תיאור המסלול

מחניון הלילה גב חולית, שנמצא משמאל למפגש של נחל קמאי עם נחל נקרות, הולכים כמה דקות בכיוון מערב, בערוץ הרחב של נחל קמאי יחד עם שביל בסימון כחול.

מגיעים לסעיף קצר שמוביל ימינה אל גב למרגלות המפל של נחל גלד שמכונה ״גב חולית״. חולית הוא שם קודם של הנחל, לפני שינוי שבו עודכנו שמות נחלים נוספים בסביבה. אפשר לגשת אל הגב ולחזור באותו שביל. ממול נראה המפל הנוסף של נחל קמאי, שלמרגלותיו כמה סלעים גדולים.

מטפסים דרך מעבר חצוב עד לראש פרסה גדולה המשותפת לשני המפלים של נחל גלד ושל נחל קמאי.

כ-2 ק״מ אחרי גב חולית, מומלץ לפנות ליובל של נחל גלד. במעלה היובל, לאחר הליכה קצרה, מגיעים לעין גלד – מעיין קטן, וליתר דיוק תמילה, כלומר כיס קרקע בערוץ שמחזיק מים תקופה ארוכה, ואל המים ניתן להגיע על ידי חפירה בקרקע. התמילה נמצאת למרגלות מפל קטן, שמימין לו צומח עץ שיטה, צמחייה ירוקה למרגלות המפל מעידה על אזור לח עם מעט מים בקרקע.

מנקודה זו, השביל מתקדם בעלייה בכיוון דרום-מערב. עוקפים שני מפלים. לפני המפל הראשון, סמוך לעץ שיטה, מומלץ לעצור ולהפנות את המבט לאחור. על דופן הערוץ נראות שכבות סלע מקופלות, המזכירות פרוסה של עוגת שמרים. האירועים הגיאולוגיים הדרמטיים שקרו במכתש רמון וסביבתו יצרו שברים וקימוטים שמתגלים גם בתופעה המקומית והייחודית הזו.

השביל ממשיך אל אוכף בפרשת המים בין נחל גלד לנחל מעוק ויורד אל הערוץ הרחב של הנחל. בערוץ אפשר ליהנות מהפסקה בצל אחד מעצי השיטה. נחל מעוק יוצא מהמכתש דרך ״מפער מעוק״ וזורם אל נחל נקרות.

השביל פונה מערבה ואחרי 1,200 מטר מתעקל בחדות שמאלה ועולה מהערוץ. אחרי כ-300 מטר, השביל מתעקל שוב בחדות ימינה (מערבה) ועולה על הרכס.

על קו הרכס, נפתח מולנו המראה הצבעוני ומלא ההוד של בקעת ארדון ומזרח המכתש. אפשר להבחין בבקעת ארדון בקווים כהים ישרים, המכונים דייקים. זו מגמה שחדרה אל קווי סידוק בסלע, התקררה והתגבשה בצורה אנכית.

השביל מתקדם על הרכס בכיוון מערב וצופה על מפער מעוק. 

כ-4.5 ק"מ אחרי היציאה מנחל מעוק, עוברים ליד כרבולת חררים – פסגה בולטת, משוננת בראשה. השביל יורד בערוץ מדרום לכרבולת, ומגיע לעץ שיטה גדול המתאים למנוחה.

מגיעים אל צומת שבילים: השביל ממשיך מערבה עם דרך שחורה שמגיעה מכיוון צפון.

מתקדמים מרחק קצר ועוברים בצומת שבילים נוספת, שבה דרך מסומנת אדום שמגיעה מתוך המכתש (מעלה דקלים) ממשיכה במורד נחל נקרות בכיוון דרום-מזרח.

מי שלחוצים בזמן או במים יכולים לקצר את המסלול, לפנות ימינה בדרך האדומה אל חאן סהרונים וממנו בדרך רכב אדומה ובהמשך בדרך שחורה להגיע אל חאן בארות – חניון מסודר עם מים ושירותים. בסך הכל, 6 ק״מ של הליכה נוחה.ֿ

השביל עובר ליד מפער נקרות – הגבעות הנמוכות מימין יוצרות פער – מרווח ברצף של הקיר הדרומי של המכתש. לכאן זורמים מתוך המכתש הנחלים ארדון וחרירים שמנקזים את שיטחה המערבי של בקעת ארדון – ומתנקזים אל נחל נקרות.

ממשיכים בכיוון דרום-מערב ועוברים ליד מערה שחתרו מי השטפונות בקיר הגדה הימנית – שמכונה מערת נקרות. זהו מקום מוצל ונעים לעצירה ומנוחה.

