מתקפה על הבריאות, איכות החיים והנופים שלנו

מדינת ישראל מצויה כבר כמה חודשים במחלוקת פוליטית קשה ובמאבק ציבורי נרחב סביב הרפורמה במערכת המשפט, שאותה מקדמת הקואליציה – ואגף התקציבים במשרד האוצר מנצל את ההזדמנות למתקפה על הסביבה, בכל החזיתות.

מתקפה זו נעשית הרחק מעיני הציבור, במסגרת הליך החקיקה הדורסני של חוק ההסדרים. חוק ההסדרים נפרש על פני יותר מ-600 עמודים, כולל בתוכו עשרות סעיפי חקיקה, שאינם אלא מתקפה על האוויר, הים והיבשה שלנו. החוק נידון בימים אלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לצד ועדות כנסת נוספות – לקראת האישור הסופי של תקציב המדינה.

אם החוק יעבור, כולנו ניפגע – בבריאות, באיכות החיים וביכולת לצאת מהמולת העיר ולשאוף קצת אוויר במרחבים הפתוחים שלנו.

הנציגים של החברה להגנת הטבע, כמו נציגים של ארגוני סביבה אחרים, נמצאים בדיונים בכנסת מדי יום: מסבירים, מנסים לשכנע, להזהיר, להתריע, אבל נכון לעכשיו – כל הסעיפים הבעייתיים – בתוך חוק ההסדרים.

למי אכפת מאוויר נקי

במסגרת חוק ההסדרים מונח על השולחן אקדח (מטאפורי, כמובן): אגף התקציבים מאיים כי אם המשרד להגנת הסביבה לא יעמוד בלוחות זמנים קצרים ובלתי אפשריים, תילקח ממנו בתוך שנתיים הסמכות לשמש כיועץ הסביבתי של מוסדות התכנון. לוחות הזמנים מתייחסים לליווי סביבתי של פרויקטי תשתית שונים – מהגדולים שמקודמים כיום בישראל, פרויקטים שעלולים לגרום נזקים קשים לסביבה היבשתית והימית שלנו.

אם האיום יתממש, המשרד להגנת הסביבה יידחק ולא יוכל להבטיח שפרויקטי התשתית הגדולים בישראל יבוצעו תוך צמצום מרבי של ההשפעות הסביבתיות שלהם – על מרחבים הפתוחים שלנו, על איכות האוויר, המים והקרקע שלנו, כמו גם על הנופים היקרים לנו.

לצד זאת, החוק מציע גם להפקיע את הסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה מתוקף חוק אוויר נקי – אחד החוקים בעלי החשיבות הרבה ביותר לשמירה על בריאות התושבים בישראל. חוק זה מאפשר, ולמעשה מחייב, את המשרד להגנת הסביבה להגביל את היקף הפליטות שמפעלים ותחנות כוח יכולים לפלוט.

לאורך השנים, החוק מציל אינספור אנשים ממחלות וממוות כתוצאה מזיהום אוויר. אך כעת, אגף התקציבים מעוניין לאפשר הפעלה של תחנות כוח מזהמות ללא מגבלות. מנהל מערכת החשמל, והוא בלבד, יוכל להורות לתחנות כוח לחרוג מהיתרי הפליטה שניתנו להם, תוך זיהום רב יותר של האוויר והפעלת תחנות הכוח במשך שעות רבות הרבה יותר ולאורך השנה.

שינויים מרחיקי לכת

אם הסכנות האלה לא הספיקו, אגף התקציבים הוסיף עוד ועוד סעיפים, שמטרתם לאפשר לקדם הקמה של תשתיות גדולות, בעלות פוטנציאל ליצירת נזק רב בסביבה החופית והימית של כולנו. הפרויקטים הללו יקודמו ללא קבלת האישור של הוועדה הייעודית שהוקמה לשמירה על הסביבה החופית (הוולחו"ף).

כמו כן, יתאפשר לפרוס תשתיות חשמל על פני עשרות ומאות אלפי דונמים של שטחים פתוחים חקלאיים, ללא קבלת האישור של הוועדה הייעודית שהוקמה על מנת לשמור על השטחים החקלאיים ועל המרחבים הפתוחים שלנו (הוולקחש"פ).

מה עוד? חוק ההסדרים מציע גם לאפשר שינויים מרחיקי לכת בתכניות של תשתיות לאומיות, ללא הפקדת תוכניות מתקנות להערות הציבור, ולאפשר להקים מתקנים ניסיוניים ביבשה ובים ללא תכניות וללא היתרים.

אלה הן רק דוגמיות לשינויים רבים שמוצעים בחוק ההסדרים בנוגע להליכי התכנון של תשתיות, אשר צפויים לפגוע קשות במרחבים הפתוחים, בחופים ובים, כלומר – בכל אחת ואחד מאיתנו.

דווקא בעת הזו, בזמן מאבק עולמי במשבר האקלים והתמודדות עם משבר אקולוגי גלובלי, מכריז אגף התקציבים מלחמה על הסביבה, על בריאות התושבים ורווחת חיינו.

צו השעה הוא בדיוק הפוך: מול אתגרי הפיתוח ושינויי האקלים העומדים לפתחנו, יש לחזק את מערכת התכנון, יש לחזק את המשרד להגנת הסביבה ויש לחזק את השמירה על המרחבים הפתוחים ועל הסביבה החופית והימית. זו הדרך לשמור ולהגן על האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים של אזרחי ישראל, ולא לפגוע בהם כפי שמתוכנן כעת.