הקרן לשטחים פתוחים היא גוף בעל חשיבות אדירה לשמירה על מרחבי הטבע הירוקים בתקופה שבה ישראל הופכת צפופה יותר ויותר, לחיות הבר ולצמחים קשה לשרוד ולנו בני האדם יש פחות ופחות מקומות שבהם אפשר לטייל או ליהנות מנוף פתוח – בלי בניינים, כבישים או קווי חשמל.
הממשלה, ובראשה משרד האוצר, הציעו להפקיע חצי מתקציבי הקרן לשטחים פתוחים, במסגרת הדיונים על תקציב המדינה. מאות התנגדויות הוגשו להצעה זו על ידי אזרחים, החברה להגנת הטבע, השלטון המקומי, הגופים הסביבתיים, רשות מקרקעי ישראל וגופי מקצוע משמעותיים נוספים. כל אלה הביעו את עמדתם כנגד הפקעת מחצית מכספי קרן שטחים פתוחים לטובת היזמים וכנגד שיקום שטחי הטבע בישראל. ואולם הממשלה התעלמה מהערות אלה – וההחלטה אושרה.
ההחלטה מקוממת במיוחד, כי דווקא עכשיו, בעת המלחמה, שטחי הטבע הערכיים בצפון ובדרום זקוקים לשיקום.
מהי הקרן לשטחים פתוחים?
הקרן לשמירה על שטחים פתוחים פועלת במסגרת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י). הקרן מיועדת למימון פעולות שמטרתן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים וסיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.
על פי חוק, רמ״י מקצה 1% מההכנסות מפיתוח הקרקעות בישראל למימון הקרן. מעבר לכך, גם חלק מכלל הכנסות המדינה משיווק קרקעות, מעבר לאותו 1%, אמורים להיות מושקעים בתרומה סביבתית שנועדה לצמצם את הנזקים למרחבים הפתוחים והירוקים בשל בניית מבנים, שכונות, סלילת כבישים ועוד. למשל, השקעה בשטחים המוגדרים שטחים ציבוריים פתוחים (שצ״פ).
מה הממשלה רוצה לעשות?
החלטת הממשלה, שהתקבלה למרות מאות התנגדויות מצד הציבור, תפגע בפועל בתקציב הקרן לשטחים פתוחים ומנוגדת לכוונת החוק שלפיו הוקמה הקרן לפני יותר מעשור.
הממשלה למעשה לוקחת חצי מתקציב הקרן – ומקצה אותו למטרות שאמורות לקבל מימון ממקורות אחרים. כך למשל, לפי ההחלטה, תקציבים מהקרן יושקעו בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, במסגרת תוכניות שכלולות בהסכמי גג, ולא היו אמורות להתבצע על חשבון הקרן.
למה זו בעיה?
הפקעת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים סותרת את מטרת ההקמה של הקרן ואת תפקידה הייחודי. פיתוח של אותם שטחים ציבוריים פתוחים (שצ״פ) אמור להיות במימון היזמים שבונים על אותם שטחים ושל הרשויות המקומיות – ולא על חשבון הקרן לשטחים פתוחים.
חשוב לדעת: לפיתוח ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים במסגרת בנייה של שכונה מסוימת, למשל, יש השפעה מקומית בלבד. לכן נושאים אלה מתוקצבים במסגרת פרויקטי הבנייה והפיתוח השונים. לעומת זאת, הקרן לשטחים פתוחים מתמודדת עם פרויקטים גדולים במיוחד, ומאפשרת את הפיתוח והשיקום של שטחים פתוחים משמעותיים שאין להם מקור תקציבי אחר. לפרוייקטים אלה ישנה השפעה חוצת גבולות בין מועעצות אזוריות ומחוזות.
במכתב שנשלח על ידי המשרד להגנת הסביבה למשרד האוצר, בתגובה על ההצעה נקבע כי ״זאת תהיה טעות גדולה לאשר החלטה זו.. לצערנו, למרות התנגדותו והתנגדותם של ארגונים רבים וציבור רחב להצעה זו, בשלב זה לא נראה שיש בכוונת האוצר לשנות את ההצעה בחוק ההסדרים״.
ברשות הטבע והגנים קבעו כי ״יש למחוק החלטה זו, בהיותה פוגעת באופן משמעותי ביותר בשטחים הפתוחים בישראל. תיקון זה יפגע באחד הכלים המשמעותיים ביותר לשמירה על שטחים פתוחים, על המערכות האקולוגיות ועל מרחבי הטבע המיועדים לתושבי ישראל. תיקון זה אף סותר את מטרות ההקמה של הקרן בחוק מקרקעי ישראל״.
לצערנו, בשלב זה, החלטת הממשלה בנושא התקבלה, כאמור תוך התעלמות מהתנגדויות ציבוריות ומקצועיות. אנחנו בחברה להגנת הטבע ממשיכים לבחון איך ניתן לפעול כדי למנוע את יישום ההחלטה – ולהגן על הקרן לשטחים פתוחים.
