תוצאות חיפוש

בונים מחדש את הנגב המערבי ואת עוטף עזה - ודואגים לתושבים ולסביבה

מערכת החברה להגנת הטבע

השבת השחורה ב-7.10 והמלחמה שבאה אחריה פגעו בתושבים של עוטף עזה והנגב המערבי וצילקו את הטבע ואת המרחב היפהפה שסובב אותם. החלטת הממשלה להקמת מנהלת תקומה לשיקום ופיתוח האזור ותושביו מהווה הזדמנות לריפוי אמיתי – איך עושים זאת נכון?

להקת צבאים בין פתחת שלום לגבול מצרים
להקה של צבי ארץ-ישראלי בין פתחת שלום לגבול מצרים. צילום: עמית מנדלסון

השבת השחורה של ה-7.10 והמלחמה שבאה אחריה פגעו קשות בתושבים ובקהילות של הנגב המערבי – בערים, בקיבוצים ובמושבים עשרות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את האזור והשטחים החקלאיים, והשמורות והיערות הפכו לשטח צבאי סגור. 

ביום שאחרי המלחמה, מה יקרה באזור הזה – שבורך בשפע של מרחבי טבע, עם שדות, חורשות, חיות בר ופריחות יפהפיות? 

לצד הכאב, הקושי והנזקים האדירים, נראה שישנה כאן הזדמנות לפיתוח שייטיב עם איכות החיים והסביבה של תושבי המקום. זו הזדמנות להזמין את התושבים לעבור ממצב הישרדותי ומההתמודדות המאתגרת עם העבר וההווה – ולקחת חלק בתהליך שבו הם רואים ומשפיעים על עתידם במרחב. 

איך עושים זאת עבור התושבים המקומיים? ואיך מושכים  מטיילים ומבקרים ליהנות מהמרחבים היפים והייחודיים של הנגב המערבי וגם לתרום לכלכלה המקומית? איך מבטיחים שפעולות הפיתוח ההכרחיות לשיקום היישובים שנפגעו – גם ישמרו על הטבע המגוון ועל הנופים הייחודיים שמאפיינים את הנגב המערבי?

החברה להגנת הטבע ניסחה חזון לשיקום ולפיתוח הנגב המערבי ואזור עוטף עזה – בחלקו המערבי שסמוך לרצועת עזה, וממשלת ישראל העניקה לו את הכינוי ״חבל התקומה״, ובאזורים הסמוכים, שמהווים כולם יחידה סביבתית, חברתית וכלכלית אחת. בניסיון לענות על השאלות החשובות האלה, שמטרידות את תושבי האזור שכבר חזרו לביתם ואת הרבים שרוצים לעשות זאת בהקדם האפשרי. 

אם נשכיל לבחור בהשקעה, בשיקום וחיזוק היישובים שנפגעו ושל הטבע המופלא סביבם על פני בניה מיותרת ומזיקה – נוכל  לייצר אופק אופטימי עבור התושבים ועבור הסביבה. הנגב המערבי ועוטף עזה יוכלו להיות דוגמה למרחב ירוק ומשגשג המושתת על פיתוח מאוזן ובר-קיימא.

פריחה של אירוס הנגב בנגב המערבי
פריחה של אירוס הנגב בנגב המערבי. צילום: עמית מנדלסון

מה מיוחד בנגב המערבי?

הנגב המערבי הוא אזור עשיר בפסיפס יוצא דופן של נופים, חיות בר וצמחים. יש בו שטחי חולות ולס, רכסי הכורכר הדרומיים ביותר בארץ. יש בו עמקים גדולים של נחל גרר, נחל הבשור ונחל שקמה, הזורמים בעוצמה בחורפים גשומים. זהו ביתן של חיות בר רבות, חלקן נדירות וזקוקות להגנה, כמו כוח אפור, צבאים, שועלים, צבועים ורבים אחרים.

הנגב המערבי הוא ״מחסן התבואה״ של ישראל – מרבית החיטה המקומית צומחת בו. הוא גם אחד המרחבים הפתוחים המרכזיים בישראל שבו ישנם שדות לא מושקים (גידולי בעל). 

