בימים אלו יוצא לדרך פרויקט מיפוי תצפיות של הסרטן המכונה "מטוטה ויקטור", הידוע גם כ"סרטן הירח האריתראי", לאורך חופי הים התיכון בישראל. מקורו של הסרטן הפולש באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. הוא תועד לראשונה במזרח הים התיכון בשנת 2012 במפרץ חיפה. מאז, הסרטן התפשט במהירות לאורך חופי ישראל ובאזורים שכנים כמו לבנון וטורקיה.

החברה להגנת הטבע מזמינה אתכם לדווח עליו באפליקציית SeaWatch – כדי למפות את ההתפשטות שלו. לאחרונה כבר התקבלו באפליקציה כמה דיווחים על הסרטן הפולש, מאשדוד ועד לחדרה. בשנים האחרונות, מיזמי מדע אזרחי המשלבים בין חוקרי טבע לבין הציבור הרחב מאפשרים לאסוף מידע על מגוון רחב של מיני בעלי חיים ולתרום למחקר ולשמירת הטבע.

"הסרטן ידוע בהתנהגותו האגרסיבית ובהיותו טורף אוכל כל. יש לגביו גם עדויות על קניבליזם, כלומר היותו מין האוכל את בני מינו, אשר סייעה לו להצליח להתפשט בסביבות חדשות״, מספר בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע. ״הסרטן מתחרה עם מינים מקומיים על מזון ועלול להביא לדחיקתם. הוא ניזון מצדפות, סרטנים אחרים ודגים, והתפשטותו מובילה ללחץ טריפה משמעותי על מינים מקומיים ועלול להשפיע על איזונה של המערכת כולה. זיהום ופרויקטים של תשתיות לאורך חופי ישראל יצרו תנאים נוחים לשגשוג של הסרטן הפולש, מכיוון שהן מפריעות לבתי גידול מקומיים ופוגעות במגוון הביולוגי, מה שמעניק יתרון למינים פולשים כמוהו", הוא אומר.

סיכום חודש הדיווחים הראשון

בזכות הדיווחים שהתקבלו מאזרחים שנענו לקריאה של החברה להגנת הטבע: נוצרה מפת תצפיות ראשונה מסוגה של המין הפולש בישראל. 

במשך 37 ימים בלבד התקבלו 210 דיווחים, שחלקם מאומתים, באמצעות תמונה שצורפה לדיווח, ואחרים דיווחים חלקיים. כמות הדיווחים הגדולה ביותר הגיעה מתל אביב, הרצליה, חדרה וחיפה, ודיווחים נוספים התקבלו מחופי נתניה, עכו, אשקלון, אשדוד, ראשון לציון וקיסריה.

איך מזהים את מטוטה ויקטור?

פרופ' בלה גליל, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב, מוסיפה כי אין בים התיכון בישראל מינים הדומים לסרטן והוא בעל מאפיינים בולטים וקלים לזיהוי:

🦀 שריון ראש החזה מעוגל וקמור עם שש גבשושיות במרכזו ואונה בולטת בקדמתו. צידי גופו מתאפיינים בקוצים ארוכים וחדים.

🦀 הצבתות מסיביות ומשוריינות ושוליהן משוננים. ארבע זוגות הרגליים הנותרות דמויות משוט ומשמשות לשחייה ולהתחפרות.

🦀 השריון והצבתות מכוסים בנקודות אדומות זעירות, הרגליים מוכתמות בצהוב ומעוטרות בנקודות אדומות.

🦀 הסרטן שוכן במים רדודים על קרקעית חולית.

🦀 פרטים נוספים בדף המידע באפליקציית Sea Watch במדור "ים של ידע".

הסרטן המתחפר. צילום: שי שפיר 

כ-700 מינים זרים בים התיכון

בחברה להגנת הטבע מציינים כי מאז פתיחת תעלת סואץ ב-1869, מינים טרופיים רבים חדרו לים התיכון והתבססו בו. המעבר מתבצע דרך מי התעלה או על גבי ספינות, במי נטל שלהן המכילים פרטים או לרוות (זחלים/פגיות) של מינים אלו. תופעה זו נקראת "הגירה לספסיאנית".

הערכות לגבי מספר המינים הזרים שהתבססו בים התיכון נעות בין 600 ל-700 מינים. מינים זרים אלו לעיתים הופכים לפולשים המשפיעים על המערכת האקולוגית. דיווח על מינים שהופיעו בים התיכון ועדיין לא התבססו, עשוי לסייע למיגור אפקטיבי, ולכן למידת דפוס הפלישה במקרה של הסרטן מטוטה, לצד עלייה במודעות הציבור, יכולים לסייע בהתמודדות עם המקרים הבאים של פלישה.

אפליקציית Sea Watch של החברה להגנת הטבע הושקה על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 2015, ומאז יותר מ-10,000 איש הורידו אותה. האפליקציה מאפשרת דיווח על שלל קטגוריות של מפגעים: דיג לא חוקי, זיהום ים, פסולת, חיות ימיות פצועות ועוד. מידע על מפגעים אלה מועבר אוטומטית על ידי האפליקציה אל גורמי הטיפול הרלווטיים ברשויות המדינה. עד כה התקבלו באפליקציה 4,829 דיווחים. האפליקציה מאפשרת גם דיווח על תצפיות ימיות, ובמסגרת זו גם מבוצע שיתוף פעולה עם מדענים לצורך איסוף וניתוח המידע.

ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי – שיתוף פעולה בין מדענים לציבור, המאפשר תרומה למדע ולשמירת הטבע – מוסיפה: "חשוב לתעד את ההתפשטות של מינים פולשים ולגבש מדיניות לטיפול בנושא. הבנת ההתפשטות וההשפעה של מטוטה ויקטור חיונית לניטור וניהול מוקדמים לצורך שליטה על אוכלוסייתו ומניעת התפשטות נוספת. בעזרת המחקר ניתן יהיה לזהות את הגורמים המאפשרים את פלישתו ואת השינויים האקולוגיים הנגרמים כתוצאה מכך. התמודדות עם המין הפולש והאיומים שהוא מציב  היא חיונית לשימור המגוון הביולוגי הימי ולהבטחת חוסן המערכות האקולוגיות המקומיות".