האמזונס – אחד מאתרי הטבע המרהיבים והמפורסמים בעולם – מתשתרע על שטח עצום: 6.7 מליון קמ"ר, כמחצית גודלה של אירופה, או כמעט כל גודלה של יבשת אוסטרליה.60% מהשטח נמצאים בברזיל, והשאר במדינות שסביבה.

האמזונס הוא כבר מזמן הרבה יותר מיער – הוא מפורסם בעושר המהמם של בעלי החיים והצמחייה שבו. הידעתם: למרות שהוא מכסה רק 1% אחד מפני היבשה העולמית, הוא בית ל-10% ממני חיות הבר שאנו מכירים. בנוסף, מינים של בעלי חיים או צמחים שאינם מוכרים לנו מתגלים באמזונס באורח יומיומי, בממוצע אחת ליום. בהתאם, האמזונס מככב בסיפורי הרפתקאות וגילויים, במחקר ובסרטים.

בנוסף לכל אלו: האמזונס חשוב ביותר למאבק במשבר האקלים. הוא חלק מה"ריאות" של העולם, בגלל חשיבותו העצומה לאיכות האווויר שאנחנו נושמים ולאטמוספירה המגינה עלינו.

כך אפשר להבין מדוע הכותרת של ועידת האקלים הבינלאומית הבאה (COP 30), שתתקיים בעוד תשעה חודשים בעיירה בלם שברזיל, שנחשבת לשער מרכזי ליער האמזונאס העצום – קיבלה את הכותרת: "AMAZONIA".

החשיבות האדירה של העצים

יערות הגשם הם מערכת אקולוגית שיש לה תפקיד מרכזי בקיבוע פחמן, באגירתו, ובהקטנת היקף הפליטות שמגיעות לאטמוספירה: 150-200 מיליארד טונות של פחמן אגורים ומוחזקים בתוך המערכת הטבעית של היער.

איך זה קורה? אחד התהליכים המוכרים בטבע – הפוטוסינתזה, הוא תהליך שבמהלכו הצמחים קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ופולטים חמצן. מכיוון שבמאתיים השנים האחרונות פעילות האדם גורמת לפליטת כמויות גדלות והולכות של פחמן דו-חמצני, לקליטת הגז הזה על ידי המערכות האקולוגיות יש חשיבות עצומה. הצמחייה, כולל העצים, קולטת כ-25% מפליטות תוצר הפעילות האנושית הזו. כ-25% נוספים נקלטים באוקיינוסים. השאר, כ-50% מהיקף הפליטות כיום נותר באטמוספירה ומחריף את משבר האקלים.

כלומר, הודות לקליטת פחמן דו-חמצני על ידי העצים, הצמחים והאוקיינוסים היקף גזי החממה שמגיע לאטמפוספירה מתון בהרבה מהנזק שהיה נגרם בשל פעילות בני האדם ללא האיזון שיוצרות המערכות האקלוגויות החשובות האלו.

לכן, כאשר שורפים או כורתים את יערות האמזונס – או הורסים את המערכת האקולוגית של העצים בדרך אחרת – קורים שני דברים שמזיקים לאנושות: הראשון הוא שכמויות עצומות של גזי חממה נפלטות לאטמוספירה ומחריפות את משבר האקלים; והשני הוא שהמערכת הטבעית ההרוסה כבר לא תוכל לסייע בקליטת ואגירת גזים.

הדבר הזה נכון לאמזונס, אך גם ליערות טבעיים בישראל ובכל מקום אחר בעולם – המערכות הטבעיות של העצים והצמחים התפתחו במשך מאות אלפי ומיליוני שנים. כשהעצים נהרסים, נכרתים ונשרפים – אי אפשר לשחזר אותם, כי יער נטוע אינו ממלא את התפקיד החשוב של יער טבעי.

בעולם כולו מבינים עד כמה חשוב לשמור על המערכת הטבעית הזאת שאין לה תחליף. למרות זאת, מצבו של האמזונס לא מזהיר. האמזונס איבד בשנת 2022 יותר מ-35,000 קמ"ר של יער לח שלם, עקב כריתת יערות ושריפות. החדשות המעודדות הן שהחל משנת 2023, ישנה האטה משמעותית – של כמעט 50% – בכריתת האמזונס הברזילאי (תוכלו לקרוא על כך עוד כאן).

לכן, בט״ו בשבט ובכל השנה – זכרו שעוד לפני שנוטעים עץ חדש – חייבים לשמור על העצים הקיימים!

ומה קורה בישראל?

לישראל הקטנה בשטחה אין יערות גשם. אצלנו יש בעיקר חורש ים-תיכוני ויערות מחטניים. אבל השמירה על מרחבי העצים האלה חשובה ביותר – ובמיוחד בעידן של שינוי אקלים. אלה הסיבות לכך:

היערות הטבעיים, מכל הסוגים, לוקחים חלק בספיחת הפחמן ומקטינים את היקף הפליטות לאטמוספירה.

לעצים טבעיים ישנה חשיבות רבה בהיערכות לשינוי האקלים: ישראל כבר חווה על אדמתה את ההתחממות העולמית, אבל במקומות שבהם ישנה הצללת עצים  – הסבל של התושבים מהחום קטן באופן משמעותי.

החורש והיער הטבעי מסייעים גם בספיגת מי גשמים ובמניעת שטפונות, הצפות וסחיפת קרקע. הם מהווים בית גידול עשיר למגוון יצורים חיים (צמחים, בעלי חיים, פטריות, חרקים ועוד), ובכך תורמים לשמירה על המגוון הביולוגי, להאבקה, ולתפקוד המערכת כולה.

וכמובן, לחורשים והיערות הטבעיים ישנה חשיבות אדירה לבריאות הנפשית שלנו: הם מספקים מקום לנופש, ספורט ופנאי, חינוך, ומחקר.