מונוגמיים לכל החיים, הם יכולים לשמור על קשרים חזקים לאורך זמן.

הדולפינים מקפידים גם על תקשורת: דולפינים חברתיים מאוד, ומשתמשים במגוון רחב של צלילים כדי לתקשר אחד עם השני. הם מציינים את השאיפות, הצרכים והרגשות שלהם בצורה ברורה.

השקעה ושותפות

הכירו את משפחת הנמיות המצויות. הנמיה היא טורף ממשפחת הגחניים אשר שוכנת בכל החבל הים התיכוני בארץ, לרוב, סמוך למקורות מים. זהו מין חובב חום, ולכן נדיר למוצאו בפסגות גבוהות וקרות.

טרם ההזדווגות עוסקים הזכר והנקבה ב"משחק מקדים", שכולל השמעת קולות על ידי הזכר וחזרה עליהן על ידי הנקבה, מרדפים של הזכר אחר הנקבה ועוד.

המבנה המשפחתי מאוחד ומגובש: הנקבות משתתפות בהנקת כלל הגורים במשפחה, והמשפחה כולה תעמוד לצד בן משפחה שהותקף. מלבד צייד משותף, הגנה על חברי המשפחה וגידול צאצאים משותף, עוסקות הנמיות בחלק ניכר מזמנן גם במשחק משותף שהוא הבסיס להכשרת הצעירים לחיים עצמאיים.

פתיחות והתנסות

האם פעם תהיתם לעצמכם איך זה יהיה להפוך, פתאום, בבת אחת, לבן או בת המין השני?

בניגוד אלינו, אצל דקר הסלעים, או איך שמכנים אותו בתפריטי מסעדות – לוקוס – לא צריך לחשוב יותר מדי. החלפת מין אצלם היא דבר שבשגרה.

כל דקר מתחיל את חייו כדקרית נקבה, ורק בגיל 7 חלקן הופכות לזכרים. הנקבות עצמן מגיעות לבגרות מינית רק בגיל 3. לאחר שחלק מהדקריות בשכונה הפכו לזכרים, הן זקוקות לעוד כמה שנים על מנת להגיע לבגרות מינית כזכרים, בגיל 8 עד 16 שנים.

ואז, רק אז, מתחילה "עונת החתונות": לצורך רבייה, נפגשים המוני דקרים לאורגיה מרהיבה שבה הנקבות והזכרים משחררים למים תאי זרע וביצית, כך שההפריה עצמה מתרחשת מחוץ לגוף הנקבה, בתוך המים. חגיגה!

עוד על דקר הסלעים ועל האיומים שמסכנים אותו, תוכלו לקרוא כאן