כולנו יודעים שהמאפיינים הבולטים ביותר של ציפורים הם נוצות, כנפיים ומקור – וכולנו מדמיינים אותן במבנה משפחתי של זכר, נקבה וצאצאים (לא בהכרח עם בית במושב וכלב מחמד). אולם לכבוד ט״ו באב שנחגג היום, נגלה עובדה אחת שהוסתרה מאיתנו – כל הציפורים בוגדות!
רגע, מה?
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, מספר שבאופן עקרוני, אצל ציפורים יש חשיבות למבנה הזוגי הקבוע ולזכר ולנקבה יש תפקידים מוגדרים. "אצל רוב מיני הציפורים, הזכרים צבעוניים יותר ומחזרים אחר הנקבות והן אפורות או חומות יותר, בצבעי הסוואה שמסייעים בהגנה על הקן ועל הגוזלים מפני טריפה״, הוא אומר.
כמו כן, ברוב המינים הנקבות נושאות עיקריות בנטל הדגירה ובטיפול בצאצאים בשלבי החיים הראשונים. המבנה המשפחתי הגרעיני הבסיסי הזה מאפשר יציבות ויכולת הצלחה גבוהה יותר להפריח גוזלים או אפרוחים.
עם זאת, בכל מין של ציפור בו התבצע מחקר, התגלה שאין דבר כזה מונוגמיה מלאה. גם אצל הזכרים וגם אצל הנקבות, יש שאיפה לגוון את הגנים שמזינים את הדנ״א של הרך המתפתח בביצה. ככל שמגוון הגנים של תאי הזרע או הביצית רחב יותר, האוכלוסיה מתחזקת ויש לזה יתרונות אבולוציוניים", מסביר פרלמן.
אז איך זה עובד?
מלבד התא המשפחתי הברור (זכר, נקבה, צאצאים), שני בני הזוג מחפשים פרטנרים אחרים שמסתובבים ומחפשים הזדמנויות. "במילים אחרות״, מבהיר ד״ר פרלמן, ״הנקבות בוגדות בבעליהן עם מספר זכרים, אבל עדיין מטילות את הביצים בקן שנבנה עם בן הזוג העיקרי. גם הזכרים מחפשים נקבות נוספות להזדווג איתן. אני לא מכיר מקרה שמתואר בו מונוגמיה רומנטית כפי שאנחנו מדמיינים".
לזכרים ולנקבות תפקידים זוויגיים קלאסיים – לזכרים, האבולוציה נותנת צבעים בולטים יותר, שירה, ריקוד וחיזור, כך שמי שבולט יותר או קיצוני יותר מושך את הנקבות יותר. התפקיד האבולוציוני המסורתי של הנקבות הוא לדגור בקן ולטפל בגוזלים/אפרוחים. לכן, האבולוציה נתנה לנקבות, ברוב המקרים, צבעי הסוואה כדי להקטין את סיכון הטריפה לביצים או לגוזלים.
"לתפקידים הקלאסיים יש המון דוגמאות, כי מדובר ברוב הציפורים. לזכרי הטווסים למשל יש זנב מפואר ומטורף. זכר החוברה רוקד ריקוד חיזור נהדר. זכר הזמיר שר שירה נהדרת. אולם, קבוצה קטנה של חופמאים קיבלו את התפקידים ההפוכים – ביניהם שלושת מיני השחייניות, וחרטומית בנגלית, מינים ספורים מתוך כ-11 אלף מיני ציפורים בעולם", מסכם ד"ר פרלמן.
אז אולי אתם לא זוג יונים אחרי הכול, אבל בכל מקרה – ט״ו באב שמח!
