הדורסת והארסי

לירון שפירא, רכז שמירת טבע באזור צפון של החברה להגנת הטבע, צילם דאה שחורת כתף שאוכלת מכרסם, ככל הנראה נברן.

״הדאה היא מין של דורס, בעל צבעים מיוחדים, שהתפשט בעשור האחרון מעמק החולה אל רוב חלקי הארץ״, מסביר שפירא. ״הדאה גדולה במעט מבז, וניזונה ממגוון של בעלי חיים כגון חרקים גדולים ומכרסמים. היא מרפרפת באוויר, מאתרת טרף על הקרקע ואז צוללת ודורסת אותו. אז היא עפה אל עץ סמוך או מקום גבוה, ואוכלת את הטרף על ידי קריעת נתחים ובליעתם״.

בתמונה נוספת, שפירא תיעד בשעות הלילה צפע ארץ ישראלי – שהוא הנחש הארסי הנפוץ בישראל, וייתכן גם שהוא הנחש הארסי ביותר בארץ.

״הצפע מגיע עד לגודל של כמטר ואף יותר״, מספר שפירא. ״הוא נפוץ ברוב חלקי הארץ פרט לאזורים מדבריים, והוא מלווה את יישובי האדם אשר עשירים במזונו – מכרסמים, חולדות ועופות, מסיבה זו, מירב הנכישות בארץ נגרמות מנחשי צפע.

אבל שלא נגיע למסקנה שהצפע הוא רק מזיק, מבהיר שפירא, כי יש לו ולנחשים גדולים נוספים תפקיד אקולוגי חשוב בהדברת מכרסמים.

שפירא מוסיף: ״הצפע הוא בעל גוף עבה יחסית לאורכו וזנבו קצר, והוא נבדל מזעמן המטבעות בעיקר בדוגמת הזיגזג של גבו, לעומת דוגמת המטבעות שאינן מחוברות זו לזו על הזעמן. צפעים בוגרים נושפים נשיפות אזהרה וזהו סימן שיכול להציל חיים, גם עבור מי שמתקרבים אליו וגם עבור הצפע עצמו, שתמיד יעדיף לברוח למקום מסתור״.

הלוחשת לפרפרים

איך מושכים לגינת הבית את אחד הפרפרים הכי מרשימים, זנב הסנונית? אופירה סבן, רכזת טכנולוגיות למידה ופרויקטים באגף חינוך של החברה להגנת הטבע, מגלה את הסוד:

״כשהקמנו את הגינה שלנו, היה לנו חשוב לשתול צמחים מושכי חרקים ובמיוחד פרפרים. כדי למשוך את זנב הסנונית, שתלנו את צמח הפיגם. ואכן, אחרי כמה שבועות שמתי לב לשלושה זחלים שמכרסמים את הצמח. הצמח היה לקראת חיסול, וחששתי שהזחלים ייעלמו. אחרי מחקר קטן באתר אגודת הפרפרים, הבנתי שכדי להציל את הזחלים, כנראה שכדאי להעביר אותם לגידול מבוקר.

״רכשתי עציץ פיגם, הוספתי עוד צמחים שקראתי שהם יכולים לשמש כמזון עבור הזחלים, מצאתי קופסה מאווררת וחצי שקופה – וכך במקביל לתחילת המלחמה, הזחלים עברו דירה.

״במשך כמה ימים עקבנו אחרי ההתפתחות שלהם, שני זחלים התגלמו, ואחד לצערנו לא שרד. שבועיים בדיוק אחרי ההתגלמות, בקע מכל גולם פרפר יפה ומרשים. כמובן ששחררנו את הפרפרים לחופשי. את עציץ הפיגם שתלנו במיקום נוסף בגינה, ואנחנו בציפייה לדור הפרפים הבא״.

פריחה יוצאת דופן

פזית שביד-שייט, מנהלת תחום קהילות ופעילות עירונית באגף החינוך של החברה להגנת הטבע, תיעדה חלמוניות מעל נחל קטלב בהרי ירושלים.

״בסוף אוקטובר החלטנו לצאת לטיול כקבוצה, יחד עם חברים שאיתם אנחנו מטיילים כבר 40 שנה, מאז שכולנו היינו מדריכי חוגי סיור בחברה להגנת הטבע״, מספרת שביד-שייט. ״התלבטנו אם זהו זמן מתאים לטייל, אבל רבים מחברי הקבוצה הגיעו וזכו לראות את החלמוניות בשיאן״.

שביד-שייט מוסיפה כי ״החלמונית היא פרח יוצא דופן. בעונת פריחה די אפרורית של אוקטובר-נובמבר, הוא בולט בצבעו העז – הצהוב החלמוני שהעניק לו את שמו – ובריכוזי הפריחה הקבועים המשמשים מוקד עלייה לרגל. ארץ ישראל היא שולי אזור התפוצה שלו, ולמרות זאת הוא נמצא בפריסה גאוגרפית גדולה מהחרמון והר מירון בצפון, דרך הרי יהודה והשפלה ועד לירוחם ואף דרומה. בכל אזור, הוא התאים את עצמו לסביבה הייחודית״.

אינספור גוונים בשמיים

ולסיום, מקבץ תמונות יפהפה של מראה השמיים החורפיים:

קשת מרהיבה בשמיים מעוננים מעל קיבוץ מעגן מיכאל, שצילם אורי כהן מבית ספר שדה חוף כרמל, שקיעה שצילם ליד גן לאומי חוף השרון, עומר שפירא, רכז התוכן באגף התיירות בחברה להגנת הטבע, שקיעה מעל מושב מעונה בגליל שצילם עמרי סלנר, עוזר הדובר של החברה להגנת הטבע, ושקיעה מעל עמק המעיינות שצילם נדב ישראלי, צפר מומחה בחברה להגנת הטבע.