כ-1.5 ק״מ אחרי המפגש עם הדרך האדומה, מגיעים אל ״פרסת נקרות״ – הכינוי לפיתול גדול שעושה נחל נקרות. עם תחילת הפיתול, ערוץ הנקרות נכנס למעוק קצר – מעבר צר בין קירות סלע בהיר. בחורפים ברוכים מתמלאים הגבים שבתוך המעוק מים והמעבר דרך המעוק נעשה ב״רטוב״. שביל ישראל עוקף את המעוק מדרום ומבטיח מעבר נוח ויבש. במרבית הימים גם המעבר במעוק עם השביל בסימון כחול יהיה יבש.

השביל מתעקל בפרסה לכיוון צפון, ואחרי כ-300 מטר מהמעוק מגיע לצומת שבילים. מי שממשיכים ישר עם הסימון הכחול והערוץ של נחל רמון מגיעים אחרי הליכה של כ-800 מטר לעין סהרונים וחאן סהרונים, נקודה שאליה יכול להגיע כל כלי רכב.

שביל ישראל פונה לכיוון צפון-מערב ועולה בתלילות לעבר הר סהרונים. הר סהרונים הוא קטע מקירו הדרומי של המכתש. יש לו צורה מוארכת וצרה והמסלול מתקדם לאורכו, קרוב לקו הרכס – ומעניק תחושה של הליכה בקצהו של קיר.

במהלך העלייה להר סהרונים, אפשר לראות מימין קיר סלע בנוי שכבות, שבתחתיתו עובר נחל רמון. זהו ״שער רמון״ – הנקודה שדרכה פורץ נחל רמון אל מחוץ למכתש דרך קיר המכתש. בשער המכתש זורמים המים שנחל רמון מנקז מרוב שטחו של המכתש, ואיתם אבנים סלעים וחול תוצרי הבליה שהמים גרפו. בצאתו מהמכתש, נחל רמון נשפך לנחל נקרות, שאליו מתנקזים מי הנגר מכל שטח המכתש. בדרכו של נחל נקרות לערבה, יתנקזו אליו גם הנחלים ארדון, חרירים, מעוק וקמאי – שמנקזים את שאר שטחו של המכתש (בקעת ארדון).

שביל ישראל ממשיך עם שביל מסומן שחור על קו הרכס של הר סהרונים מערבה. מהרכס אפשר להבחין בקו הרקיע בהר ארדון, ולפניו בקו אחד בכתם ירוק של צמחייה וגבעה חרוטית כהה. הכתם הירוק הוא עין סהרונים – מעיין קטן בנחל רמון שסביבו צמחיית מים. הגבעה החרוטית מכונה אכן גבעת חרוט.

מגיעים לצומת עם שביל בסימון ירוק שמגיע מעין סהרונים, וממשיכים יחד עם הסימון הירוק בכיוון דרום-מערב.

אפשר להבחין בנטייה האופיינית של השכבות שבונות את ההר. כאשר מביטים ימינה, פנימה לתוך המכתש, רואים את גבעת געש, מעלה מחמל, הר ארדון, וגם את הפגיעה בנוף שיוצר קו צינור הנפט לרוחבו של המכתש ובאופן בולט בעלייה אל מחוץ למכתש בקרבת מעלה מחמל.

הקו יצר גשר יבשתי בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון, המקביל לדרך הימית דרך תעלת סואץ. בקו זרם נפט איראני עד המהפכה האסלאמית ב-1979. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצריים עבר בקו דלק מצרי מסיני עד 1994. כיום זורם דלק בשני הכיוונים בצינור הישן (על המאבק של החברה להגנת הטבע בסכנות הסביבתיות של צינור הנפט, מוזמנים לקרוא כאן).

אחרי כ-1,200 מטר מגיעים לדרך ג'יפים בסימון שחור – ציר הנפט – שממערב לה קו מתח גבוה. השביל יורד עם דרך הג׳יפים בכיוון צפון. לאחר כ-300 מטר מגיעים אל חניון הלילה של נחל גוונים.

נקודות עניין לאורך המסלול גב חולית, נחל גלד, כרבולת חרירים, פרסת נקרות, שער רמון, הר סהרונים.

📌 לרכישת אוגדן המפות של שביל ישראל באיכות הדפסה מעולה ובאריזה נוחה וקלילה

מפת המקטע להורדה
מידע על מלאכי השביל

🔰המדריך בעמוד זה הוא להולכים מדרום לצפון. מטיילים מדרום לצפון? עברו לכאן
למקטע הקודם ספיר – גב חולית (45)
למקטע הבא נחל גוונים – מצפה רמון (43)
מדריך שביל ישראל בנגב (מקטעים 37-56)
העמוד הראשי של שביל ישראל

🏡 המלצת לינה באזור בית ספר שדה הר הנגב

✏️ כתב: איציק בן דב, רכז סימון שבילים, החברה להגנת הטבע.