המרחבים הפתוחים בישראל נמצאים בסכנה. בינוי מופרז ופיתוח דורסני לא משאירים לחיות הבר ולצמחים אוויר לנשום, קרקע לדרוך עליה ומזון ומים כדי לשרוד. כשהטבע חנוק ומדוכא, גם בני האדם סובלים בסופו של דבר – כי אין לנו מקומות יפים לטייל בהם וכי שירותים חיוניים שהטבע מספק לנו מתחסלים.
אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על מרחבים פתוחים נקראת מסדרון אקולוגי. המילה הקצת משונה הזו מתארת פשוט רצועת קרקע גדולה מספיק שמחברת בין אזורים נרחבים יותר של טבע חופשי – וכך שומרת על רצף של המרחבים הטבעיים הפתוחים.
מכיוון שאנחנו לא חיים בשמורת טבע אחת גדולה, המעט שנוכל לעשות הוא לחבר בין המרחבים האלה, המוגנים והגדולים יחסית, כדי שחיות הבר והצמחים יוכלו לשמור על הקשרים החיוניים והבריאים ביניהם, שתלויים ברצף הקרקע הזה.
אז איך עושים את זה? ניחשתם נכון, בעזרת מסדרונות אקולוגיים.
למה צריך מסדרונות אקולוגיים?
מסדרונות אקולוגיים, שעכשיו אנחנו כבר מבינים מהם, חשובים לצורך החלפת מטען גנטי בין אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים. זהו תנאי הכרחי על מנת שהמינים השונים יוכלו להתקיים לאורך זמן.
אין ספק שחיות הבר והצמחים מוגנים בצורה הטובה ביותר בעזרת שמורות טבע, אבל אם הן יהיו איים המנותקים זה מזה, זה לא יעבוד. בלי תנועה מספקת בין שמורות הטבע, ייווצר מגוון גנטי נמוך.
מסדרון אקולוגי – המילה הקצת משונה הזו מתארת פשוט רצועת קרקע גדולה מספיק, אבל צרה יחסית, שמחברת בין אזורים נרחבים יותר של טבע חופשי
למה זו בעיה? כי מגוון גנטי נמוך גורם לחיות הבר ולצמחים להיות פגיעים הרבה יותר. הם הופכים להיות רגישים יותר למחלות ולשינויים בתנאי הסביבה. בנוסף, במצב כזה האוכלוסיה תתקשה להתחדש אם יתרחש משבר או אירוע קיצון – שעלולים לקרות בעתיד הקרוב או הרחוק.
המשמעות היא חדה וברורה: בלי מגוון גנטי, שתלוי בחיבור הרציף בין המרחבים הפתוחים של הטבע – יהיו יותר מינים של חיות בר וצמחים שיעמדו בפני איומים חמורים על עצם הקיום שלהם, ועלולים אף להגיע לסכנת הכחדה של ממש.
לעומת זאת, כאשר שומרים על המסדרונות האקולוגיים, מבטיחים שמירה על המגוון הביולוגי בטבע ועל תפקוד מיטבי של המערכות האקולוגיות.
ומה המצב בישראל?
ב-2016 נרשם הישג משמעותי לשימור המסדרונות האקולוגיים: הם שולבו בעדכון לתכנית המתאר הארצית (תמ"א 35/1), שמבטאת את המדיניות התכנונית של ישראל בכל הנוגע לבנייה, לפיתוח ולשימור.
זו הייתה הפעם הראשונה שמסדרונות אקולוגיים זכו להכרה ברמה הארצית, ויש לכך חשיבות רבה, אבל אין בכך די.
גבולות המסדרונות לא הוגדרו בצורה ברורה, כך שמתרחש בהם כרסום מתמשך, עד כדי מצב שבו נותר מה"מסדרון" רק קו על הנייר. אין גם הנחיות מחייבות לניהול המסדרונות האקולוגיים – כמו הסרת גידור או מכשולים אחרים בשטח, ומניעת מפגעי רעש, תאורה, פסולת חקלאית ועוד.
אבל נסיים בנימה אופטימית: מאז פרסום תכנית המתאר הארצית, גוברת ההכרה בהכרח להגן על המסדרונות האקולוגיים, או לפחות מה שנשאר מהם. הם זוכים להתייחסות בתוכניות השונות. כמובן שיש עוד הרבה עבודה ומאבקים לנהל סביב המסדרונות האקולוגיים – ובשביל זה אנחנו פה.