השדות הפתוחים מושכים ציפורים רבות בחורף, ביניהן זרעית השדה שמתקבצת בלהקות גדולות המונות לעתים אלפי פרטים. אל השדות החרושים מגיעים גם עפרוני ענק, קיוויות מצויצות ועוד. בזכות שפע המזון, זהו גם מרחב המחייה של עופות דורסים, חלקם נדירים, כמו עיט שמש, עקב עיטי, זרון תכול וזרון שדות. הדורס הנפוץ ביותר הוא הדיה השחורה.

לצד הטבע המגוון ושטחי החקלאות רחבי הידיים, בנגב המערבי ישנם גם חורשות נטועות, בורות מים, אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת.

המרחב הייחודי מוכר ואהוב, וכך למשל ריכוזי הכלניות ביער שוקדה או צבות הים המטילות את ביצהן בשמורת חוף זיקים – מושכים מדי שנה מטיילים ואוהבי טבע רבים.

כעת, כחלק מהפעילות הצבאית, הוקמו סוללות עפר שהגנו על הכוחות בשטח (מגננים) ונפרצו ונסללו דרכים חדשות. רכבים פרטיים וצבאיים חנו ונסעו על השדות, ביערות ובשמורות. ככל הנראה, שאריות של שריפות, דלקים ושמנים, יחד עם חלקיקי מתכות, חלחלו אל הקרקע ופגעו במערכות האקולוגיות.

בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה
בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה. צילום: עמית מנדלסון

מה ההזדמנות שטמונה באזור?

מספר יותם אביזוהר, שאחראי מטעם החברה להגנת הטבע על הפעילות לשיקום אזור הנגב המערבי ועוטף עזה:

״עברתי מהמרכז לשער הנגב לפני 8 שנים, עם אשתי ותאומים בני שנה. עשינו זאת בזכות המרחבים הפתוחים והירוקים, ולמרות הקשיים הכרוכים במגורים  בנגב המערבי. כמעט מדי יום אני נהנה מהמרחבים האלה, בהליכה ברגל או ברכיבה על אופניים. תוך דקות ספורות אני מגיע לשדות  המשתרעים עד לאופק. עבורנו, גם הבחירה בחיי קיבוץ וקהילה הייתה מרכיב מרכזי בהחלטה.

״ברגע הזה של מלחמה, אנחנו נמצאים במצב של הזדמנות מול סיכון. ישנם תקציבים גדולים שהוקצו לשיקום ולפיתוח – אם הם יילכו למקומות נכונים זה מצוין, ואחרת זה עלול להיות פספוס. רק כדוגמה, בחניון רעים מתוכנן אתר הנצחה שחייב לדעתי להתחבר לסביבה המקיפה אותו.

״אם נחזק את היישובים שספגו מכה לא פשוטה וונדאג לפיתוח  שלהם בטווח המיידי הבינוני והארוך, נתרום לשגשוג של התושבים ושל המרחב. אבל אם נקים יישובים חדשים ומיותרים שיתחרו בישובים הקיימים, או שניזום פיתוח שמתעלם מהסביבה ואפילו מזיק לה, גם בני האדם וגם הטבע  עלולים להיפגע. זה העיקרון שמנחה את החזון שניסחנו בחברה להגנת הטבע שאותו ננסה לקדם בעזרת שותפים מהאזור.

״אם נפעל נכון, יש כאן הזדמנות גם לשגשוג כלכלי. ראינו איך בעונת הפריחה של הכלניות, עשרות אלפים מגיעים ליהנות ממרבי הכלניות. אבל לאורך רוב השנה, גם בתקופות של שקט מטיילים פוסחים על חבל הארץ הזה, העשיר בטבע, בתרבות ובחוויות קולינריות. פיתוח נכון שמחובר לטבע יוכל גם לתרום לחיזוק התיירות וכל השירותים שסביבה כמו לינה, אוכל או בילוי״.

