תיאור המסלול

שביל ישראל יוצא דרומה ממרכז המבקרים של פארק תמנע, בו יש מים ושירותים ובסמוך לו אפשר לישון. 

השביל נכנס אל ערוצו של נחל אלכסון, שקיבל את שמו העממי מצורתו האלכסונית על המפה. בערוץ גדלים מיני צמחים מדבריים אוהבי חום, ובהם גם כמה עצי שיטה סלילנית.

הערוץ מתחתר בסלעי יסוד מגמתיים קדומים. במעלה השביל פוגשים גם את סלעי המשקע הצעירים יותר של אבן החול, שהורבדה על גבי סלעי היסוד הקדומים יותר. לאחר התרוממותו של הר תמנע, תהליכי בליה הסירו את שכבת סלעי החול משטחים גדולים של ההר. על סלעי היסוד נראים קווים כהים, אלה הם הדייקים – סלעי מחדר מגמתיים. מגמה שחדרה בין סדקים וקווי חולשה התגבשה בתוכם.

במעלה השביל, עוברים גם על פני פטרייה – אבן חול גדולה שעומדת על רגל. כוחות הבליה מפסלים באבן החול צורות מיוחדות. מנקודה זו, הטיפוס אל פסגת הר תמנע נעשה תלול ומאומץ יותר – כ-250 מטר של גובה אנכי לאורך של כ-3 ק"מ.

פסגת הר תמנע שטוחה, בניגוד לנוף המחודד שראינו בעלייה אל ההר. מהפסגה יש תצפית יפה לארבע רוחות השמים. במזרח, בשטח ירדן מעבר לערבה, נראים הרי אדום. בדרום, במערב ובצפון, נראית בקעת תמנע והמצוקים שסובבים אותה. הר תמנע הוא בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים, ואילו הפסגה הגבוהה ביותר שנראית בראש המצוקים ממערב היא של הר ברך שמתנשא לגובה של 850 מטר. הגובה הממוצע בתוך בקעת תמנע הוא של כ-300 מטר.

יורדים מן ההר לכיוון דרום לאט ובזהירות. בהליכה של קילומטר יורדים גובה אנכי של כ-200 מטר לאורך של כ-1.5 ק״מ. את סופה של הירידה התלולה מסמן עץ שיטה שהשביל עובר לידו. 

מכאן, השביל ממשיך אל בקעת תמנע בתוואי מתון בערוץ נחל. כאשר יוצאים עם הערוץ אל הבקעה הרחבה, מומלץ לסטות מעט משביל ישראל וללכת כ-1 ק"מ אל מקדש חתחור ועמודי שלמה.

דרך עפר מסומנת ירוק פונה ימינה לכיוון רכס קרוב שצבעו חום אדמדם, לאחר הליכה קצרה פוגשים שביל בסימון כחול. פונים שמאלה והולכים מסביב לקירות הסלע.

מקדש חתחור מוקף גדר ולידה שלטי הסבר. זהו מקדש מצרי לאלה הפטרונית של כריית הנחושת, ומעליו התגלה על קיר סלע תחריט שבו נראה המלך רעמסס מעניק לה מנחה. שביל מדרגות מסודר עולה בין מצוקי אבן החול, עובר ליד התחריט ויורד מערבה אל עמודי שלמה – עמודי אבן חול גבוהים ומרשימים שפיסל הטבע.

בקעת תמנע מתייחדת גם בפעילות אנושית ייחודית לאורך תקופות ארוכות. העדויות הארכיאולוגיות לכרייה והפקת נחושת שנמצאו כאן הן מהקדומות בעולם, מלפני כ-7,000 שנה. בבקעה פזורה מערכת של פירים ומנהרות כריה קדומים ושרידי תנורים ששימשו להתכת הנחושת.

המצרים כרו נחושת בבקעת תמנע מהמאה ה-14 ועד למחצית המאה ה-12 לפני הספירה, ביוזמת שליטי מצרים באותה תקופה. כריית הנחושת בתמנע בוצעה על ידי כוח עבודה מקומי שהיה בעל ידע מקצועי. תושבי האזור צברו ניסיון בכריית נחושת ועיבודה במשך דורות רבים קודם לכן. למרגלות עמודי שלמה נמצא מקדש מצרי לאלה חתחור – האלה הפטרונית של כריית הנחושת. מעל המקדש התגלה על קיר סלע תחריט שבו נראה המלך רעמסס מעניק מנחה לאלה חתחור.

