תוצאות חיפוש

שביל ישראל מדרום לצפון מקטע 53: באר אורה – תמנע

שביל ישראל יוצא מבאר אורה ונחל רחם צפונה, וחולף לצד מחצבות כריית נחושת מהעת החדשה בדרכו אל האזור התיירותי של פארק תמנע, מסביב לאגם מלאכותי. סמוך לאגם מתחיל הקטע היפה והקשה של המקטע – טיפוס אל הר תמנע. מהפסגה יש תצפיות יפות על בקעת תמנע ועל קירות המצוקים שסובבים אותה.

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מצפון לדרום? עברו לכאן
למקטע הקודם קניון שחורת – באר אורה (54)
למקטע הבא תמנע – באר מילחן (52)

📏 אורך המסלול כ-11.5 ק"מ (ועוד כ-2.5 ק״מ מבאר אורה אל השביל).
עונה מומלצת סוף הסתיו, חורף, אביב.

🥾 אופי המסלול טיפוס וירידה תלולים למדי של כ-250 מטר גובה אל הר תמנע. בשאר המסלול, הליכה בדרכים נוחות ומישוריות או עם עליות וירידות מתונות.

✅ נקודת התחלה (מדרום לצפון) באר אורה או חניון הלילה במפגש הנחלים עתק ורחם.
✅ נקודת סיום (מדרום לצפון) שער הכניסה לפארק תמנע.
🚌 ננגישות לתחבורה ציבורית בנקודת ההתחלה: תחנה על כביש הערבה, 3 ק"מ ממרכז המבקרים. בשעות הפתיחה של הפארק, סיכוי טוב לתפוס טרמפ לכניסה לפארק.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה אילת

❗️חשוב לדעת

  • פארק תמנע מאפשר למטיילים ללון בשער הפארק ללא תשלום (יש מים ושירותים). לינה באזור האגם – בתשלום.
  • היישוב באר אורה נמצא כ-2.5 ק״מ מנקודת הסיום ומגיעים אליו בהליכה בדרך ג׳יפים. בבאר אורה יש אפשרות להצטייד במזון במינימרקט, וממערב לו יש חניון שביליסטים.
נוף רחב של אזור מדברי הררי ומספר מטיילים צופים על הנוף. מקטע 49 בשביל ישראל
מקטע 52 בשביל ישראל. צילום: מרים בן דב

תיאור המסלול

ביישוב באר אורה יש מינימרקט וכן חניון שביליסטים שנמצא מחוץ ליישוב. כדי להגיע ממנו אל נקודת ההתחלה של המקטע, הולכים בדרך ג'יפים כ-2.5 ק"מ לכיוון צפון-מערב: יוצאים בדרך מסומנת כחול, ואז פונים שמאלה אל דרך מסומנת שחור שמובילה את נקודת ההתחלה של המקטע.

מי שלנים בחניון הלילה הלא מוסדר בנקודת המפגש של נחל עתק עם נחל רחם, הולכים כ-2 ק״מ צפונה במעלה הנחל – עד לנקודת ההתחלה של המקטע.

שביל ישראל חולף בדופן המזרחית של הערוץ הרחב של נחל רחם ואז חוצה אותו. מוצאו של נחל רחם בהר עוזיהו, באזור כביש 12 – כביש הגבול המערבי עם מצרים. אגן הניקוז של נחל רחם משתרע מהמצוקים שסוגרים על בקעת תמנע מדרום ועד הר חזקיהו. כיוון זרימתו הכללי מדרום-מערב לצפון-מזרח.

במרכז הערוץ הגדול, עץ שיטה רחב צמרת מזמין להפסקה. העץ הזה ״מארח״ גם את הרנוג השיטים – צמח חצי טפיל שנצמד לענפיו. ההרנוג מקבל מהעץ מים ומינרלים והוא עצמאי בתהליך הפוטוסינתיזה ולכן נחשב לחצי טפיל. עליו ירוקים אליפטיים, ופרחיו האדומים בצורת צינור שמתוכו בולטים האבקנים ועמוד העלי.

הצופית, ציפור קטנה עם מקור ארוך, מאביקה את ההרנוג. גם את הפירות העסיסיים של ההרנוג מפיצות ציפורים. הזרע שבתוך הפרי דביק, וכאשר הוא נדבק לענף של עץ הוא נובט ושולח שורשים אל תוך צינורות ההובלה של העץ – הפונדקאי – ומהם הוא יונק את המים והמינרלים שדרושים לו. 

שביל ישראל עובר לצד מטמנת אשפה, חוצה את כביש הכניסה אליה, ואז ערוץ הנחל פונה מזרחה בדרכו אל עמק הערבה.

בהמשך השביל צפונה הולכים על דרך עפר שמובילה אל בקעת תמנע. לצד הדרך אפשר לראות סוללות ובורות כרייה שנשארו בשטח שבו פעל מכרה הנחושת המודרני שפעל באזור זה במחצית השנייה של המאה ה-20. המכרה נסגר בשל חוסר כדאיות כלכלית. במאה ה-21 חודשה הכרייה, אך החברה שניהלה את האתר נקלעה למשבר ולא ברור אם הפעילות במקום תימשך. 