פריחה ביער רעים
פריחות ביער רעים. צילום: עמיר בלבן

מה מיוחד בנגב המערבי?

הנגב המערבי הוא אזור עשיר בפסיפס יוצא דופן של נופים, חיות בר וצמחים. יש בו שטחי חולות ולס, רכסי הכורכר הדרומיים ביותר בארץ. יש בו עמקים גדולים של נחל גרר, נחל הבשור ונחל שקמה, הזורמים בעוצמה בחורפים גשומים. זהו ביתן של חיות בר רבות, חלקן נדירות וזקוקות להגנה, כמו כוח אפור, צבאים, שועלים, צבועים ורבים אחרים.

הנגב המערבי הוא ״מחסן התבואה״ של ישראל – מרבית החיטה המקומית צומחת בו. הוא גם אחד המרחבים הפתוחים המרכזיים בישראל שבו ישנם שדות לא מושקים (גידולי בעל). 

השדות הפתוחים מושכים ציפורים רבות בחורף, ביניהן זרעית השדה שמתקבצת בלהקות גדולות המונות לעתים אלפי פרטים. אל השדות החרושים מגיעים גם עפרוני ענק, קיוויות מצויצות ועוד. בזכות שפע המזון, זהו גם מרחב המחייה של עופות דורסים, חלקם נדירים, כמו עיט שמש, עקב עיטי, זרון תכול וזרון שדות. הדורס הנפוץ ביותר הוא הדיה השחורה.

לצד הטבע המגוון ושטחי החקלאות רחבי הידיים, בנגב המערבי ישנם גם חורשות נטועות, בורות מים, אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת.

המרחב הייחודי מוכר ואהוב, וכך למשל ריכוזי הכלניות ביער שוקדה או צבות הים המטילות את ביצהן בשמורת חוף זיקים – מושכים מדי שנה מטיילים ואוהבי טבע רבים.

כעת, כחלק מהפעילות הצבאית, הוקמו סוללות עפר שהגנו על הכוחות בשטח (מגננים) ונפרצו ונסללו דרכים חדשות. רכבים פרטיים וצבאיים חנו ונסעו על השדות, ביערות ובשמורות. ככל הנראה, שאריות של שריפות, דלקים ושמנים, יחד עם חלקיקי מתכות, חלחלו אל הקרקע ופגעו במערכות האקולוגיות.

🌿 לקריאת החזון המלא לעוטף עזה ולנגב המערבי

כתבה של כאן 11

איך עושים את זה?

הנופים הייחודיים והמרחבים הפתוחים האלה מאפיינים את האזור והופכים אותו למיוחד כל כך – עבור התושבים ועבור מטיילים. העקרונות המרכזיים של החזון שניסחה החברה להגנת הטבע כוללים תשומת לב לאדם, לטבע ולנופים ושיתוף של תושבי המקום בתהליך השיקום.

⬅️ תהליכי השיקום והפיתוח צריכים להיעשות תוך מתן תשומת לב לאיכויות הסביבתיות של החבל, ומתוך חשיבה על איכות חייהם של התושבים ושיתוף מלא שלהם. צריך להבטיח שזה יהיה אזור שראוי יהיה לגור בו ותושביו ירצו לשוב אליו.
⬅️ התהליך צריך להתנהל בהתאם לתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שיינתן בה דגש על פיתוח היישובים העירוניים וההתחדשות העירונית בהם,ובניית תשתיות יעילות וברות-קיימא.
⬅️ לצד הפיתוח, חשוב לשמור על המרחבים הפתוחים ולשקם את השטחים שנפגעו במלחמה. זו גם הזדמנות להפוך מרחבים שבעבר הופרו ונפגעו – בחזרה למרחבי טבע.

בשלב השיקום של האזור, חשוב לשים לב לנקודות הבאות:

⬅️ לבצע סקר מקיף אך זריז שיבחן את מצבן של המערכות האקולוגויות והמרחבים הפתוחים.
⬅️ בהתאם למסקנות הסקר, לשקם את מרחבי הטבע בהנחיית רשות הטבע והגנים ובשיתוף הצבא ומערכת הביטחון – שהפעילות שלהם משפיעה רבות על המרחב.

