5 סיבות שבגללן חייבים לבטל את הסכם צינור הנפט

יפתח כרמלי

הסכם צינור הנפט בין קצא״א לאיחוד האמירויות עלול להגדיל באופן חסר תקדים את כמות הנפט שזורמת מאילת לאשקלון. אנחנו לא יודעים מה טוב בהסכם הזה – אבל אנחנו בטוחים שהוא רע לטבע ולבני האדם. הנה 5 הסיבות לכך:

דליפת נפט מצינור של קצא
דליפת נפט מצינור של קצא"א, בחודש אוגוסט. צילום: המשרד להגנת הסביבה

1. ההסכם מסוכן לטבע

במפרץ אילת שוכן אחד מפלאי הטבע היחודיים ביותר, לא רק בישראל – אלא בעולם כולו. שונית האלמוגים באילת היא הצפונית בעולם, ובעוד ששוניות אחרות הולכות ונכחדות בעקבות עליית טמפרטורת הים – האלמוגים באילת פיתחו חסינות להתחממות הגלובלית. 

אם כמות הנפט שזורמת בצינור של חברת קצא"א מאילת לאשקלון תגדל באופן חסר תקדים, ככל הנראה במאות אחוזים – גם הסיכון לדליפת נפט שתחריב את שונית האלמוגים יגדל בחדות. 

אם הפלא הטבעי והיפהפה הזה שרד כנגד כל הסיכויים, אסור לנו לקחת סיכון שהוא יושמד בגלל דליפת נפט. ואגב, לא רק באילת – אלא לכל אורך הדרך הארוכה עד לאשקלון, צינור ישן ורעוע שבו זורם נפט בכמויות אדירות מסכן את הטבע על פני שטחים עצומים.

2. ההסכם מסוכן לבריאות הציבור

הסכם צינור הנפט יפגע לא רק בדגים ובאלמוגים – אלא גם בנו, בני האדם. לפני כשבוע פנה איגוד רופאי בריאות הציבור לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, בדרישה לבטל את ההסכם מתוך חשש שיוביל לעלייה בתחלואה באשקלון ובאילת. 

כך כתבו חברי האיגוד:

"כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון והגברת הפעילות בחוות המיכלים לידן, יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלה… מזהמי אוויר ממקורות אלו הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים בינלאומיים כגורם סיבתי לתוצאי בריאות כגון: מוות ממחלות לב ונשימה, החמרה של אסתמה בילדים, תחלואה במחלות לב, לידת תינוקות במשקל נמוך וסרטן ריאה".

נשמע כמו סיכון שהייתם רוצים לקחת? ברור שלא.

"כניסת מכליות נפט נוספות והגברת הפעילות יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה באילת ובאשקלון״, כתבו חברי איגוד רופאי בריאות הציבור

3. תועלת מדינית? בכלל לא בטוח

לכאורה, הסכם הנפט, שפרטיו המדויקים חשאיים ומוסתרים מפני הציבור, אמור לשרת אינטרס מדיני חשוב של הידוק היחסים בין איחוד האמירויות לבין ישראל. בחברת קצא"א טענו כי ביטול ההסכם יפגע בהסכמי אברהם שנחתמו בין המדינות.

ואולם בשבוע שעבר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ובאתר ynet כי מקור בכיר באמירויות הבהיר כי טענת קצא"א אינה נכונה: מבחנת האמירותים, מדובר בהסכם מסחרי במגזר הפרטי, אין להם אינטרס מדיני בעסקה זו, ושיתוף הפעולה עם מדינת ישראל כלל לא ייפגע. 

נמל קצ״א במפרץ אילת
נמל קצ״א במפרץ אילת. צילום: אוראל רביבו

4. מאות מדענים מתנגדים להסכם

בחודש ינואר, 250 מדענים חתמו על עצומה שקוראת לעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. בין החותמים: ביולוגים, גיאולוגים ואקולוגים העוסקים בלימוד וחקר הים והחיים בו, וכן גיאוגרפים, מהנדסים, כלכלנים, מתכנני ערים ומומחים לבריאות הציבור. 

כך כתבו המדענים:

"מספיקה תקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, גם בים התיכון, ובעיקר בים סוף. למשל, אם 'רק' 1% מתכולתה תישפך לים, זו כמות של אלפי חביות נפט , שתתפשט במפרץ הקטן, ונפט יכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני".

אסון דליפת הנפט בעברונה, 2014
אסון דליפת הנפט בעברונה, 2014. צילום: נועם וייס

5. דליפת נפט היא לא שאלה של "אם" – אלא רק של "מתי"

ביולי טענו מומחים שנשכרו על ידי קצא"א כי הסיכוי לאסון נפט הם אפסיים, לכאורה ״רק 1 ל-1,111 שנה״. אבל לא חלפו אלף שנים, אלא רק חודש אחד – וכבר התברר שבקצא"א פיספסו בגדול. דליפת דלק, שבקצא"א הגדירו כ"קטנה" התרחשה באוגוסט וזיהמה 800 טון אדמה בסמוך לאשקלון. אם זו ההגדרה שלהם לדליפה קטנה, לא רוצים לחשוב מהי דליפה גדולה בסטנדרטים שלהם.

אסור לשכוח, כמובן, את אסון הנפט בשמורת עברונה, אז דלפו 5 מיליון ליטרים באזור היישוב באר אורה שבדרום הנגב – אחד מהאסונות הסביבתיים החמורים ביותר בתולדות המדינה.

אבל לא חלפו אלף שנים, אלא רק חודש אחד – וכבר התברר שבקצא"א פיספסו בגדול

קצא"א יכולים לדבר על "סיכויים אפסיים" ועל "פעם באלף שנה" – אבל רק בשבע השנים האחרונות היו להם שתי דליפות משמעותיות, ואחרי כל זה הם רוצים להגדיל את כמות הנפט שהם מעבירים? זה מסוכן!

אסור לנו להפקיר את הטבע ואת בריאות הציבור עבור הסכם שנחתם במחשכים ומשרת קבוצה מצומצמת של בעלי אינטרסים. 

בואו לקרוא את הסיפור המלא על המאבק לעצירת הסכם הנפט המסוכן – ממש כאן.

רוצים לשמור הטבע מפני אסון?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו