המלחמה בצפון נמשכת כבר יותר מתשעה חודשים, והקיץ האחרון היה קשה במיוחד עם שריפות שהשתוללו בגליל ובגולן וכילו יותר מ-100 אלף דונם של יערות, שדות, שמורות טבע ומרחבים פתוחים – שהפכו שחורים וחרוכים.

״כשאני שומע על נפילות בשטחים פתוחים, יש לי צביטה בלב כי שטח פתוח זה בבת עינינו לשומרי הטבע והסביבה״, אומר לירון שפירא, רכז שמירת טבע בצפון של החברה להגנת הטבע. לעיתים קרובות, השריפות משתוללות באזורים מאתגרים, בגלל תנאי הסביבה או הקרבה לגבול. הפעלת מטוסי כיבוי כמעט בלתי אפשרית – והטבע משלם את המחיר. האש שפרצה בשל רקטות שירה חיזבאללה מלבנון העלו באש את שטח המחיה של מינים רבים. כך נפגעו אתרי טבע משמעותיים ואתר טיולים בגליל ובגולן.

שפירא מוסיף: ״בעונה הזו לשועלים, דורבנים ויונקים רבים יש גורים. האש עוברת על המחילות, והגורים פגיעים במיוחד ועלולים לא לשרוד. או למשל, צב היבשה שכולנו מכירים, הוא בעל חיים שכמעט נעלם מישראל ונמצא בסכנת הכחדה. השריפות הקשות עלולות לפגוע בו עוד יותר״.

באזורים שבהם הצבא פעיל נסלולות דרכי עפר ואספלט, מבוצעות חפירות ונשארת פסולת רבה. כדי שלתושבי הצפון ולכולנו יהיה טבע לחזור וליהנות ממנו, נדרש להיערך כבר עכשיו ליום שאחרי.

״התקווה שלנו היא שכל דבר יכול להשתקם. לכן חשוב שנתכונן ליום שאחרי, נגבש את דרכי הפעולה ונקצה לכך תקציבים״, אומר אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע. ״בסוף, כשאנשים יחזרו לכאן. חלק משמעותי משיקום השטח הוא תיירות ואתרי טיולים, וצריך להיערך לכך. אנשים יחזרו לטייל בצפון, ואנחנו רוצים שיהיה להם איפה לטייל ולא רק טבע הרוס״.

״ישנן דרכים רבות שנפרצו ברחבי הצפון בגלל דרכי המלחמה, והרבה אזורים טבעיים איכותיים מאוד או פופולריים למטיילים בתקופות שקטות – הפכו למשטחי אספלט״, מסביר זנזורי.

״עדיין לא הצלחנו לאמוד את היקף הנזקים, לזהות את כל האתרים שנפגעו. מיפוי שלם של הנזקים יכלול את ההשפעה הישירה של סלילת דרכים, הקמת מחפורות ופעולות אחרות, ואת ההשפעות הסביבתיות, שהנזק שלהן עלול להיות ארוך טווח, כמו התחזקות של מינים פולשים, שנהנים מההיחלשות של המינים המקומיים, מצליחים להתרבות או מתפשטים לשטחים חדשים״.