הדורסים השיאנים

עונת הקינון של העופות הדורסים הגדולים בישראל החלה לאחרונה, ואיתם השידורים החיים במסגרת פרויקט "עופות דורסים בשידור חי". בעזרת המצלמות המיוחדות שהותקנו בסמוך לקינים של העופות הדורסים הבולטים בישראל, העקב העיטי, החיוויאי, האוח העיטי והנשר, משודרים דיווחים 24/7 אשר מושכים עשרות מיליוני צופים בעולם. הפרויקט מתעד את חיי הדורסים משלב הדגירה, דרך הטיפול בגוזלים ועד לפריחתם מהקן.

השידור החי הראשון לעונה התשיעית של הפרויקט עורר התרגשות רבה: עקבים עיטיים אשר שברו ״שיא ישראלי״ והטילו את הביצה הראשונה מוקדם במיוחד, ב-8.2.24, יום לפני השיא המוקדם הקודם. העקבים מטילים את הביצים בהפרשים של כ-56 שעות בדרך כלל בין הטלה להטלה, ובמהלך התצפיות התברר שהעקבים דוגרים בימים אלה על ארבע ביצים – יותר מהמספר הנפוץ לזוגות עקבים של שלוש ביצים.

הסיבה לחגיגה קשורה כנראה למרכיב המיוחד והאיכותי במיוחד בדיאטה של זוג העקבים הזה – שפני סלע. העקבים מטילים בכל שנה פעם אחת בלבד, ורוב הזוגות מטילים בחודש מרץ.

אבל למרבה הצער, כרגע לא ניתן להמשיך את השידורים בגלל בעיות תקציב.

ד"ר גלעד פרידמן, מנהל הפרויקט, מספר כי על מנת לשדר לפחות שידור אחד או שניים, הפרויקט החל בגיוס המונים. עד ליום ראשון 25.2.24 גויסו כ-60 אלף שקל מתוך סכום נדרש של 80 אלף שקל (מוזמנים לתרומה קלה ומוכרת למס בעמוד התרומות)  כמובן, אם סכום התרומה יחצה את הרף הזה, תהיה אפשרות לקיים שידורים נוספים גם מעבר לכך.

"אנו מזמינים את כולם לתרום לפרויקט ולסייע לנו במאמצי התיעוד והשמירה של הדורסים המדהימים של ישראל, כאשר כל תרומה לפרויקט היא תרומה ישירה לשימור הדורסים בישראל. בעונה האחרונה הצלחנו להעביר שידורים חיים רצופים בדרמות ובאקשן, היישר מהקינים של הדורסים הגדולים המקננים בטבע הישראלי, בזכות הצופים הרבים שתרמו", מוסיף ד"ר פרידמן.

תשאירו מקום לעקבים

אוכלוסיית העקב העיטי המקננת בישראל הצטמצמה באופן מובהק באזורים שונים בחבל הים תיכוני, בכרמל ובגליל ויתכן שגם בגולן. חלק מהגורמים לכך הינם הפגיעה של פעילות האדם במרחבים של חורש או בנטיעות יזומות שמשבשות את המערכת הטבעית, והפרעות לעופות במצוקים שבהם הם מקננים.

גורם נוסף שמתבלט בשנים האחרונות הוא הפגיעה מטורבינות רוח. לכן החלה רשות הטבע והגנים לקיים סקרי קינון ולהתקין משדרים על עופות דורסים, כדי להכיר טוב יותר את אורחות החיים שלהם ואת האיומים עליהם. גם המעקב המצולם במסגרת ״פרויקט עופות דורסים בשידור חי״ חושף פרטים חשובים על העופות, ובמיוחד בהקשר לאיומים על הקינון ועל תזונת הגוזלים.

לדברי ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, העקב העיטי מקנן בשטחים הרריים וגבעיים, פתוחים לגמרי או עם צמחייה דלילה, ובונה את קיניו על מצוקים ועל עצים גבוהים. האוכלוסייה העולמית כוללת כ-100 אלף פרטים בוגרים, והיא ככל הנראה יציבה בגודלה. העקבים מקננים באזורים שבין דרום-מזרח אירופה, דרך המזרח התיכון וצפון אפריקה ועד למרכז אסיה ומונגוליה. בישראל, העקב מקנן כמעט בכל אזורי הארץ.

"זוג העקבים העיטיים שזה עתה הפכו שוב למשפחה, מסייע לנו להביא את החשיבות של המרחבים הפתוחים והמגוון הביולוגי למודעות הציבורית. מיליוני הצופים והגולשים ברשתות החברתיות, ביניהם צעירים וצעירות רבים, נחשפים לעולמם המיוחד של העקבים, להתמודדויות היום-יומיות שלהם עם הפיתוח המואץ סביבם וההפרעות הבלתי פוסקות כתוצאה מפעולות אדם. אנחנו רואים שהמסרים של שמירת טבע חשובים לרבים ועוברים בצורה הזו. נאחל לגוזלים הקטנים שיתחזקו ויגדלו להיות עופות דורסים מרשימים, שיצטרפו לכל הצעירים של שנת 2024 שעתידים לתמוך ולאושש את אוכלוסיית הדורסים הנמצאת בסכנה ממשית", מוסיף ד"ר פרלמן.

עשרות מיליוני צופים בעולם

פרויקט "עופות דורסים בשידור חי" הוקם באביב 2016 ומאז הצליח להעביר 33 שידורים ישירים אשר חושפים את עולמם המרתק של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל: העקב העיטי (Buteo rufinus), החיוויאי (Circaetus gallicus), האוח העיטי (Bubo bubo), העיט הניצי (Aquila fasciata), הרחם (Neophronpercnopterus) והנשר (Gyps fulvus).

בעזרת השידורים הפרויקט מצליח להעביר דרמות מרגשות מתוך עולם הולך ונעלם של "טורפי-על" עם היופי, העוצמה, הפראיות, הדרמה, ההתרגשות והעצב גם יחד שמרכיבים את חייהם המרתקים.

צוות הפרויקט מעביר מדי שנה תכנים בנושאי העופות הדורסים בפני עשרות מיליוני צופים מ-120 מדינות שונות, בהם עשרות אלפי תלמידים ישראלים. לצד החוויה של הצפייה מקרוב בעופות הדורסים, התכנים מדגישים את חשיבות השימור של המערכות הטבעיות ורצף המרחבים הפתוחים בישראל. כל זאת על מנת שילדינו ונכדינו יוכלו להמשיך ולחוות את פראיותו של הטבע הישראלי ולצפות בכל בעלי החיים שטרם נעלמו ממנו.
הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן המורשת, קרן דוכיפת, חברת חשמל, המדבריום, המנהל האזרחי ביהודה ושומרון ופרויקט "פורשים כנף".