שביל ישראל ממשיך אל אגם תמנע, וכבר מרחוק אפשר להבחין בצמרות עצי הדקל שנטועים מסביב לאגם המלאכותי. לצד האגם מסעדה, מזנון, שירותים וברזים למילוי מי שתייה.

בהמשך השביל דרומה הולכים על דרך עפר שמובילה אל מחוץ לבקעת תמנע. לצד הדרך אפשר לראות סוללות ובורות כרייה שנשארו בשטח שבו פעל מכרה הנחושת המודרני שפעל באזור זה במחצית השנייה של המאה ה-20. המכרה נסגר בשל חוסר כדאיות כלכלית. במאה ה-21 חודשה הכרייה, אך החברה שניהלה את האתר נקלעה למשבר ולא ברור אם הפעילות במקום תימשך. 

השביל עובר לצד מטמנת אשפה, חוצה את כביש הכניסה למטמנה וממשיך דרומה אל ערוצו הרחב של נחל רחם. מוצאו של נחל רחם בהר עוזיהו, באזור כביש 12 – כביש הגבול המערבי עם מצרים. אגן הניקוז של נחל רחם משתרע מהמצוקים שסוגרים על בקעת תמנע מדרום ועד הר חזקיהו. כיוון זרימתו הכללי מדרום-מערב לצפון-מזרח, ובנקודה זו ערוץ הנחל פונה מזרחה בדרכו אל עמק הערבה.

במרכז הערוץ הגדול, עץ שיטה רחב צמרת מזמין להפסקה. העץ הזה ״מארח״ גם את הרנוג השיטים – צמח חצי טפיל שנצמד לענפיו. ההרנוג מקבל מהעץ מים ומינרלים והוא עצמאי בתהליך הפוטוסינתיזה ולכן נחשב לחצי טפיל. עליו ירוקים אליפטיים, ופרחיו האדומים בצורת צינור שמתוכו בולטים האבקנים ועמוד העלי.

הצופית, ציפור קטנה עם מקור ארוך, מאביקה את ההרנוג. גם את הפירות העסיסיים של ההרנוג מפיצות ציפורים. הזרע שבתוך הפרי דביק, וכאשר הוא נדבק לענף של עץ הוא נובט ושולח שורשים אל תוך צינורות ההובלה של העץ – הפונדקאי – ומהם הוא יונק את המים והמינרלים שדרושים לו. 

שביל ישראל משלים את חציית ערוץ נחל רחם הרחב, ונצמד אל הדופן המזרחית של הערוץ. הולכים עוד כקילומטר על דרך עפר עד לצומת דרכים.

מנקודת הסיום של המקטע, אפשר לצאת משביל ישראל וללכת בדרך ג'יפים כ-2.5 ק"מ לכיוון דרום-מזרח אל היישוב באר אורה. שבו יש מינימרקט וכן חניון שביליסטים שנמצא מחוץ ליישוב. משביל ישראל פונים שמאלה עם דרך שמסומנת בשחור, ובהמשך פונים ימינה אל דרך מסומנת כחול שמובילה עד באר אורה.

אפשרות נוספת היא להמשיך עם שביל ישראל עוד כ-2 ק"מ במעלה נחל רחם, עד נקודת המפגש שלו עם נחל עתק עם נחל רחם. לצד מפגש הנחלים נמצא חניון לילה לא מוסדר.

המלצות בסביבה

• אתרי מכתש תמנע, בתשלום. מידע מפורט במרכז המבקרים של בקעת תמנע.
• דיונת ססגון, בצפון מערב בקעת תמנע, נגישה לרכב פרטי ללא תשלום (המטיילים במקטע 51 עוברים לידה).

נקודות עניין לאורך המסלול הר תמנע. אגם מלאכותי (אזור תיירותי).

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מצפון לדרום. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם באר מילחן – תמנע (52)
למקטע הבא באר אורה – קניון שחורת (54)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה אילת

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.