שביל ישראל ממשיך אל אגם תמנע, וכבר מרחוק אפשר להבחין בצמרות עצי הדקל שנטועים מסביב לאגם המלאכותי. לצד האגם מסעדה, מזנון, שירותים וברזים למילוי מי שתייה.

אחרי הליכה של כ-300 מטר מהאגם בכיוון צפון-מערב, מומלץ לסטות מעט משביל ישראל, וללכת כ-1 ק"מ אל מקדש חתחור ועמודי שלמה.

דרך עפר מסומנת ירוק פונה ימינה לכיוון רכס קרוב שצבעו חום אדמדם, לאחר הליכה קצרה פוגשים שביל בסימון כחול. פונים שמאלה והולכים מסביב לקירות הסלע.

מקדש חתחור מוקף גדר ולידה שלטי הסבר. זהו מקדש מצרי לאלה הפטרונית של כריית הנחושת, ומעליו התגלה על קיר סלע תחריט שבו נראה המלך רעמסס מעניק לה מנחה. שביל מדרגות מסודר עולה בין מצוקי אבן החול, עובר ליד התחריט ויורד מערבה אל עמודי שלמה – עמודי אבן חול גבוהים ומרשימים שפיסל הטבע.

בקעת תמנע מתייחדת גם בפעילות אנושית ייחודית לאורך תקופות ארוכות. העדויות הארכיאולוגיות לכרייה והפקת נחושת שנמצאו כאן הן מהקדומות בעולם, מלפני כ-7,000 שנה. בבקעה פזורה מערכת של פירים ומנהרות כריה קדומים ושרידי תנורים ששימשו להתכת הנחושת.

המצרים כרו נחושת בבקעת תמנע מהמאה ה-14 ועד למחצית המאה ה-12 לפני הספירה, ביוזמת שליטי מצרים באותה תקופה. כריית הנחושת בתמנע בוצעה על ידי כוח עבודה מקומי שהיה בעל ידע מקצועי. תושבי האזור צברו ניסיון בכריית נחושת ועיבודה במשך דורות רבים קודם לכן. 

מדרך העפר הירוקה אל עמודי שלמה, הולכים כמה דקות בכיוון צפון-מזרח, וליד עץ שיטה בולט מתחילים את העלייה התלולה, כ-200 מטר של גובה אנכי לאורך של כ-1.5 ק״מ, אל ראשו של הר תמנע.

פסגת הר תמנע שטוחה, בניגוד לנוף המחודד שסביבה. מהפסגה יש תצפית יפה לארבע רוחות השמים. במזרח, בשטח ירדן מעבר לערבה, נראים הרי אדום. בדרום, במערב ובצפון, נראית בקעת תמנע והמצוקים שסובבים אותה. הר תמנע הוא בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים, ואילו הפסגה הגבוהה ביותר שנראית בראש המצוקים ממערב היא של הר ברך שמתנשא לגובה של 850 מטר. הגובה הממוצע בתוך בקעת תמנע הוא של כ-300 מטר.

יורדים מהפסגרה לכיוון מזרח, והולכים כחצי ק"מ לכיוון צפון-מזרח בערוץ של נחל אלכסון, שקיבל את שמו העממי מצורתו האלכסונית על המפה. החלק העליון של הירידה תלול למדי והמשכו מתון יותר. בסך הכל יורדים כ-250 מטר של גובה אנכי לאורך של כ-3 ק"מ.

עוברים על פני פטרייה – אבן חול גדולה שעומדת על רגל. כוחות הבליה מפסלים באבן החול צורות מיוחדות. 

בערוץ גדלים מיני צמחים מדבריים אוהבי חום, ובהם גם כמה עצי שיטה סלילנית. הערוץ מתחתר בסלעי יסוד מגמתיים קדומים. במורד השביל פוגשים גם את סלעי המשקע הצעירים יותר של אבן החול, שהורבדה על גבי סלעי היסוד הקדומים יותר. לאחר התרוממותו של הר תמנע, תהליכי בליה הסירו את שכבת סלעי החול משטחים גדולים של ההר. על סלעי היסוד נראים קווים כהים, אלה הם הדייקים – סלעי מחדר מגמתיים. מגמה שחדרה בין סדקים וקווי חולשה התגבשה בתוכם.

נחל אלכסון יוצא אל בקעת תמנע, ובהליכה של כמה דקות ספורות מגיעים למרכז המבקרים של פארק תמנע, בו יש מים ושירותים ובסמוך לו אפשר לישון. 

המלצות בסביבה

  • אתרי מכתש תמנע, בתשלום. מידע מפורט במרכז המבקרים של בקעת תמנע.
  • דיונת ססגון, בצפון מערב בקעת תמנע, נגישה לרכב פרטי ללא תשלום (המטיילים במקטע 51 עוברים לידה).

נקודות עניין לאורך המסלול הר תמנע. אגם מלאכותי (אזור תיירותי).

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מצפון לדרום? עברו לכאן
למקטע הקודם קניון שחורת – באר אורה (54)
למקטע הבא תמנע – באר מילחן (52)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה אילת

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.

רוצים לשמור יחד על הטבע בנגב?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו