איזו שנה! 2022 הייתה שנה, כרגיל, של מאבקים למען הטבע; של טיולים ברחבי הארץ מהצפון ועד הדרום; של חיות בר יפהפיות וצמחייה מדהימה שראינו לאורכה ולרוחבה של ישראל; של מאות מיליוני ציפורים שעברו כאן בעונות הנדידה; וגם של מודעות הולכת וגוברת לסכנה של משבר האקלים.

עכשיו, עם סיכום 2022, החלטנו להתמקד ברגעים הטובים. הנה כמה מההישגים של החברה להגנת הטבע השנה שאנחנו הכי גאים בהם. כמובן ששום דבר מהם לא יכולנו לעשות ללא התמיכה שלכם – החברים והחברות להגנת הטבע. ואם אתם עדיין לא חברים שלנו – אז בואו ותצטרפו!

הנה כמה מההישגים שאנחנו הכי גאים בהם בשנה החולפת:

יותר חופי ים לכולנו

תוכנית מתאר ארצית כללה הקמת 6 מרינות בחופים ברחבי הארץ, או בשפה פשוטה יותר: חנייה ליאכטות.

אתם מבינים? במקום ים שפתוח לכולנו, היו הופכים 6 חופים בישראל ל"מגרשי חנייה" ימיים עבור קהל מצומצם. לשמחתנו, אחרי התנגדות חריפה שלנו יחד עם ארגוני סביבה נוספים, אושרה ההקמה של מרינה אחת בלבד. עוד מידע על ההישג – כאן.

לראשונה: שמורת טבע בעומק הים

שמורות טבע ימיות הן כל כך חשובות – אבל לצערנו הן די נדירות בישראל. לשמחתנו, 2022 הייתה שנה חשובה לשמורות ימיות: לראשונה הוכרז שטח בים העמוק של ישראל כשמורה ימית – גלישת פלמחים!

אם השם הזה נשמע לכם קצת מוזר, אז נסביר גלישת פלמחים נמצאת בעומק הים התיכון, עשרות בודדות של קילומטרים מחופי תל אביב באזור חוף פלמחים. שם, בעומק של 400-800 מטר מתחת לפני הים, יש שפע מדהים של חיים ימיים: גנים של אלמוגים נדירים שמהווים סוג של "נווה מדבר" בים העמוק, ומספקים מחסה למגוון רב של בעלי חיים! מיני דגים, תריסניות, כוכבי ים, ועוד המון חיים ימיים נדירים. אלון רוטשילד, מנהל פרויקט השמירה על הים התיכון של החברה להגנת הטבע, החצי הכחול, מסביר:

"כבר בשנת 2018 פרסמו החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה ורשות הטבע והגנים, מסמך מקיף שקרא להגנה על הים העמוק של ישראל, ולהכריז על אתר הדגל של גלישת פלמחים כשמורת טבע נרחבת וראשונה במים הכלכליים״. המים הכלכליים מתחילים במרחק של 22 ק״מ מהחוף, ומקיפים שטח עצום הדומה לשטחה היבשתי של ישראל כולה!

לשמחתנו, בספטמבר השנה, "גלישת פלמחים" הוכרזה כשמורת הטבע הראשונה בעומק הים של ישראל – ועכשיו הטבע הימי המיוחד שבה יישאר טבעי ומוגן, ללא דיג וקידוחים. עוד פרטים – כאן.

הטבע המיוחד של ביצת הפולג לא ייפגע

ביצת הפולג היא פיסה ענקית של טבע מסתורי במרכז הארץ. יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות שלנו, מגדיר אותה בתור אחד המקומות היחידים באזור ש"עדיין גדולים מספיק כדי שיהיו בו 'תעלומות' שיפתיעו אותנו": מגוון ציפורים נדירות, חתולי ביצות וצמחייה עשירה.

משרד התחבורה התכוון להרחיב את מסילות הרכבת שעוברות בסמוך לביצה, ולכך לא התנגדנו – תחבורה ציבורית היא ירוקה יותר מרכבים פרטיים. אבל הבעיה התחילה כשלתוכנית ההרחבה של המסילות נוסף גם כביש שהיה מסכן את פנינת הטבע המיוחדת הזאת.

לשמחתנו, לאחר מאבק ארוך של מאות רבות של מתנגדים – ארגוני סביבה ותחבורה, ביניהם ארגון מגמה ירוקה שהחתים מאות מתנגדים, מועצה אזורית חוף השרון ורשות הטבע והגנים – הוועדה לתשתיות לאומיות ביטלה את הוספת הכביש לתוכנית המסילות! עוד פרטים – כאן.

הולכים על הצד הפראי

הטבע הישראלי הוא מעצמה: אנחנו יושבים בצומת חשובה ומרכזית בין שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה. בזכות העובדה הזו, הטבע שלנו עשיר ומיוחד: מאות מיליוני ציפורים נודדות עוברות דרכנו, פעמיים בשנה. רבות מהן גם נוחתות כאן לתדלוק – ומאות אלפי ישראלים ותיירים צופים בהן.

כמו כל מי שיוצא למסע של אלפי קילומטרים, הציפורים הנודדות זקוקות לאוכל, מים ומקום מחסה. אבל אנחנו לא מצליחים להעניק להן מספיק תמיכה.

כאן נכנס לתמונה פרויקט ה-Re-Wilding, התפראות בעברית, או כפי שאנחנו אוהבים לקרוא לו: סטארט-אפ נייצ'ר.

בשנה האחרונה התחלנו להפוך שטחים חקלאיים נטושים בישראל לאדמות ביצה חיוניות לציפורים ולטבע. שני האתרים הראשונים מוקמים במעגן מיכאל ובכפר רופין. באתרים האלה, בריכות דגים יבשות הופכות לביצות שוקקות חיים. כל מה שבני האדם עושים הוא להזרים אליהם מים, לא להפריע – ולתת ולטבע לעשות את שלו.

התוצאות מדהימות: 300 מיני ציפורים צפויים להגיע ל-2 האתרים, מתוכם 69 מהם ברשימה האירופית של מינים תחת איום, 18 מהם ברשימה הישראלית של מינים תחת איום ו-8 בסכנת הכחדה עולמית.

עוד פרטים על הפרויקט המדהים הזה – בקרוב.

יש חשמל באוויר

בכל רחבי הארץ, ציפורים רבות מוצאות את מותן בגלל כבלי חשמל. לשמחתנו, מחקר מקיף שהתחיל בשנת 2018 הגיע לשיא השנה – ונמצא פתרון יצירתי במיוחד כדי להגן על הציפורים מהתנגשות והתחשמלות: פתרון טכנולוגי יצירתי שמערב רחפנים וכלבי גישוש. נשמע הזוי? אנחנו מאמינים שזה יציל ציפורים רבות! עוד מידע – כאן.

 

תרשו לנו לספר גם על ההצלחות הכי גדולות שלנו משנים קודמות? מוזמנים לקרוא עליהן כאן