⬅️ מבנים רבים מאוד במרחב נהרסו, ולכן יש צורך דחוף לטפל בפסולת בניין – למחזר אותה ולנסות להשתמש בה לפיתוח המחודש. כמו כן, יש לפעול יחד עם הצבא לניקוי השטח מהפסולת שנגרמה בשל המלחמה.
⬅️ עד להקמתם מחדש של יישובי הקבע, שצפויה להימשך זמן רב, נדרשים פתרונות דיור זמניים – ולהערכתנו הם יכולים להתבצע במסגרת תוכניות קיימות שטרם מומשו, בשטחים שכבר מיועדים לפיתוח ולא על חשבון שטחי טבע.

לאחר השיקום, חשוב לתכנן את פיתוח המרחב תוך ראייה ארוכת טווח, תכנון בר-קיימא והבנה כי יש כאן הזדמנות חד-פעמית לבנייה מחדש יחד עם התושבים:

⬅️ לחזק את היישובים הקיימים ולקדם התחדשות עירונית של שדרות, אופקים ונתיבות. זו הדרך להגביר את המוגנות של הערים מבחינה ביטחונית, וגם לשפר את ואיכות החיים של התושבים. אין להקים יישובים חדשים אשר יפגעו בטבע ויחלישו את היישובים הקיימים
⬅️ לעודד אנרגיה מתחדשת ואגירת חשמל: להקים פאנלים סולאריים על גגות או בדו-שימוש, ולקדם את שינויי החקיקה הנדרשים לשם כך.
⬅️ להשתמש בפסולת הבניין הרבה בשל ההרס הנרחב כבסיס לחומרי הבנייה החדשה.
⬅️ לבחור בבנייה ירוקה, שתאפשר חיסכון כספי גם במהלך ההקמה וגם למשקי הבית ותספק רווחת חיים גבוהה יותר.
⬅️ לפתח אתרי טבע עירוני קהילתיים, כבסיס ללימוד ולחינוך לאהבת טבע, להתמודדות טובה יותר עם נזקי מזג אוויר ושינויי אקלים ולתרומה ולחוסן הנפשי והבריאותי של התושבים.
⬅️ לפתח תחבורה בת-קיימא שתשרת את התושבים ותפחית את השימוש ברכב פרטי
⬅️ לגבש חזון ותוכנית פעולה לשמירה על המרחבים הפתוחים, שיש להם חלק חשוב בריפוי מהטראומה שעברנו כולנו, ובעיקר תושבי המרחב, והם חיוניים לשיקומו ולחיזוקו של הטבע באזור.
⬅️ לחזק את שטחי החקלאות הרבים של הקיבוצים והמושבים, עם פיתוח חקלאות  תומכת סביבה ואקולוגיה, לצד פתרונות תיעוש שיגבירו את היעילות הכלכלית ויקטינו את הפגיעה במרחבי הטבע.
⬅️ לקדם חינוך סביבתי בדגש על זהות מקומית, תוך התאמה לטראומה שעברה על התושבים ולשיקום הנפשי והרגשי שהם זקוקים לוץ
⬅️ לקדם טיילות, פנאי ונופש. אזור עוטף עזה מושך עשרות אלפי מטיילים מידי שנה, ובפרט במסגרת פסטיבל דרום אדום. למרחבי הטבע האלה יש פוטנציאל למשוך מטיילים לאורך כל השנה, ולתמוך בפיתוח ושגשוג בעסקים ביישובים ובערים.

🌿 לקריאת החזון המלא לעוטף עזה ולנגב המערבי
פריחת כלניות ב״דרום אדום״ בעוטף עזה
פריחת כלניות ב״דרום אדום״ בעוטף עזה. צילום: עמית מנדלסון

רוצים לשמור על הטבע 24/7 וליהנות מטיולים מודרכים בחינם?

בואו להיות חברים של הטבע

הצטרפו עכשיו