כדי לשרוד, החיות והצמחים חייבים לנדוד ממקום למקום. למשל, כדי לחפש מזון, מקום מחיה או בני זוג וגם כדי להינצל מסכנה. ארנבת או שועל שמחפשים אוכל, או בורחים מאש – ונתקלים בדרך בכביש, במסילת רכבת או ביישוב עמוס ורועש – נבלמים מול מכשול שעלול לסכן את חייהם באופן מיידי או לטווח הארוך. כשמחברים יחד את כל השטחים הבנויים והסלולים בישראל, שהופכת צפופה יותר ויותר בכל שנה – מתברר שיש סכנה אמיתית שהטבע יישאר בשטחים מבודדים, באיים קטנים שאין שום ״כביש״ שמחבר ביניהם. המשמעות של מצב כזה נוראית: סיכון גובר להכחדה של חיות בר וצמחים.

לכן אנחנו חייבים להבטיח שיהיה רצף של שטחי מחיה שלא יופרע על ידי הבתים והכבישים של בני האדם. המנגנון הזה מכונה ״מסדרון אקולוגי״, וכדי שהוא יהיה יעיל – הוא חייב להיות גדול מספיק כדי שהצבי, השועל והארנבת יוכלו להסתובב בחופשיות מספקת.

זו הסיבה שפסיקה אחרונה של בית המשפט, שהכירה בחשיבות של המסדרון האקולוגי המרכזי שעדיין מתקיים למרות כל ההפרעות והאיומים במרכז הארץ – היא בשורה חשובה ותקדימית לכל מי ששמירה על הטבע חשובה לו.

״צוואר בקבוק של המסדרון האקולוגי״

בית המשפט המחוזי בלוד הורה בשבוע שעבר על סגירת מקטע כביש שנסלל בניגוד לחוק לפני כשש שנים  באזור מודיעין. הכביש שהיה במקור דרך חקלאית שחיברה בין היישובים שעלבים ומשמר איילון, שימשה בתור קיצור דרך לנסיעה למרכז המסחרי מתחם ענבה ("ישפרו סנטר"). שופט בית המשפט המחוזי, אורן שוורץ, הורה להציב בתוך חודש שילוט בולט המבהיר שהשימוש בכביש לכלי רכב מנועיים ייאסר מראשית אפריל 2025, וקבע כי עד יולי יציבו הרשויות מחסום פיזי במוצא הכביש.

החשיבות בקבלת העתירה שהגישה החברה להגנת הטבע בנושא הכביש, היא המשקל שניתן לעובדה שהכביש שנסלל בלא היתרים פוגע במסדרון האקולוגי העובר באזור – ובכך מהווה סכנה לחיות הבר ולצמחים.

״לדרך קיצור ׳פיראטית׳ זו, שאולי חוסכת דקות נסיעה ספורות למספר מצומצם של תושבים, יש תג מחיר אקולוגי כבד״, נכתב בעתירה של החברה להגנת הטבע הוגשה נגד עיריית מודיעין-מכבים-רעות, המועצה האזורית גזר, ועדות התכנון ומשרד התחבורה. עוד נכתב כי ״כביש זה עובר בלב המסדרון האקולוגי החשוב ביותר במרכז הארץ, ומהווה איום על המערכת האקולוגית הרגישה המתקיימת במקום, אשר עליה יש לשמור מכל משמר. כך, על פי חוות דעתם של הגורמים המוסמכים בתחום, לרבות אקולוג המחוז ברשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה. כמו כן, מדובר בשטח שזכה להכרה כשמורת נוף ומכלול נופי בתכנון המחוזי והארצי, ייעודים מוגנים אשר בהם לא אמור לעבור כביש פוגעני שכזה״.

השופט שוורץ קיבל את עיקרי הדברים וכתב בפסק הדין: "אינני מקל ראש בחוסר הנוחות שעלולה להיגרם לתושבי היישובים הסמוכים לכביש. אלא שבכך אין כדי להכשיר את השימוש הבלתי חוקי שנעשה כיום בכביש, תוך יצירת סיכון ותוך פגיעה בערכי טבע מוגנים". הוא הזכיר גם חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה שצורפה לעתירה,  הקובעת כי האזור מהווה "צוואר בקבוק של המסדרון האקולוגי" – שטח צר שבו עדיין מתאפשר לחיות בר לעבור בחופשיות, ומכאן חשיבות שימורו.

עוד קבע השופט שוורץ כי הכביש אינו תואם את תוכניות המתאר הקיימות ולכן נסלל שלא כדין. "לשם סלילתו של כביש באזורים אלה יש צורך בהליך תכנוני מתאים אשר יתבצע לפני הוועדה המחוזית. כל עוד הדבר לא ייעשה, אין מקום לאפשר את השימוש בכביש", כתב. בהתייחס לטענת הרשויות כי העתירה של החברה להגנת הטבע הוגשה בשיהוי רב, קבע השופט כי אין בה כדי לגבור על הפגיעה שנגרמה לשלטון החוק כתוצאה משימוש בכביש ללא אישור חוקי.