פעם היו כאן יערות

השם שרון מגיע כנראה מהמילה העתיקה "שרן", שפירושה יער, ובתיאורים מימי קרבות צלאח א-דין במאה ה-12 מופיע יער עבות שנמצא ליד ארסוף. נפוליאון מתאר יער ליד רמת הכובש של היום בתור "היער הגדול בכל סוריה…", וישנם עוד עשרות תיאורים של היער העבות שהיה בשרון במאה ה-19.

אז מי גרם להרס יערות אלון התבור בארצנו? תלוי את מי שואלים. אבשלום פיינברג. יליד חדרה, כתב ב-1915: "בארץ הזאת נוהגים שבטי הערבים לנדוד עם עדרי העזים והגמלים שלהם ממקום למקום ולהחריב כל צומח בגרזן, בשיניים ובאש". אולי יש בזה משהו אבל זה לא הגורם היחיד או העיקרי.

בתחילת המאה ה-19 נדרש השליט המצרי מוחמד עלי לצי אניות גדול, וקיבל מהטורקים כמויות עץ גדולות מיערות ארץ ישראל, ובעיקר מעצי אלון תבור שגזעם גדול וחזק. גם ההקמה של מסילות הברזל במזרח התיכון בתחילת המאה ה-20 דרשה הרבה מאוד גזעי עצים לבניית האדנים למסילות ולהסקת קטרי הקיטור.

תעשיית הפחמים הנרחבת גרמה גם היא לכריתה של עצים רבים, מכיוון שלצרכי הסקה, קילוגרם פחם יעיל אנרגטית פי שלושה בערך מקילוגרם עץ. מדובר כמובן על שנים רבות לפני עידן החשמל, כשזו הייתה הדרך היעילה לחמם את הבית.

וגם החלוצים היהודים שהגיעו לשרון וביקשו לקיים חקלאות ולנטוע פרדסים ומטעים, "עזרו" להוריד חלק מהעצים שנותרו.

השטח הפתוח הגדול במרכז הארץ

הגן הלאומי פארק השרון שוכן בין אזור התעשייה עמק חפר בדרום ליער חדרה והעיר חדרה בצפון, ובין כביש 4 ממזרח לכביש החוף ממערב. זהו השטח הפתוח הגדול ביותר במרכז הארץ, שרובו נותר כמעט ללא פגע. אין בו בנייה, מלבד מסילת רכבת וכביש 2 המפרידים בין צידו המערבי לצידו המזרחי, וכמה צריפים שהקימו רועי צאן. אך ישנן תוכנית לסלילת כביש רוחב במרכז פארק השרון – המעוררת התנגדת רבה, ועוד על כך בהמשך הכתבה.

זהו המקום היחיד בשרון ובמרכז הארץ בו נותר "יער פארק" רחב ידיים, אך לא צפוף, שבו בעיקר עצי אלון תבור. כמובן, זהו אינו יער אירופי אמיתי, ואפילו לא חורש ים תיכוני סבוך. יש כאן מרחק רב בין העצים, ולידם שפע שיחים וצמחייה נמוכה המגיעה לשיאה בסוף החורף ומקנה לאזור קסם מיוחד, בעיקר בפברואר עם פריחת הכלניות, שיחי הרותם ועוד אלפי פרחים שונים.

חוקי שמירת הטבע והיערות מתקופת המנדט, ובהמשך בימי המדינה, שמרו על כמה ריכוזים של יערות ועצי אלון תבור כמו זה שיש בפארק השרון. יערות דומים אך גדולים וצפופים יותר נמצאים בין אלונים לשפרעם ובאזור בית קשת מצפון לתבור. הנוף הטבעי של דיונות נמוכות מצד אחד וביצות מצד שני, גרמו לכך שהאזור פחות התאים לחקלאות מודרנית, ולכן הוא נשמר במאה ה-20 בדומה למראהו בעבר. ההכרה באזור כגן לאומי עזרה לו לשגשג ולהפוך לאזור נפלא לחובבי טיולים, טבע, ריצות בדיונות או כניסה עם מגפיים לשלולית החורף הגדולה.

המלצות לטיולים באזור

אזור שונה לגמרי הגובל בפארק השרון הוא "יער חדרה", שרובו עצי אקליפטוס גבוהים שנטעו על ידי חלוצי חדרה. אבל בניגוד למיתוס כאילו האקליפטוסים ייבשו את ביצות חדרה, ייבוש הביצות בשרון ובחוף הכרמל הצליח רק בזכות תעלות הניקוז הרבות שנחפרו בינן לבין הים.

שריד יפה לביצות אלו ניתן לראות כל חורף, ובשנים גשומות גם באביב, בשמורת הטבע "בריכת יער". זזהי בריכת חורף גדולה הצמודה לכביש 4 ממערב, כחצי ק"מ מצפון לאזור התעשיה עמק חפר.

