בעולם כבר מבינים שמשבר האקלים והמשבר האקולוגי קשורים באופן הדוק. שניהם נוצרו בגלל פעילות אנושית שאינה לוקחת בחשבון את משאביו המוגבלים של כדור הארץ – אך מעבר לכך, הם גם מאיצים זה את זה.

לקראת ועידת האקלים שתתקיים בקרוב בשארם-א-שייח׳, יזמה החברה להגנת הטבע כנס שהוקדש כולו לחשיבות האדירה של שיקום הטבע בעידן של שינויי אקלים. בכנס שבו נפגשו מקבלי החלטות, אנשי מקצוע מהאקדמיה, נציגים של ארגוני סביבה ומומחים מהעולם – הודגשה לראשונה בישראל ההבנה שהטבע הוא חלק חיוני והכרחי בטיפול במשבר האקלים. הכנס אורגן בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ומשרד האקלים של קרן קונרד אדנוואר במרוקו.

מה המשותף בין משבר האקלים והמשבר של המערכות הטבעיות? המערכות האקולוגיות התערערו כתוצאה של פעילות אנושית רבת-שנים: זיהום הים, הנחלים, הקרקע והאויר, ציד ודיג יתר, כריתת יערות, וכמובן הפיכתם של שטחים טבעיים לשטחים מעובדים לחקלאות, בנייה ותשתיות. משבר האקלים הוא תוצאה של פליטת גזי חממה בכמויות גוברות והולכות – וגם הוא כמובן נוצר על ידי בני האדם.

אך בכך לא מסתיים הקשר בין שני המשברים הגדולים: משבר האקלים מעצים את המשבר של המערכות האקולוגיות ומחליש את הטבע שעוד נותר לנו; ומשבר המערכות האקולוגיות מחליש את יכולתנו להתמודד עם משבר האקלים. זאת, משום שהמערכות הטבעיות, כשהן בריאות ומתפקדות, סופחות כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני וגם מחזקות את היכולת שלנו להתמודד עם שינויי האקלים על ידי השירותים שהן מספקות לנו: קירור מקומי של עצים, מיתון הצפות על ידי נחלים, ויסות האויר ושיפור חלחול המים ועוד. אלא שככל שמצב הטבע מדורדר גם השירותים שהוא מספק לנו והיכולת שלו לסייע לנו להתמודד עם שינויי האקלים  – מידלדלים והולכים.

לא מספיק רק להגן על הטבע

בפתח הכנס אמרה מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, כי השיח שעוסק בפליטות גזי חממה הוא כמובן נכון אך הוא לא שלם. זאת מכיוון שלצד הפחתת פליטות, חייבים לעסוק גם בטבע ובחשיבות של חלקו בהתמודדות עם המשבר. עוד אמרה האן כי לא מספיק עוד לעסוק ב"הגנת הטבע", כיון שהחומרה של הבעיות מחייבת אותנו לעסוק גם בפעילות יזומה של שיקום ויצירה מחדש של טבע.

"אחת הדרכים החשובות למיתון שני המשברים הוא שיקום טבע ומערכות אקולוגיות. בישראל ובאזורנו הדבר חשוב במיוחד בשל הייחודיות האקולוגית של האזור, ובגלל העובדה שכמעט ולא נותר לנו טבע בריא. אנחנו חייבים לשקם בתי גידול שכמעט נעלמו, כמו ביצות", הסבירה האן.

בכנס השתתפו, לצד נציגי המשרד להגנת הסביבה וגופי הגנת טבע נוספים, גם נציגים של הארגונים העוסקים בפיתוח, שהדרישות של הגנת הטבע בדרך כלל ״מפריעות״ לפעילותם, ביניהם רשות מקרקעי ישראל (רמ״י). מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט הבהיר כי גם בעולם של פיתוח מואץ ומחסור בפתרונות דיור – עדיין דואגים ברמ"י לשמור על שטחים פתוחים בהתאם למטרות הרשות.

"אנחנו תומכים בהתחדשות עירונית, ותמיד מעדיפים שפיתוח יעשה בשטחי מופרים לפני שאנחנו מגיעים לקרקע בתולה. גם באנרגיה מתחדשת שהיא חשובה כשלעצמה – אם ניתן לעשות זאת על גגות אנחנו מנסים דרך העולם שלנו לתמוך בזה, ורק בשלב הבא להגיע לשטחים הפתוחים". הכנסות קרן שטחים פתוחים שמגיעות מתקציבה של רמ"י צפויות להגיע השנה לכ-300 מיליון שקל, אמר קוינט, שהוא סכום משמעותי שיוקדש לפרויקטים של שיקום אקולוגי ושימור.

שיתוף פעולה עם ירדן

הכנס ביקש להביא אל השיח גם את הצורך בעשייה אזורית, והשתתפו בו אורחים מירדן ומרוקו. הגנרל מאנסור אבו ראשיד, יו״ר המרכז לשלום ולפיתוח בעמאן שהגיע לכנס מירדן, סיפר כי שיתוף הפעולה עם החברה להגנת הטבע החל עוד לפני הסכמי השלום, וכעת הוא פועל לקידום פרויקט חוצה גבולות של שיקום טבע בעמק הירדן.

הפרויקט נמצא בצידו השני של נהר הירדן, מול קיבוץ כפר רופין, שבו הובילה החברה להגנת הטבע שיקום של מאגר מים שהיה בעבר בריכת דגים, עד להפיכתו ל"פראי מחדש" (REWILD). הפרויקט הירדני יכלול מרכז שישמש לפעילויות חינוך וגם כבסיס לשיחות שכנות ושלום. "אנחנו קרובים מאוד, במרחק של 50 מטר. אבל הפער בין העמים – עודנו גדול. אנחנו מקווים לצמצם את הפער על ידי שיתוף פעולה ועבודה משותפת", אמר אבו ראשיד.

סמנכ"ל שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, דן אלון, סיכם הרצאות של מומחים מאירופה כשציין שאנחנו אמנם נמצאים במקום קטן – אך המשמעות היא שכל דונם וכל מטר חשובים. הניסיון מאירופה מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין-מגזרי בהשתתפות כל רשויות הממשלה, שנציגים רבים שלה הגיעו לכנס. אלון הוסיף כי חשוב למצוא את הדרך לשיתוף המגזר הפרטי – במימון ובתרומות וגם בלכידת פחמן שנפלט לאטמוספירה. עוד הגדיש אלון כי שיקום טבע צריך להיעשות עם ניהול מושכל וכי שיקום לא נכון יכול גם לגרום לנזק.

בחלקו השני של הכנס, נערכו על הבמה מפגשים בין נציגים של רשויות ממשלה, האקדמיה והמגזר האזרחי. בשיחות המרתקות שהתפתחו במפגשים אלה, עלה הצורך בגיבוש מדיניות רחבה: לא עוד פרויקטים בודדים ונפרדים, אלא תכנית לאומית לשיקום אקולוגי הכוללת אסטרטגיה, מיפוי ותיעדופים. עוד עלה כי יש צורך בגיבוש של ארגז כלים להתמודדות עם שורה של חסמים לשיקום הנובעים למשל מבעלויות פרטיות על קרקעות ומייעודים של קרקע שנקבעו בעבר. בנוסף הודגש, שלצד קידום ותקצוב שלב התכנון של שיקום טבע, יש חשיבות להבטיח יכולת ניהול ותחזוקה של פרויקטים של שיקום, מדידה ומחקר – שיקדמו שיקום שאכן מייצר תועלות משמעותיות להתמודדות עם משבר האקלים.