קל לזהות את אזור בריכת יער, שסביבה עצי אקליפטוס ושבילים שמקיפים אותה כשהיא מלאה. ניתן להגיע אליה מאזור התעשייה עמק חפר בהליכה קצרה, או מצפון מכביש 4 (חפשו בווייז: "בריכת יער חדרה").

הנסיעה בדרכי העפר בפארק מתאימה ברובה גם לרכב רגיל, אך יש לראות שהדרך מהודקת על אדמת חמרה קשה. יש לא מעט "דרכים" לא רשמיות שפתחו רכבי השטח, והן חוליות ולא עבירות לרכב רגיל.
אז מה רואים בפארק בסוף החורף מלבד בשטח הבריכה?

🌳 ראש וראשון הוא "מלך האזור"- אלון התבור. הבלוט של אלון התבור הוא גדול במיוחד, ובו מלאי מזון רב. בעבר, המקומיים נהגו לאכול את הבלוטים האלה ואף זרעו אותם במיוחד למטרה זו.

🌳 לצידם ישנם עצי חרוב גדולים. שיחי אלת המסטיק. שיחי רותם בפריחה לבנה חזקה, בעיקר באזורים החוליים יותר, ועוד אלפי פרחים, בהם רקפות, מרבדי כלניות, איריס ארצישראלי, זהביות, נוריות, בן חצב יקינטוני, ועם קצת מזל גם דבורניות ואירוס הארגמן.

🌳 ילדים וילדים ברוחם יהנו מריצות בדיונות, שרובן נמצאות בצמוד ומדרום לבריכת יער.

🌳 חובבי לכת יכולים ללכת בשבילים הרבים, כולל בשביל ישראל החוצה את כל האזור מנחל אלכסנדר בדרום עד יער חדרה בצפון (למדריך שביל ישראל באזור פארק השרון).

🌳 חובבי הרכיבה ייהנו מדרכים מישוריות נוחות בנוף הפתוח.

🌳 ולקינוח אפשר לפרוס מחצלת וערכת פיקניק, או לנסוע מעט צפונה אל חניוני הפיקניק ביער חדרה.

שחור על חשבון הירוק

בדומה למשפט המיתולוגי משירה של ג'וני מיטשל, "לקחו את גן עדן, הקימו עליו חניון", גם בגן העדן המקומי של פארק השרון ישנן תוכניות לסלילת כביש ומאבקים נגדן שמתנהלים כבר שנים רבות.

בתחילת המאה ה-21 תוכננו כמה כבישי רוחב שיחברו בין כביש 6 לכביש 4 ולכביש החוף. לפני כמה שנים נפתח קטע של כביש 9 המחבר את כביש 6 וכביש 4 מדרום לחדרה, אזור שאינו מוגדר גן לאומי וחשיבותו האקולוגית פחותה מאזור פארק השרון. גופי התכנון העלו שלוש חלופות להמשך כביש 9 הרב-נתיבי ולחיבור כביש 4 וכביש החוף, כולן בשטח פארק השרון: חלופה דרומית, מצפון לאזור התעשייה עמק חפר, ושתי חלופות מצפון לבריכת יער, ממש בלב הפארק. אך כל החלופות עלולות לגרום לנזק סביבתי רב.

ב-2010 פסל בג"צ את התוכניות וכתב: "סלילת כביש כמו כביש 9 באזור שבעיקרו הוא שטח פתוח, שחלקו הוא בעל ערכיות סביבתית גבוהה במיוחד, תביא לשינוי משמעותי ביותר באופיו של אזור זה. האזור יהפוך משטח פתוח לשטח בנוי, על מפגעי הרעש וזיהום האוויר הכרוכים בקיומו של כביש מהיר ועל הפגיעה הקשה בנוף".

מכיוון שהפארק הינו גן לאומי מאושר אך אינו מוכרז, נוצר קושי לאכוף את חוקי שמירת הטבע באזור ולכן הוא נתון לאיומי בנייה ופיתוח. סלילת הכביש תביא לפגיעה קשה במסדרון האקולוגי המאפשר מעבר חופשי של חיות בר וחיוני להישרדותם, אך הנושא נמצא בדיונים וחלק מגופי התכנון עדיין מנסים לקדמו. זה בדיוק המקום בו החברה להגנת הטבע, ארגוני סביבה נוספים וחובבי טבע מכל האזור נאבקים כדי לשמור על גן העדן הזה ללא פגיעה ברצף הנופי וברצף האקולוגי.

🌲 בטיולים באזור מומלץ להיעזר במפת סימון שבילים השרון (מס' 7).